שידור ישיר, אז מה

מכשיר הווידאו האישי (PVR), שפותח לאחרונה על ידי שתי חברות בעמק הסיליקון, מאפשר לעשות מכל דבר הילוך חוזר. מה שיהפוך אותנו לצופי טלוויזיה הרבה יותר בררניים

מאז החלו אמריקאים לשבת מול הטלוויזיה, לפני יותר מ-50 שנה, היה להם מעט מאוד להגיד על מה שהם רואים ומתי. שתי חברות סטרט-אפ בעמק הסיליקון עומדות לשנות את זה בקרוב. בשבוע שעבר הודיעו TiVo ו-ReplayTV מקליפורניה כי הן יתחילו למכור בקרוב מכשירי וידאו אישיים - PERSONAL VIDEO) PVRs RECORDERS) שיאפשרו לצופים להפסיק את התוכנית, להריץ אותה אחורה וקדימה, ואפילו להוריד תוכניות על כונן קשיח - הכל בזמן שהתוכנית משודרת.

כמה פעמים גיליתם שלא תוכלו להיות בבית כדי לצפות בתוכנית האהובה עליכם, שהפסדתם הברקה בסיינפלד רק משום שבדיוק הלכתם למטבח לאכול משהו, או שזיפזופ מיותר מנע מכם דווקא את שניות הסיום במשחק הקובע על אליפות ה-NBA? הבעיה היא, כמובן, שבקלטות הווידאו אתם לא יכולים ללכת אחורה, להפסיק, או להקליט תוכנית בזמן שידורה. התוכנית פשוט מתקדמת ללא רחם, וממשיכה להחזיק את האנשים צמודים לכיסאותיהם, רק כדי שלא יפסידו משהו.

הטלוויזיה השפיעה גם על האופן שבו אנחנו מתכננים את לוח הזמנים שלנו. חילקנו את שעות היממה ליחידות זמן של 30 דקות. לא רק שאנחנו ממהרים הביתה כדי להספיק לתוכנית מסוימת, לעתים קרובות, יותר מדי קרובות, כשאנחנו מתחילים לצפות בתוכנית אחת, באות אחריה עוד כמה שעות של צפייה. אמריקאים צופים בממוצע 7 שעות ביום בטלוויזיה. אז למה לא לבלות אותן בתוכניות שבאמת רוצים לראות?

כאן בדיוק נכנסו לתמונה החברות Tivo ו-ReplayTV. הגישה שלהן פשוטה: במקום שיאלצו אותך לצפות בזבל שמשדרים לך, תוכל לבחור בעצמך את הזבל שאת רוצה לראות. נניח שאתם אוהבים את התוכניות המשודרות באן.בי.סי ב-8:00 וב-9:00 בערב, אבל לא יכולים לסבול את התוכנית המשודרת ב-8:30. יש לכם שתי אפשרויות: או שתקליטו מראש תוכנית אחרת בה תוכלו לצפות באמצע, בין שתי התוכניות, או שתקליטו את התוכנית של 8:00 ואז תצפו בה ב-8:30, וכך תדלגו על התוכנית שאתם לא סובלים.

לצורך העניין, אתם יכולים להקליט רק את התוכניות האהובות עליכם, ולצפות בהן בכל רגע שתרצו ולעשות זאת אוטומטית מדי שבוע.

יותר מזה, צופים יוכלו להקים ספריות אישיות משלהם; הם יוכלו להטמין 30 שעות של תוכניות האהובות עליהם בכונן הקשיח שלהם. בעשור הקרוב יוכלו כנראה מכשירי הווידאו האישיים להכיל למעלה מ-100 שעות של תוכניות. מה שהמכשירים החדשים לא יכולים לעשות, לפחות עדיין, הוא להקליט הקלטה דיגיטלית ב-DVD, שכן, נושא זכויות היוצרים של עותקים דיגיטליים רחוק עדיין מפתרון. או כפי שאומר ואן בייקר מגרטנר גרופ: "אתה יכול להניח את זה בקופסה אבל אתה לא יכול להוציא את זה החוצה".

ואיזו השפעה תהיה לתופעת ה-PVR על רשתות תקשורת ועל תעשיית הפרסומות? לפי חברת פורסטר ריסרץ', המתמחה בטכנולוגיה, הם יקצצו את זמן הצפייה בטלוויזיה בחצי. בפורסטר מעריכים שב-2004 למעלה מ-14 מיליון אמריקאים יצפו בטלוויזיה במערכות המאפשרות שימוש במכשירים האישיים. ככל שיותר אנשים יוכלו לדלג על תוכניות מסוימות ולהריץ קדימה תוכניות בזמן הפרסומות, התחרות להשגת התוכנית הפופולריות תהיה אולי קשה יותר, אבל ההכנסות הכוללות מפרסומות יצנחו כיוון שפחות אנשים יצפו בהן.

ההשפעה על רשתות התקשורת תהיה משמעותית לא פחות. ככל שהשימוש בשיטת הווידאו האישי תגדל, יעברו הצופים יותר ויותר משידורי רשת חיים לערוצים ללא פרסומות המוצעים על ידי ספקי כבלים ולוויינים. ככל שהכבלים והלוויינים יהפכו אטקרטיביים יותר לצרכן, יצטרכו רשתות התקשורת לחשוב מחדש על המודל העסקי שלהן. ג'וש ברנוף, אנליסט טלוויזיה בפורסטר, אומר שעומדות בפני רשתות התקשורת רק שלוש אפשרויות: להגיע לעסקה עם ספקים של PVR, להיפטר מהתחנות המסונפות אליהם וללכת ישר לכבלים, או להגדיל את הערך של התוכניות שלהם".

האפשרות האחרת היא שרשתות התקשורת יוסיפו לראות כיצד נתח השוק שלהן ממשיך ומדמם ומגיע למצב קשה כל כך, עד שאפילו גיבורי חדר המיון מסדרת הטלוויזיה ER לא יוכלו להצילו.

צ'רלס דבאו, פורב