בנק המזרחי מעריך את שווי מונופול המלט נשר בכ-1.5 מיליארד שקל

במסגרת המלצת קנייה למניות כלל תעשיות * כור: עסקי המלט אינם נכללים בלבת העסקים של הקונצרן

הרווח המייצג של מונופול המלט נשר הוא 135 מיליון שקל בשנה, ועל פי מכפיל 12-11, שוויה של חברת נשר מסתכם ב-1.5 עד 1.6 מיליארד שקל - כך מעריכים כלכלני מחלקת מחקר שוק ההון של בנק המזרחי. הערכה זו היא חלק מניתוח אנליסטי שפרסמה מחלקת המחקר על מניות כלל תעשיות.

מסקנות האנליסטים הן שהמניות נסחרות מתחת לשוויין הכלכלי. שווייה של כלל תעשיות מוערך ב-2.6 עד 2.8 מיליארד שקל, בשעה ששווי השוק שלה מסתכם היום ב-2.2 מיליארד שקל. השווי הכלכלי גבוה, איפוא, ב-%22 עד %27 משווי השוק.

מונופול המלט נשר, המוחזק בבעלות חברת משאב המשותפת לקונצרנים כלל וכור, מרכז הרבה עניין בשוק ההון. שני הקונצרנים "מחביאים" היטב את תוצאותיו הכספיות של המונופול באמצעות מבנה אחזקות שאינו מאפשר לבודד את תוצאותיו העסקיות.

בבנק המזרחי, כמו בשוק כולו, נאלצים איפוא להסתמך על הערכות. יוסי בורוכוב, האנליסט שהכין את ההערכה לכלל תעשיות, מעריך שהמכירות השנתיות של נשר במונחים כמותיים הן 6.5 מיליון טון בשנה, ועל פי מחיר ממוצע של 245 שקל לטון המכירות במונחים כספיים מסתכמות ב-1.6 מיליארד שקל.

נשר מצליחה לשמור על בלעדיות כמעט מוחלטת בשוק, והיא חולשת על %90 ממכירות המלט בארץ, כשהתחרות קיימת רק מצד היבוא. עד תחילת 97' חויבו לקוחותיה להוביל את המלט אך ורק באמצעות חברה בת שלה. מגבלה זו הוסרה אמנם, אבל בורוכוב מעריך שהמונופול לא ייפגע בטווח הבינוני.

מונופול המלט הוא אחד ממרכזי הרווח העיקריים של קונצרן כלל, כמו גם של קונצרן כור. יש לציין כי דובר כור אמר ל"גלובס", בתגובה להערכות על האפשרות לשינויים מבניים בקונצרן (ראו ידיעה נפרדת) כי נשר כבר אינה מהווה כיום חלק מלבת העסקים של הקונצרן, וזאת בניגוד לתחומי ההיי-טק והאגרוכימיה.

יוסי בורוכוב מונה את נשר גם ברשימת נקודות החולשה של כלל תעשיות. הוא מציין כי כלל תעשיות חשופה להתערבות אפשרית של הממונה על ההגבלים העסקיים - הן בנושא ייצור המלט והובלתו והן בתחום אחר - אספקת גז ודלק.

משאב, שמחזיקה בנשר, מחזיקה גם ב-%56.2 ממניות גרנית הכרמל, שמחזיקה בבעלות מלאה על חברת הדלק סונול וב-%50 מחברת סופרגז. סונול, אחת משלוש חברות הדלק הגדולות במדינה, קשורה ל-172 תחנות דלק ציבוריות. התחרות בתחום זה נפתחה אמנם, ובשנה האחרונה היא אף החריפה, אך למרות זאת, מציין בורוכוב, מצליחה סונול לשמור על היקפי פעילות זהים לאלה שב-96', הודות למכירות רבות לשוק התעופה האזרחית.

גרנית הכרמל כולה, שלצד עסקי הדלק מחזיקה בחברות נוספות, סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 97' ברווח נקי של 37 מיליון שקל ממחזור של 2.3 מיליארד שקל. בבנק המזרחי מציינים שלמרות שולי הרווח הנמוכים יחסית מגרנית הכרמל, הכדאיות באחזקת חברה זו גבוהה, בגלל שזו מספקת לכלל תעשיות רווחים יציבים לאורך זמן. את תרומתה של גרנית לשוויה של כלל תעשיות העריכו בבנק המזרחי על פי שווי השוק שלה, שעומד על 610 מיליון שקל.

נקודת חולשה נוספת שמציין בורוכוב היא שכלל תעשיות לא ביצעה עד לאחרונה השקעות ישירות בחברות בתחומי הטכנולוגיה וההיי-טק. החברה הבת, כלל אלקטרוניקה (%53.8), השקיעה רק 33 מיליון שקל בחברות חדשות במהלך תשעת החודשים הראשונים של 97'. בורוכוב מעריך שהדבר עלול לפגוע בקבוצה בטווח הארוך, כיוון שהיא עשויה להישאר ללא חברות חדשניות ובעלות פוטנציאל צמיחה גבוה.

ברשימת נקודות החוזק מציינים בבנק המזרחי את רזרבות המזומנים הגבוהות של כלל תעשיות - בסוף ספטמבר 97' היו בקופת החברה והחברות הבנות 490 מיליון שקל. סכום זה מאפשר לבצע השקעות רבות, להשתתף במכרזים ולהקים חברות ייעודיות בהתאם. כך השקיעה החברה 73.8 מיליון שקל בכלל-קום, המחזיקה ב-%44 מחברת השיחות הבינלאומיות ברק, 90 מיליון שקל באורמת, 15 מיליון שקל במבטח שמיר ו-37.6 מיליון שקל בחברת בי.וי.אר.

בבנק המזרחי מציינים לחיוב גם את הנהלת הקונצרן. "צוות ההנהלה של החברה מונה אנשים בעלי ניסיון רב בתחום - מנדי עירד, מנכ"ל כלל אלקטרוניקה, מרדכי בראון, מנכ"ל פולגת, יקי ירושלמי, מנכ"ל נייר חדרה, יוסי רוזן, מנכ"ל משאב, ורימון בן שאול, המנכ"ל החדש, הם צוות המהווה הון אנושי ברמה גבוהה, המצעיד את הקונצרן בשנים האחרונות".

במבט לעתיד, מחלקים בבנק המזרחי את אחזקות כלל תעשיות לשניים. תעשיות הבסיס, הכוללות את תעשיות המזון, התשתית והטקסטיל, הפכו בשנים האחרונות לתחרותיות יותר. תחום המלט, תחום הדלק ותחום הנייר נמצאים בחשיפה מתמדת לתחרות גם כן. מגזר הטקסטיל נמצא בהאטה, וקיים אפילו חשש שהענף יגיע לפשיטת רגל. "נראה היום שעם המשך החשיפה ופעילות המתחרים, רווחי תעשיית היסוד שהחברה התבססה עליהם ימשיכו להישחק", מציין בורוכוב.

אבל גם מגזר ההיי-טק של כלל תעשיות נראה בבנק המזרחי בעייתי, במיוחד על רקע האפשרות כי בסופו של דבר המשבר במזרח אסיה ישפיע בכל זאת על תוצאותיה של אי.סי.איי. לעומת זאת, רואה בורוכוב בחיוב את האחזקה בכלל-קום, ומציין שלמרות שברק הציגה הפסדים כבדים בגלל תחילת הפעילות בתחום השיחות הבינלאומיות, מדובר באחזקה שתניב רווחים גבוהים בטווח הבינוני.

הערכת השווי של החברות הסחירות בתיק האחזקות של כלל תעשיות נעשתה על פי שווי השוק שלהן. סיכום חלקה של כלל תעשיות בשווי השוק של כלל אלקטרוניקה, סנפרוסט, קרגל, כיתן, מגם, נייר חדרה, פולגת, כבלי ציון ויפאורה מסתכם היום ב-1.5 מיליארד שקל. באשר לאחזקות הלא סחירות מדובר בעיקר בחלקה של כלל תעשיות במשאב, שהוערך ב-1 עד 1.1 מיליארד שקל. האחזקות הלא סחירות כולן הוערכו ב-1.5 עד 1.6 מיליארד שקל. «מאת שלמה פרידמן «בנק המזרחי מעריך את שווי מונופול המלט נשר בכ-1.5 מיליארד שקל «במסגרת המלצת קנייה למניות כלל תעשיות * כור: עסקי המלט אינם נכללים בלבת העסקים של הקונצרן