תקופה קשה עוברת על הרובל

בשעות הערב של ה-19 במאי נעצרה שיירה של מכוניות יוקרתיות ליד בניין זכוכית במרכז מוסקבה. מהמכוניות יצאו מנהלים בכירים של עשרת הבנקים להשקעות המובילים של רוסיה ופנו למשרדו של דמיטרי ואסילייב, יו"ר נציבות איגרות החוב הפדרלית. שוק המניות הרוסי צנח ב-%12 באותו היום וירד עד כה ביותר מ-%40 לשנה. ואסילייב זימן את הבנקאים למשרדו על מנת לברר מדוע. "אמרנו לו שהבעיה העיקרית היא חוסר אמון", אומרת מארלן מאנאסוב, מנכ"לית בנק ההשקעות ברונסוויק וורבורג במוסקבה.

התנודות בשוקי הכספים של רוסיה נובעות מהמהלומות שהם סופגים מירידת המחירים המתמדת והשפעות המשברים באינדונזיה וביפאן. הרובל תחת לחץ ואנשי ממשל רוסים עושים מאמצים כדי למנוע משבר בסגנון האסיאתי.

רוסיה ניצבת בפני משבר חמור. החובות תופחים במהירות, וגורם ההכנסות בתקציב הוא חלש. כל זה גרם לחששות שיהיה פיחות. העתודות צנחו ל-15.5 מיליארד משיא של 24 מיליארד באמצע 1997. הבנק המרכזי הזרים 520 מיליון דולר בשבוע השני של מאי בלבד כדי להגן על הרובל. למרות זאת, לאורך זמן קצר ב-19 במאי, נסחר הרובל ביותר מ-6.2 לדולר, גבול התמיכה במטבע שאליו התחייב הבנק המרכזי ב-1998.

הסערה האחרונה בשווקים הפיננסיים של רוסיה התעוררה בעקבות חוסר היציבות באסיה. כשוק מתעורר מהגדולים ומהחדשים בעולם, פגיעה רוסיה להשפעות מזעזועים בכלכלות אחרות. שוקי איגרות החוב הרוסיים רגישים גם הם לשגעונותיהם של משקיעים זרים. הם מחזיקים ב-%25-%30 משוק של 60 מיליארד דולר באיגרות חוב של ממשלת רוסיה. כאשר זרים מפסיקים לקנות - כפי שקרה כאשר פרצו המהומות באינדונזיה - אין מספיק משקיעים רוסים שירכשו במקומם. על מנת לשלם את חשבונותיה, מוכרחה מוסקבה למשוך מהעתודות או להעלות את השערים כדי למשוך חזרה את הזרים.

כמובן שרבות מהבעיות מקורן ברוסיה עצמה. הרובל שברירי משום שהממשלה מממנת את הגרעון שלה בעזרת הלוואות יקרות קצרות מועד. מעל ל-%80 מאיגרות החוב הממשלתיות פוקעות תוך שנה או פחות, והשערים הנוכחיים כפולים מתחזיות הממשלה בתקציבה ל-1998. במקביל, גוברת העצבנות בשוק עקב חוק חדש שמגביל ל-%25 את הבעלות הזרה באחת החברות הרוסיות המצליחות ביותר, UNIFIED ENERGY SYSTEM. משקיעים מתייחסים לחוק החדש בתור אות מבשר רע לבעלי מניות זרים. הממשלה פועלת לביטולו בבתי המשפט הרוסיים.

העלאת השערים הרגיעה את הרוחות בשוק המניות, אבל למרות עליית השערים, ב-20 במאי הצליחה הממשלה למכור רק חצי מ-2.1 מיליארד דולר בהצעת אג"ח. הגרעון מגביר את הלחץ שמופעל על מוסקבה לערוך סדר פיסקלי. ראש הממשלה, סרגיי קיריינקו, מבטיח לשפר את מערכת גביית המסים ולקצץ בהוצאות. אבל מחירי הדלק הנמוכים והעובדה שהפרלמנט נמצא תחת שליטתה של האופוזיציה, יקשו על התהליך.

בכל זאת, מאז שאושר מינויו של ראש הממשלה החדש באפריל, הפגין קיריינקו אומץ לב. כאשר מתח הפרלמנט ביקורת על כשלון הממשלה לשלם משכורות שלא שולמו לכורי פחם שובתים, סירב קיריינקו להקצות כספים חדשים. במקום זאת הוא שיכנע את הנבחרים לקצץ את ההטבות שלהם ב-83 מיליון דולר.

אם יצליח קיריינקו לחזק את המערכת הפיננסית של רוסיה, יועיל הדבר להגנתו של השוק מפני זעזועים נוספים באסיה. סכום חדש של 700 מיליון דולר מקרן המטבע הבינלאומית, במסגרת הלוואה של 10 מיליארד דולר הנמצאת כעת בדיון - עשוי להקל על המשבר הפיננסי המיידי בו נתונה הממשלה. אבל על מנת לעורר אמון בקרב משקיעים, צריכות חברות רוסיות להוכיח שבכוונתן להתייחס בצורה הוגנת לבעלי מניות