מה עומד מאחורי העסקה החריגה של ענקית התרופות פייזר בשוק ההשמנה

המדבקה שמקדימה את "שנת החלום" ומאריכה אותה • המחקר שמגלה איך משפיעים פערי היקיצה בין ימי חול לסופ"ש על הבריאות של ילדים • למה ענקית התרופות פייזר חיפשה מממן חיצוני לתרופה שלה להשמנה • והתוצאות החיוביות של אלפא תאו הישראלית בטיפול בסרטן מוח • השבוע בביומד 

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock
חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

מכשיר חדש עשוי לעזור לכם לישון טוב יותר

חוקרים מאוניברסיטת טקסס שבאוסטין פיתחו מכשיר שעשוי לשפר את השינה באמצעות גלי אולטרסאונד המגרים את המוח. במחקר ראשוני, שפורסם השבוע בכתב Nature Communications, הראו החוקרים שהמשתמשים במכשיר נכנסו לשנת REM (שנת חלום) 43 דקות מוקדם יותר ונשארו בשלב זה 16 דקות יותר מהנבדקים שטופלו במכשיר דמה. שנת REM נחשבת חשובה לזיכרון, להתמודדות עם רגשות ולחוסן אל מול מתח נפשי.

● המנהלים שמרשים לעצמם לפקפק: הכוח השקט שמניע הצלחה
● סוף למאבק? הצעת רכישה לאלרון בפרמיה של 100% על השוק

המכשיר הוא מדבקה שמחברים לעור. המדבקה שולחת גלי אולטרסאונד עדינים ומנטרת את המוח כדי לראות כיצד הוא מגיב. מתוך תגובת המוח המכשיר לומד להתאים את הגירוי. בניסוי השתתפו נבדקים עם ובלי הפרעות שינה, והמכשיר הצליח להקדים ולהאריך את שנת ה־REM אצל כולם.

בחלק מהמטופלים המכשיר שיפר את הגיוון בקצב הלב, מדד שנחשב מנבא של בריאות הלב וקשור למתח נפשי. עוד נמצא שיפור בתפקוד של מעגלים מוחיים הקשורים במתח נפשי. לכן החוקרים מעוניינים לבדוק אם השימוש במכשיר יכול לעזור גם לסובלים מתסמונת פוסט־טראומטית, המאופיינת לעתים קרובות בקשיי שינה.

מחקר: "ג'טלג חברתי" עשוי להוביל לעלייה במשקל - גם אצל ילדים

אם בסופי שבוע אתם קמים מאוחר יותר מאשר בימי העבודה, הרי שיש לכם "ג'טלג חברתי" - הפער בין הסנכרון שלכם עם השמש לבין דרישות החברה להתאים את עצמכם ללוח זמנים מסוים. גם אם מספר שעות השינה תקין, הג'טלג החברתי נמצא במתאם עם הפרעות מטבוליות (השמנה ותנגודת אינסולין), הפרעות מצב רוח וירידה קוגניטיבית.

מחקר מאוניברסיטת אריאל בחן את הג'טלג החברתי בילדים בני 4 עד 10, קבוצה שבה הנושא לא נחקר לעומק עד כה. מהמחקר עולה שגם אצל הילדים יש ג'טלג חברתי משמעותי, בניגוד לתפיסה הרווחת שילדים נוטים להתעורר מוקדם ועל פי שעון פנימי גם בסוף השבוע. גם אצל הילדים, ג'טלג חברתי גדול יותר היה מקושר עם BMI גבוה יותר.

אחד הממצאים המעניינים היה שדווקא ילדים בוגרים יותר, ילדים חילונים וילדים שחשופים למסכים יותר מאחרים הדגימו פחות ג'טלג חברתי.

חלק מהילדים שכן היו בג'טלג חברתי השלימו "חוב שינה" מאמצע השבוע בסופי השבוע, אך חלקם ישנו במשך השבוע מספר שעות תקין ובכל זאת התעוררו מאוחר יותר בסוף השבוע - עדות לכך שהשעון הפנימי של חלקם אינו תואם את הלו"ז של מערכת החינוך, ויכולות להיות לכך השלכות בריאותיות.

החוקרים נזהרים מלהמליץ באופן גורף על התעוררות מוקדמת גם בסופ"ש, במיוחד לילדים שאינם ישנים מספיק באמצע השבוע, כדי למנוע מצב שבו יש להם "חוב שינה". הם מציעים התערבות המשלבת שינוי הרגלים בבית (שעות שינה קבועות, הפחתת תאורה) לצד התאמה טובה יותר של המערכת לאנשים עם פאזת שינה מאוחרת.

את המחקר ערכו פרופ' מריה קורמן, ליאת מכלוף איתם וד"ר ליאת חן הרבסט מאוניברסיטת אריאל, יחד עם החוקר העצמאי ודים טקצ'וב.

החברה שתממן לפייזר מוצר חדש לטיפול בהשמנה

ענקית התרופות פייזר הודיעה השבוע שגייסה גורם חיצוני שיממן עבורה את פיתוח התרופה שלה לטיפול בהשמנה. התרופה אמורה להינתן בזריקה אחת בחודש. פייזר התקשרה עם חברת Blackstone Life Sciences, המתמחה במימון חברות מדעי החיים, ולפי ההסכם החברה תממן את עלויות הפיתוח בסכום של עד 1.5 מיליארד דולר. בתמורה, היא תקבל נתח מהכנסות המוצר אם וכאשר יאושר לשיווק.

מדובר בעסקה חריגה בשוק. בדרך כלל חברות ענק כמו פייזר הן בעלות ההון שלוקחות את הסיכון בהשקעה בתרופה חדשה. למעשה, זו המומחיות העיקרית שלהן, לצד בניית ערוצי השיווק. החדשנות דווקא מגיעה מבחוץ לעתים קרובות. פייזר נמצאת היום במצב עדין. עם 14.3 מיליארד דולר בקופה, היא עדיין חברה יציבה, אך יש לה חוב ארוך טווח של כ־60 מיליארד דולר, שנוצר בעיקר בעקבות רכישת Seagen, והיא עומדת רגע לפני "צוק הפטנטים". בפייזר אומרים כי "העסקה מאפשרת לנו לקדם את הפעילות שלנו בתחום ההשמנה אבל לשמר את הגמישות להשקיע בצנרת המוצרים הרחבה יותר שלנו".

החברה מתכוונת לערוך כמעט במקביל עשרה ניסויים קליניים לבחינת היעילות של התרופה במגוון התוויות - מהשמנה לבדה ועד טיפול במחלות המזוהות עם השמנה כמו כאבי ברכיים או דום נשימה בשינה. כמו כן היא תבחן אותה בשילוב עם מוצרים נוספים. אם המוצר יצליח, פייזר תיהנה מהכנסות משמעותיות.

פייזר ידעה אכזבות בתחום ההשמנה, עם מוצרים שהציגו יעילות אבל גרמו תופעות לוואי בעייתיות, ומוצרים אחרים שלא היו יעילים מספיק ותחרותיים. גם מוצרים שנבעו מהרכישה של חברת מטסרה ב־10 מיליארד דולר הניבו כמה אכזבות. לאחרונה הודיעה פייזר על ביטול חלק מהתוכניות שלה בתחום ההשמנה, כולל מוצר מפיתוח פנימי שהיה אמור לפעול במנגנון חדש. המוצר שתממן כעת בלקסטון נותר העיקרי והמתקדם שלה בצנרת המוצרים שלה בתחום.

תוצאות חיוביות נוספות מניסוי אלפא תאו בסרטן המוח - החברה מקווה לאישור אחרי ניסוי ב-20 מטופלים בלבד.

חברת אלפא תאו, הנסחרת בת"א ובנאסד"ק, קיימה אתמול "יום משקיעים" לפירוט תוצאות הניסוי שלה בטיפול בסרטן המוח מסוג גליובלסטומה. החברה פיתחה שיטת הקרנה חדשה, Alpha DaRT, והניסוי שלה כלל עד כה שמונה מטופלים, שסבלו מחזרת המחלה אחרי טיפול קודם. לפי נתוני אלפא תאו, כל השמונה עדיין בחיים ונכון לעכשיו תוחלת החיים החציונית עומדת על 6.9 חודשים. המחקר נמשך והתקווה היא שבסופו של דבר החולים יחיו עוד פרק זמן משמעותי.

נתונים היסטוריים, כמו אלה שפורסמו על ידי המתחרה הישראלית נובוקיור, שמוצריה כבר בשוק, מצביעים על תקופת הישרדות חציונית של 6 חודשים עם כימותרפיה ו־6.6 חודשים עם המכשיר של נובוקיור.

מנכ"ל אלפא תאו, עוזי סופר, אמר לגלובס שבכוונת החברה להגיע ל־20 מטופלים בניסוי עד סוף הרבעון הראשון של 2027, וכי הם מקווים שבגלל הצורך העז בפתרון למטופלים הללו, החברה תקבל אישור שיווק כבר על פי התוצאות הללו. כלומר, ייתכן שהמוצר יאושר כבר בסוף 2027 או בתחילת 2028. אם הכול ילך על פי התוכנית, החברה תוכל לפעול בשוק בשתי התוויות - גליובלסטומה וסרטן העור. לדברי סופר, החברה אינה זקוקה לגיוס הון נוסף כדי לממן השקה של שני המוצרים הללו.

מניית החברה שומרת על יציבות לאחר שעלתה בעקבות התוצאות אך ירדה שוב. בשנה האחרונה איבדה מניית אלפא תאו כ־10% מערכה והחברה נסחרת לפי שווי של 3.6 מיליארד דולר.

מנוע חדש של גוגל יבחן כיצד גנים משפיעים על תאים

קבוצת DeepMind של גוגל הודיעה על השקת AlphaGenome2, מודל ממוחשב חדש שמנבא את ההשפעה של וריאציות בגנום על תאים אנושיים. מאז סיום מיפוי הגנום האנושי הראשון, בשנת 2000, ציפה העולם לפענוח פשוט יותר של מנגנוני מחלות. זה אכן קרה במידה מסוימת, בעיקר במחלות תורשתיות המושפעות מגן יחיד, אך התברר שברוב המחלות יש השפעה הדדית של גנים רבים וגורמים סביבתיים, וההשפעה של שינוי גנטי מסוים באדם מסוים עדיין אינה ברורה.

גוגל השיקה בשנה שעברה את הדור הראשון של אלפאגנום, יחד עם אטלס אלפאגנום המציג את כל 9 מיליארד המוטציות האפשריות של אות יחידה בגנום האנושי. כעת, אלפאגנום חוזר בארכיטקטורה חדשה ומתמקד באופן שבו שינויים גנטיים משפיעים על סוגים ספציפיים של תאים, שכן בכל סוג תא הגנים מתבטאים קצת אחרת.

לצד המודל החדש, השיקה גוגל בשבוע האחרון עוד שני מוצרים מעולמות הבריאות. האחד הוא Gemini For Healthcare למערכות בריאות - כלי שמבצע אינטגרציה של מידע רפואי, לוגיסטי ופיננסי מכלל המערכת ומגורמים חיצוניים, כדי לאפשר קבלת החלטות מורכבות. והכלי השני מיועד למטופלים עצמם. בשיתוף פעולה ייחודי של שירותי בריאות כללית ו־ Google.org (הזרוע הפילנתרופית של גוגל) תפותח פלטפורמת שיחות בבינה מלאכותית, שתתאים לבעלי טלפונים כשרים ולאנשים המתקשים בתפעול שירותים מאפליקציה. גוגל תשקיע 2 מיליון דולר במוצר. השירות יינתן בכמה שפות, והתוכנית היא לפתח אותו כך שיבין מבטאים ודיאלקטים שונים.

בר-אילן משיקה קטלוג חוקרים אינטראקטיבי

אוניברסיטת בר־אילן הודיעה על השקת קטלוג חוקרים המבוסס על בינה מלאכותית, המאפשר לכל אדם לתאר בשפה פשוטה את הנושא שמעניין אותו, ולגלות חוקר העוסק בתחום.

המערכת מיועדת גם לציבור הרחב, למי שרוצים להעמיק בקריאה על נושאים שמדברים אליהם, וגם לסטודנטים המחפשים מנחים, סטארט־אפיסטים המחפשים פטנט בתחומם, אנשי מדיניות ציבורית שמעוניינים לחזק את החלטות המדיניות שלהם בנתונים או ייעוץ מקצועי ועוד.