כלכלה בהמתנה: הסיכון בפלונטר תקציבי בכנסת החדשה

קיפאון, עימותים והחלטות שנדחקות הצידה - הכלכלה תיאלץ להמתין לוודאות פוליטית. תוצאות המדגמים מצביעות על אובדן מנדטים למפלגות הקואליציה, שמחזיקות כיום ב-68 מנדטים, אך לפי מרבית המדגמים צפויות לרדת לכ-50 מנדטים. גוש השינוי זוכה ל-52-53 מנדטים, והמפלגות הערביות ל-17-18 מנדטים.

במערכת הפוליטית עולים תרחישים שונים - ממשלת מיעוט בראשות איזנקוט, ממשלת ימין עם עריקים או מפלגות ימין מגוש השינוי, ממשלת אחדות ותרחישים רבים שונים.

● מה קורה בפולימרקט? איזנקוט מוביל, אך המומנטום שלו נחלש
● פער של 10 מנדטים בין ערוצים: כך התפצלו מדגמי הבחירות

בינתיים, ועד להקמת ממשלה חדשה, הזירה הפוליטית עוברת לכנסת, שתושבע ב-11 בנובמבר. לפי הצהרותיהם של בכירי המפלגות בגוש השינוי, הכנסת החדשה צפויה להצביע על הדחת יו"ר הכנסת ומינוי יו"ר חדש, וכן על מינוי ראשי ועדות זמניים, באמצעות הרוב שהשיג הגוש בכנסת. במקביל, הממשלה הנוכחית תמשיך לכהן כממשלת מעבר, לצד כנסת לעומתית.

הסוגיה הבוערת ביותר שצפויה לעלות היא ההצעה לפרוץ את מסגרת תקציב המדינה. בשבוע שעבר, סיכמו רה"מ נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כץ על הנחת הצעת חוק לתקציב חדש ככל הנראה כדי לכסות על ה"בור" בסך 25 מיליארד השקלים שחסרים למערכת הביטחון, ועל תוספת נוספת עד לאמצע שנת 2027 לרכש צבאי דחוף.

במשרד האוצר התנגדו להגדלה של תקציב הביטחון עד שלבסוף נתניהו הכריע אחרת, כשלפי חלק מטענות שנשמעות בממשלה במשרד הביטחון למעשה כבר התחייבו על הכסף הזה ופרצו בפועל את התקציב.

למעשה, נתניהו כבר ניסה לגבש הצעה כזו עוד בתקופת הבחירות באופן שדרש את הסכמת האופוזיציה - אך זו סירבה לעשות כן כל עוד המקור התקציבי לכך לא כולל את הכספים הקואליציונים של ממשלתו. אם ממשלת המעבר תחליט להניח תקציב כזה, היא תתקל ברוב בכנסת שעשוי לדרוש, כבעבר, את ביטול הוצאת הכספים הקואליציונים שעדיין לא הועברו ולהכניס במסגרת הליך החקיקה בכנסת שינויים רבים בתקציב המדינה באופן שיוכל לפגוע בגוש נתניהו, לכן ספק אם היוזמה הזו תצא לבסוף לפועל.

הכרעה פוליטית, אם תתקבל כזו, תביא להנחת חוק תקציב חדש לשנת 2027 אבל החל מינואר ועד לאישור תקציב מדינה חדש ההוצאה הממשלתית תהיה מוגבלת ל-1\12 מתקציב המדינה המאושר לשנת 2026.

תקציב חדש יוכל להביא שורה של רפורמות שמכינים במשרד האוצר ושורה של הכרעות כלכליות קריטיות: הצורך בהורדת יחס החוב-תוצר, שורת תכניות להעלאות מסים, טיפול בחינוך ובהון האנושי, הגדלת ההוצאה הממשלתית על תשתיות והשתלבות בתעסוקה של גברים חרדים ונשים ערביות וכל אלו לצד קביעת תקציב ביטחון.

נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון התיחס בשבוע שעבר למקרה של אי הכרעה ויציאה לסבבי בחירות חוזרים "אם לא תקום ממשלה ונכנס לסבב אנחנו ברמה הטכנית נכנס לתקציב המשכי שיהיה מצמצם יותר, אבל לא יאפשר להכנס לרפורמות מבניות שהמשק זקוק להן", אמר.