פריצת המיליארדים בקריפטו, העקבות לצפון קוריאה וההטרלה של אילון מאסק

ביום חמישי האחרון הותקפה בייננס (Binance), בורסת המטבעות הדיגיטליים הגדולה בעולם, מטבעות דיגיטליים בשווי של כ־6.3 מיליארד דולר. לפי חברות ניתוח הבלוקצ'יין האמריקאיות TRM Labs ו־Chainalysis, הגניבה ברובה התרחשה בתוך כ־20 דקות בלבד, בשעות הלילה המאוחרות של יום חמישי.

● נפגעתם בפריצה לבייננס? זה יכול להשפיע על חיוב המס שלכם
● חשד לריגול: אשת עסקים המקורבת למנכ"ל אנבידיה העבירה מידע לסין

חוקרים מעריכים כי מדובר לא רק בגניבת הקריפטו הגדולה בהיסטוריה, אלא אולי גם בשוד הפיננסי הגדול ביותר אי פעם. בעקבות המתקפה, השעתה בייננס את האפשרות למשוך מטבעות דיגיטליים מהפלטפורמה והחלה לפעול לאיתור הנכסים הגנובים ולכיסוי ההפסדים

אז מהי בייננס בעצם?

בייננס היא בורסת המטבעות הדיגיטליים הגדולה בעולם, שבה משתמשים יכולים לקנות ולמכור מטבעות כמו ביטקוין, אתריום וסולנה, וכן להחזיק אותם בחשבונותיהם. החברה הוקמה ב־2017 על ידי שני מייסדים: צ'אנגפנג ז'או, המוכר בכינוי CZ, ושותפתו ויי הי, המשמשת כיום כמנכ"לית משותפת של החברה. נכון ל־2025, לבייננס כ־335 מיליון משתמשים רשומים ברחבי העולם והיא מחזיקה עבור לקוחותיה נכסים דיגיטליים בשווי של כ־162.8 מיליארד דולר.

הפעילות בבייננס דומה במובנים מסוימים למסחר בבורסה רגילה, אך במקום מניות ואגרות חוב, נסחרים בה מטבעות דיגיטליים והמסחר מתקיים 24 שעות ביממה. המשתמשים יכולים להפקיד כסף, לרכוש באמצעותו מטבעות דיגיטליים ולמכור אותם בהמשך. הם גם יכולים להשאיר את המטבעות בחשבונם בבייננס, כך שהחברה אחראית לשמירתם ולאבטחתם, במקום שיצטרכו לנהל בעצמם ארנק דיגיטלי.

כמה כסף נגנב, איך וממי?

במתקפה נגנבו מטבעות דיגיטליים בשווי של כ־6.3 מיליארד דולר מתוך ארנקים דיגיטליים שניהלה בייננס. מדובר ב"ארנקים חמים", כלומר ארנקים המחוברים לאינטרנט. ארנקים אלה עשויים להכיל הן נכסים של לקוחות הבורסה והן נכסים של החברה עצמה. החיבור לאינטרנט מאפשר לבצע העברות במהירות, אך גם חושף את הארנקים לסיכון מוגבר של מתקפות סייבר.

לפי ריצ'רד טנג, המנכ"ל המשותף של בייננס, המתקפה כללה פריצה למחשב נייד של עובד ושימוש בתוכנה זדונית שנועדה למחוק את עקבות התוקפים ולהקשות על החקירה. החברה טרם פרסמה הסבר טכני מלא לאופן שבו הצליחו ההאקרים להשתלט על הנכסים.

איך גילו את הגניבה?

העברות הכספים החריגות זוהו במעקב אחר העסקאות המתועדות ברשתות הבלוקצ'יין, שמאפשר לצפות בתנועת מטבעות בין ארנקים דיגיטליים. בעקבות האירוע הודיעה בייננס כי היא חוקרת בעיית אבטחה אפשרית ובהמשך השעתה את משיכות הכספים במספר רשתות.

במקביל, חברות אבטחת בלוקצ'יין החלו לעקוב אחר הנכסים הגנובים, בניסיון לאתרם ולמנוע את העברתם הלאה.

מי עומד מאחורי הגניבה?

ה־FBI האמריקאי הודיע בשבת כי מאחורי המתקפה עומדת קבוצת ההאקרים TraderTraitor, הפועלת בחסות המשטר הצפון קוריאני. גם חברות ניתוח הבלוקצ'יין TRM Labs ו־Chainalysis ייחסו את המתקפה לצפון קוריאה, בין היתר בשל הדמיון לשיטות פעולה שנצפו בפריצות קודמות.

לפי TRM Labs, רמת הביטחון בזיהוי התוקפים גבוהה. לפי הבולשת הפדרלית, ההאקרים כבר החלו להמיר חלק מהנכסים הגנובים למטבע אתריום, ככל הנראה כחלק מניסיון להלבין את הכספים ולהקשות על איתורם. הרשויות האמריקאיות מעריכות כי ניסיונות ההלבנה יימשכו.

עם זאת, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הסתייג בשבת מהקביעה כי צפון קוריאה אחראית למתקפה. צפון קוריאה מכחישה זה שנים את הטענות כי היא מפעילה יחידות סייבר לצורך ריגול וגניבה פיננסית.

מה קרה למסחר בבורסה?

בעקבות הפריצה השעתה בייננס את האפשרות למשוך מטבעות דיגיטליים במספר רשתות, כדי לבדוק את מערכות האבטחה ולמנוע גניבות נוספות.

היום (א') החלה בייננס לחדש את המשיכות בהדרגה. משיכות הביטקוין התחדשו זמן קצר לאחר השעה 08:00 בבוקר לפי שעון ישראל ובהמשך חודשו גם משיכות אתריום, BNB וחלק מהמטבעות היציבים USDT ו־USDC, שמחירם צמוד לדולר. השלב הראשון של חידוש הפעילות כולל 15 נכסי קריפטו, ובהם גם XRP ודוג'קוין. החברה הבהירה כי שירותי המשיכה יחודשו בהדרגה, בהתאם להשלמת בדיקות האבטחה.

במקביל, מחירי המטבעות הדיגיטליים ירדו ביום שישי בעקבות הפריצה, בזמן שבייננס ניסתה להרגיע את לקוחותיה והתחייבה כאמור לשאת בעצמה בהפסדים.

מה קורה עכשיו והאם הכסף הוחזר?

בייננס הודיעה כי הצליחה להשלים כ־95% מהנכסים שנגנבו, בשווי של כ־6 מיליארד דולר. החברה בעצם השתמשה במשאביה כדי לרכוש מטבעות חלופיים ולהשלים את הנכסים החסרים. לשם כך הקצתה כ־6.34 מיליארד דולר, בין היתר מקרן החירום שלה להגנה על משתמשים (SAFU), מקרן הביטוח שלה למסחר בחוזים עתידיים ומקופת החברה.

במקביל, מתנהל מאמץ לאתר ולהקפיא את הנכסים הגנובים. לפי TRM Labs, חברות המנפיקות מטבעות דיגיטליים יציבים, ובהן Tether ו־Circle, לצד גורמים נוספים בתעשייה, הצליחו להקפיא נכסים בשווי של כ־2.7 מיליארד דולר. הקפאה כזו מונעת מההאקרים להעביר את המטבעות או להשתמש בהם, אך אינה מבטיחה שהכסף יוחזר מיד לבייננס.

מה עשה אילון מאסק?

הפריצה הובילה גם לעימות פומבי בין מייסד בייננס, לבין אילון מאסק. לאחר פרסום הידיעות על המתקפה הגיב מאסק ברשת X בין היתר באימוג’ים של צחוק לפוסטים שעסקו בפריצה, ועורר את זעמו של ז’או. "אילון, יש לי הרבה כבוד אליך, אבל זה לא הזמן להטריל. בבקשה תפסיק", כתב ז’או, והזכיר באיום מרומז למאסק כי בייננס מחזיקה במניות ספייס אקס בשווי של יותר ממיליארד דולר.

האם אפשר להשקיע בקריפטו בלי ארנק דיגיטלי

בעולם וגם בישראל קיימות קרנות סל וקרנות מחקות המאפשרות למשקיעים להיחשף לשינויים במחירי המטבעות באמצעות חשבון ניירות ערך רגיל, בדומה להשקעה במניות או במדדים. היתרון המרכזי הוא שהמשקיע אינו נדרש לנהל בעצמו ארנק דיגיטלי, לשמור מפתחות הצפנה או להעביר מטבעות דרך בורסות קריפטו.

עם זאת, הקרנות אינן חסינות מסיכונים. לאותה נוחות ולהפחתת הסיכון התפעולי יש גם מחיר: הקרנות גובות דמי ניהול המשתנים בין המוצרים ולעיתים כרוכים גם בעלויות מסחר או הפרשים הקשורים למחיר המטבע. נוסף על כך, הן אינן מגינות מפני ירידות בשוק הקריפטו.