דיווח: שני גופי מחקר מאשימים חברת פרסום ישראלית בסיוע לריגול אחר משתמשים

חברת הפרסום הדיגיטלי הישראלית Discover-Tech עומדת במרכזן של טענות חמורות הנוגעות למעקב אחר משתמשי אינטרנט ולסיוע בפעילות ריגול. לפי דיווח שפורסם היום (ה’) בסוכנות הידיעות רויטרס, שני גופי מחקר בתחום הסייבר טוענים כי החברה הפעילה תשתית פרסום נרחבת ששימשה לאיסוף מידע על גולשים ברחבי העולם ואפשרה לחברות סייבר התקפי ישראליות להגיע למכשיריהם. בין היתר, החוקרים קושרים את פעילות החברה לפריצה לעשרות מחשבים של רשת התקשורת הקטארית אל-ג’זירה.

● ריגול ב-OpenAI? מכשיר האזנה הוסתר בתוך נייר טואלט. עובד נעצר
● גופים אמריקאים השתלטו: צניחה בגיוסי קרנות הון סיכון ישראליות

הטענות מבוססות על שני דוחות מחקר שפורסמו בתיאום על ידי Citizen Lab, מכון מחקר מאוניברסיטת טורונטו המתמחה בחשיפת ריגול דיגיטלי, ו-Confiant, חברת סייבר אמריקאית המתמחה באבטחת מערכות פרסום. לפי הממצאים, Discover-Tech, שהוקמה ב-2020 ומנוהלת בידי דקל בוני, סיפקה לחברות ריגול ישראליות, ובהן קנדירו (Candiru), גישה למערכות פרסום של גוגל, קומקאסט, יאנדקס הרוסית וחברות נוספות.

הפריצה למחשבי אל-ג’זירה

אחד הממצאים המרכזיים במחקרים נוגע לקשר בין פעילותה של Discover-Tech לבין חברת הסייבר ההתקפי הישראלית קנדירו. החברה, המפתחת תוכנות ריגול, הוכנסה בשנת 2021 לרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי, לאחר שהממשל טען כי הטכנולוגיה שלה שימשה למעקב אחר פקידי ממשל, עיתונאים, פעילים ואנשי אקדמיה.

לפי Citizen Lab, תשתית הפרסום של Discover-Tech שימשה להפצת תוכנת ריגול של קנדירו, שבאמצעותה נפרצו 45 מחשבים מבוססי ווינדוס של רשת אל-ג’זירה בשנים 2024-2025. החוקרים מסרו כי הצליחו לאמת את הפריצות באמצעות נתוני תעבורת רשת שהעבירה להם רשת התקשורת הקטארית. אל-ג’זירה לא השיבה לפניית רויטרס לקבלת תגובה.

עם זאת, החוקרים אינם קובעים מי הזמין את התקיפות או מה הייתה מטרתן. בחברת Confiant ציינו כי המודעות שנקשרו לפעילותה של קנדירו היוו חלק קטן מאוד מכלל המודעות שהפיצה Discover-Tech.

מיליוני מודעות ביום

היקף פעילותה של Discover-Tech, כפי שהוא מתואר במחקרים, ממחיש כיצד ניתן לנצל מערכות פרסום מסחריות לצורכי מעקב. לפי Citizen Lab, מודעות שהפיצה החברה הגיעו ליותר מ-120 אלף אתרי אינטרנט ולכ-75 אלף אפליקציות ברחבי העולם. בחלק מהמקרים היו אלה פרסומות למוצרים שגרתיים, כמו טלפונים ואוזניות, שלא עוררו בהכרח חשד בקרב המשתמשים.

אלא שלפי החוקרים, המודעות שימשו גם לזיהוי משתמשים ולאיסוף מידע על פעילותם ברשת, ולעיתים אף לניסיונות להשיג את מספרי הטלפון שלהם. לצורך איסוף המידע לא נדרשה פעולה מצד הגולשים: עצם הופעת המודעה באתר או באפליקציה הספיקה.

ג’רום דנגו, ממייסדי Confiant, אמר לרויטרס כי החברה הפיצה לפחות 10 מיליון מודעות מדי יום. לדבריו, השימוש במנגנוני שיתוף מידע בין מערכות פרסום אפשר לה לעקוב אחר משתמשים גם מחוץ לאתרים שבהם הוצגו המודעות. דנגו העריך כי מאות מיליוני בני אדם עשויים היו להיות מושפעים מפעילות החברה. עם זאת, מדובר בהערכה של היקף החשיפה האפשרי, ולא במספר המשתמשים שאומת כי מכשיריהם נפרצו.

מהפנטגון ועד נאט"ו: המודעות הגיעו לרשתות רגישות

ממצאי המחקרים מצביעים גם על כך שמודעות הקשורות ל-Discover-Tech הופיעו ברשתות מחשבים של גופים ביטחוניים, ממשלתיים וטכנולוגיים. לפי Confiant, הן זוהו במאות רשתות רגישות, ובהן כאלה של הפנטגון האמריקאי, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ובית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

Citizen Lab דיווח על חשיפה דומה ברשתות של האו"ם, נאט"ו, הנציבות האירופית ויותר מתריסר ממשלות. המודעות הופיעו גם ברשתות של חברות שבבים וטכנולוגיה, ובהן אנבידיה, ברודקום, מיקרון וסנדיסק, וכן ברשתות של ארגוני תקשורת בישראל, במקסיקו ובאירופה.

עם זאת, הופעת המודעות ברשתות אלה אינה מעידה בהכרח על פריצה למחשבים או על גניבת מידע. הממצאים מלמדים על היקף החשיפה לתשתית הפרסום, בעוד שבמקרה של אל-ג’זירה הציגו החוקרים ראיות לפריצות בפועל.

לדברי דנגו, היקף הפעילות היה גבוה במיוחד בשטחים הפלסטיניים, שבהם הופיעו מודעות של החברה באתרים רבים. לטענתו, הפריסה הנרחבת אפשרה לקבל תמונה מפורטת של הפעילות הדיגיטלית באזור.

גוגל וקומקאסט חסמו את החברה

בעקבות הממצאים נקטו כמה גופים בתעשיית הפרסום צעדים נגד Discover-Tech. גוגל מסרה לרויטרס כי שיתפה פעולה עם החוקרים והסירה את החברה מפלטפורמות הפרסום שלה, בשל מה שהגדירה כהפרות שיטתיות של מדיניותה. גם Beeswax, פלטפורמת הפרסום שבבעלות קומקאסט, הודיעה כי הסירה את החברה ממערכותיה בעקבות פעילות שזוהתה לאחרונה.

בנוסף, איגוד הפרסום הדיגיטלי האירופי IAB Europe מסר כי השעה את Discover-Tech בשבוע שעבר מרשימת הספקים המאושרים שלו, בעקבות ביקורת שזיהתה הפרות של הכללים. יאנדקס לא השיבה לפניית רויטרס לקבלת תגובה.

הפרשה מעלה שאלות בנוגע לשימוש במידע שנאסף בתעשיית הפרסום הדיגיטלי. מערכות שנועדו לאפשר למפרסמים לזהות קהלי יעד ולהציג להם מודעות מותאמות עשויות, לפי החוקרים, לשמש גם למעקב אחר אנשים מסוימים ולסיוע בתקיפות סייבר.

החשש מפני ניצול מידע מסחרי לצורכי מעקב עלה השנה גם במערכת הביטחון האמריקאית. לפי רויטרס, הפנטגון דיווח כי קיבל מידע על ניסיונות לעקוב אחר כוחות אמריקאיים באזורי לחימה באמצעות נתוני מיקום שנאספו בידי חברות פרסום וסוחרי מידע. בעקבות זאת הושבתו יכולות מעקב פרסומי בחלק ממכשירי הצבא.

לפי רויטרס, Discover-Tech לא השיבה לפנייה שנשלחה באמצעות טופס יצירת הקשר באתר שלה. גם הודעות שנשלחו למנכ"ל החברה, דקל בוני, בדוא"ל ובלינקדאין לא נענו. ניסיונות סוכנות הידיעות להשיג את תגובת בעלי קנדירו לא צלחו.