המדינה לא מעבירה את הכספים כפי שהתחייבה - ועשרות עמותות בסכנת קריסה

התקציב השנתי שמעביר המשרד להגנת הסביבה לעמותות להגנה על בעלי חיים טרם הוקצה לשנת 2026, כך נודע לגלובס. מדובר בכ־4.5 מיליון שקל, שמתחלקים בין כ־40 עמותות באמצעות הקרן למען בעלי חיים שתחת המשרד. גם קול קורא להגשת בקשות לתמיכה טרם פורסם.

ב־24 באוגוסט שלחו נציגי 17 ארגונים ועמותות מכתב דחוף לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן ולמנכ"ל המשרד רמי רוזן, עם העתק לראש אגף הגנה על בעלי חיים במשרד גלי דוידסון וליועצת ראש הממשלה לענייני בעלי חיים טל גלבוע. לפי העמותות, לא התקבלה תשובה.

● שבוע אחרי הזיהום החריג: מפעל גדיב של בזן חוזר לעבוד
● הממשלה אישרה: קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל עבור רכש ביטחוני

במכתב כתבו כי התמיכה היא "נדבך מרכזי וחשוב" בפעילותן של עמותות רבות, שעוסקות בהצלה, טיפול, שיקום, עיקור וסירוס, חינוך ומענה למקרי חירום. עבור עמותות שנשענות ברובן על תרומות, ציינו, מדובר בסכומים שלעיתים מכריעים אם יוכלו להמשיך להפעיל שירותים חיוניים, להחזיק מתקנים ולממן טיפולים וטרינריים. עוד כתבו שמדובר במנגנון שפועל שנים רבות וכי עמותות רבות מבססות עליו את תקציבן השנתי. "הפסקת התמיכה ללא כל התראה מוקדמת שומטת את הקרקע תחת תחום ארגוני בעלי החיים כולו", נכתב.

לדברי נציגי העמותות, הקרן מקבלת כספים מתרומות, מקנסות ומכסף שהמשרד מעביר אליה. עמותה שעומדת בקריטריונים יכולה לקבל ממנה תמיכה, אך לא תמיד יודעים מראש כמה. הסכום הכולל נשאר כ־4.5 מיליון שקל ובכל שנה מצטרפות עמותות נוספות, כך שהעוגה מתחלקת בין יותר גופים. בדרך כלל הכסף אמור לעבור בפברואר־מרץ. "אנחנו מדברים על סכום כל כך זניח". אומר גורם באחת העמותות, "אבל הוא מאפשר את כל הפעילות של העמותות הקטנות, וגם הגדולות".

"המדינה מעבירה אלינו קופים ולוקחת את התקציב"

במקלט הקופים הישראלי לדוגמה, מתארים מצב אבסורדי. לפי העמותה, המדינה מעבירה אליה קופים שהוברחו לישראל והוחרמו, כגוף היחיד שמסוגל לקלוט ולטפל בהם, אבל לא מעבירה את התקציב שמאפשר זאת. עוד מציינים בעמותה כי התמיכה מכסה את החלק הראשוני: הגעת הקוף, ההסגר, הבדיקות והתהליך האיטי של לימוד חיים עם קופים אחרים.

"התקציב הזה הוא חלק קריטי מהיכולת של עשרות עמותות למען בעלי חיים להמשיך בפעילותן", אומרת ד"ר תמר פרדמן, מייסדת ומנכ"לית המקלט. "העמותות לא יכולות להפסיק את פעילותן כשהתקציב לא מגיע והן ממשיכות לשאת מדי יום בהוצאות. אסור שהמחיר של היעדר התקצוב יבוא על גבם של בעלי החיים. אנחנו קוראים למשרדי האוצר והגנת הסביבה לפעול בהקדם להסדרת הנושא".

נורה ליפשיץ, מייסדת עמותת ע.ט.ל.ף, מתארת קושי הולך וגובר במימון הטיפול בעטלפי פירות שהוצאו מתנאי שבי וממעבדות וזקוקים למסגרת טיפולית מותאמת לאורך זמן. "המחויבות שלנו להעניק להם טיפול ראוי אינה נתונה למשא ומתן", היא אומרת. "אולם, במקום שהמדינה תתמוך בעשייה החשובה הזו, היא מקשה על מי שלוקחים עליה אחריות".

קרן אור סולומון, מייסדת ומנכ"לית חוות קרן אור, מוסיפה שעבור בעלי חיים רבים החווה היא "התחנה האחרונה, או היחידה שמוכנה לקלוט אותם", ושההוצאות אינן נעצרות כשהתקציב מתעכב. "בעלי החיים ממשיכים להזדקק לנו בכל יום", היא מדגישה, "והאחריות נותרת על כתפינו, גם כשהמדינה אינה עומדת לצידנו".

אלעזר פינקוביץ', מנכ"ל האגודה לצער בעלי חיים ירושלים, מוסיף שהעמותות נאלצות להתמודד עם עומס רב: "דווקא לאחר שלוש שנות מלחמה, שהובילו לנטישת בעלי חיים רבים, לצד הפגיעה בערך התרומות במטבע זר וההתייקרות המתמדת בעלויות המזון והתרופות". לדבריו, ההחלטה שלא להקצות את התמיכה מותירה את העמותות בפני "שוקת שבורה".

האוצר: "אין כל מניעה להקצאת התקציב"

ממשרד הגנת הסביבה לא נמסרה תגובה.

ממשרד האוצר נמסר: "תקצוב העמותות הינו באחריות המשרד להגנת הסביבה. אין כל מניעה להקצאת התקציב והיא תלויה בתעדוף הפנימי של המשרד להגנת הסביבה".