בטורקיה תוהים: האם הבחירות ישנו את היחסים בין שתי המדינות?

1החשש מעימות צבאי בין ישראל לטורקיה: האם הבחירות ישנו את התמונה?

הבחירות בישראל מעוררות עניין גם בטורקיה, שם עוקבים אחר האפשרות לשינוי ביחסים בין שתי המדינות. לפי ניתוח שפורסם באתר Al-Monitor, היריבות בין ישראל לטורקיה התרחבה בשנים האחרונות מעבר למחלוקות סביב הסוגיה הפלסטינית, וכעת היא כוללת גם מאבק על השפעה צבאית ומדינית בסוריה ובאזורים נוספים במזרח התיכון.

● החות'ים תקפו את המקומות הקדושים לאסלאם - ובסעודיה מסלימים את הטון
● המכשול בשיחות הסיוע: ארה"ב דורשת שליטה בידע הטכנולוגי של ישראל

במוקד המתיחות נמצאת סוריה, שבה שתי המדינות מבקשות להשפיע על המציאות הביטחונית לאחר נפילת משטר אסד. החשש מעימות בין המדינות גבר לאחר שישראל תקפה באוגוסט בסיס אווירי בסוריה, שעל פי הדיווח היה אמור לעבור לשימוש כוחות טורקיים. השליח האמריקאי טום ברק אף הזהיר לאחרונה מפני האפשרות שתקרית בלתי מתוכננת תוביל לעימות צבאי.

לפי הניתוח, החלפת נתניהו עשויה להביא לשינוי בטון היחסים עם אנקרה, בין היתר בשל העימות האישי בינו לבין הנשיא ארדואן. עם זאת, מומחים מעריכים כי חילוקי הדעות העמוקים בין המדינות לא ייעלמו גם אם תתחלף הממשלה בישראל.

האם היריבות בין המדינות כבר עמוקה מכדי להיפתר בחילופי שלטון? על כך בכתבה המלאה.

מאת אמברין זמאן, מתוך Al-Monitor. לקריאת הכתבה המלאה.

2הבחירות בישראל: הפחדים של הבוחרים משני צדי המפה הפוליטית

יום לפני הבחירות בישראל, כתבה שפורסמה בניו יורק טיימס מתארת את החששות העמוקים שמלווים את הבוחרים הישראלים. לפי העיתון, תומכי הממשלה ומתנגדיה רואים בבחירות הכרעה שתשפיע לא רק על זהות ראש הממשלה, אלא גם על עתיד מערכת המשפט, הביטחון, הכלכלה ואופייה של המדינה. בקרב מתנגדי נתניהו, הכתבה מתארת חשש מהמשך החלשת מערכת המשפט, מהעמקת הבידוד הבינלאומי ומעזיבה של ישראלים משכילים. הכלכלן דן בן־דוד מזהיר מפני ההשלכות הכלכליות של הגירת עובדים מיומנים, ובהם רופאים, מהנדסים ואנשי הייטק. במקביל, שאלת גיוס החרדים והחלוקה בנטל השירות הצבאי ממשיכה לעורר מחלוקת חריפה.

מנגד, בקרב תומכי הממשלה יש מי שרואים בהמשך כהונתו של נתניהו תנאי לשמירה על ביטחון המדינה מול האיומים האזוריים. בציבור החרדי חוששים מפגיעה באורח החיים ובמעמדן של הישיבות, ואילו בקרב תומכי ההתיישבות ביהודה ושומרון יש הרואים בבחירות הזדמנות לקדם את מדיניותם. הכתבה מציגה חברה שבה שני המחנות חוששים לא רק מתוצאות הבחירות, אלא גם מהאפשרות שהקרע ביניהם יעמיק לאחריהן.

מדוע יש מי שחוששים שגם תוצאה ברורה לא תביא לסיום המשבר הפנימי? על כך בכתבה המלאה.

מאת דייוויד הלבפינגר, מתוך הניו יורק טיימס. לקריאת הכתבה המלאה.

3בלבנון מאבדים סבלנות: המשבר הכלכלי נמשך וחיזבאללה עדיין חמוש

בלבנון גוברת הביקורת על הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם, על רקע חוסר ההתקדמות בפתרון המשבר הכלכלי ובפירוק חיזבאללה מנשקו. כך כותב חאלד אבו זהר, איש תקשורת בולט בעולם הערבי ממוצא לבנוני, במאמר דעה שפורסם ב־Arab News, עיתון יומי בשפה האנגלית, שבסיסו בערב הסעודית.

לדבריו, למרות ההבטחות לשינוי, הממשלה הנוכחית מתקשה להתמודד עם הבעיות שהותירו קודמותיה. מאז קריסת המערכת הבנקאית ב־2019, לבנונים רבים עדיין אינם יכולים למשוך את מלוא כספם מהבנקים. במקביל, המדינה ממשיכה להתמודד עם חובות כבדים, והמאמצים לשיקום המערכת הפיננסית מתעכבים. אבו זהר מציין כי החוב הציבורי של לבנון הוערך ב176.5% מהתוצר בשנת 2024, וכי המדינה עדיין לא עומדת בהתחייבויותיה כלפי נושיה.

במקביל, הכותב מותח ביקורת על היעדר ההתקדמות בפירוק חיזבאללה מנשקו. כדוגמה הוא מציין את תפיסתם של כ-780 ק"ג חומרי נפץ בידי כוחות הביטחון החודש, ואת דרישתו של חבר פרלמנט מטעם חיזבאללה להשיבם לארגון. לטענתו, האירוע ממחיש כי חיזבאללה ממשיך לפעול כגוף בעל סמכות עצמאית, למרות החלטות הממשלה.

מדוע מתקשה ממשלת לבנון להתמודד עם חיזבאללה? על כך במאמר המלא.

מאת חאלד אבו זהר, מתוך Arab News. לקריאת הכתבה המלאה.