הברירה הקשה של אירלנד

אירלנד רוצה להצטרף ב-99' לאיחוד האירופי, דבר שיעלה לה בעלייה באינפלציה או בירידת כושר התחרות מול בריטניה. סביר להניח שדבלין תעדיף את הסיכון של אינפלציה

אחת המטרות של איחוד המטבע האירופי היא לדאוג ליציבות המוניטרית במדינות החברות בו. האמצעי להשגת יעד זה הוא מדיניות שמונעת סכנת אינפלציה במדינות האיחוד וכן מדיניות פיסקלית נוקשה. אבל, מה קורה כאשר רמת הריבית שנקבעה על ידי הבנק המרכזי האירופי מתאימה, אמנם, לרוב המדינות החברות, אבל יש בה סכנת אינפלציה לגבי אחת מהן.

סכנה כזאת מאיימת על אירלנד שרוצה להצטרף בשנת 1999 לאיחוד המטבע האירופי. אירלנד יכולה לבחור באחת משתי צרות: לקנות את החברות באיחוד המטבע תוך סיכון של עלייה באינפלציה, או לשלם את המחיר של כושר תחרות נחות מול בריטניה. סביר להניח, שהממשלה והבנק המרכזי בדבלין יעדיפו את הסיכון של אינפלציה גבוהה יותר.

השאלה היא, האם צריכה אירלנד לייסף עוד פעם את המטבע שלה לפני שייקבעו שערי החליפין במסגרת מערכת המטבעות האירופיים? העניין הזה חשוב מכיוון שבחודש ינואר 1999 ייקבעו סופית שערי החליפין של המדינות המשתתפות באיחוד כלפי היורו. לפיכך, כל שערי החליפין צריכים להתייצב עד סוף 1998 בקו האמצע שלהם.

חימום המשק והמדיניות המוניטרית האנטי-אינפלציונית שנוקט הבנק המרכזי של אירלנד מכבידים על ההתפתחות הזאת. גם המגמה המסורתית של הסתגלות הפונט האירי לקצב התנודות של הליש"ט הבריטית מוסיפה עוד מכשול בדרך של אירלנד אל היורו. בגלל קשרי המסחר ההדוקים בין בריטניה ואירלנד ומחזורי הגיאות המקבילים, מושך הפאונד הבריטי את הפונט האירי אחריו, כאשר ערכה עולה ביחס למארק הגרמני.

מי שעוקב אחרי שער החליפין של הפונט, יכול להבחין שהמטבע האירי מתרחק בזמן האחרון מהליש"ט. רבים מהמשתתפים בשוק מפקפקים אם אירלנד תייסף את המטבע שלה. אם אמנם כך יקרה, שער החליפין של הפונט צריך לרדת עד סוף השנה ל-2.41 מר"ג והריבית האירית תרד לרמה הנהוגה ביבשת האירופית. להתפתחות כזאת עלולות להיות השלכות חמורות לגבי אירלנד, שנהנית מתנופה כלכלית חזקה.

בחמש השנים האחרונות, שבהן סבלה יבשת אירופה ממיתון, צמח המשק האירי ב-%7 בממוצע והבנק המרכזי של דבלין מצפה שהצמיחה תתקרב גם השנה לשיעור דומה. אירלנד מדביקה את הפיגור שהיה מנת חלקה בעבר. שיפור המצב בשוק העבודה, העלייה המהירה במחירי הנדל"ן ועליית ההכנסה הריאלית הפנויה - מעניקים לאירים תחושת ביטחון. המחזור במסחר הקמעוני עלה בשנת 1997 ב-%6.8 מעל השנה הקודמת והוא צפוי לרשום השנה שוב תוספת של %6.5. הביקוש למוצרי צריכה יעלה ב-%5.5.

כמעט אלף חברות זרות התמקמו באירלנד והמשק מתמקד במוצרי היי-טק, בתעשיית התרופות, באלקטרוניקה ובעסקים פיננסיים. בשנה שעברה התאוששו מפעלי התעשייה והייצור שלהם עלה ב-%16. השנה צפויה עלייה ב-%15 נוספים.

האבטלה באירלנד, לפי דיווח משרד העבודה הבינלאומי, %10.3, היתה בשנה שעברה מתחת לממוצע האירופי. כעת חוזרים אירים מחו"ל למולדת כדי למצוא בה תעסוקה. הבנק המרכזי האירי מצפה שהאבטלה תמשיך לרדת השנה - ל-%9.5.

הייצוא צפוי לגדול השנה ב-%14.5. העודף במאזן המסחרי גדל אף הוא. למרות קשרי המסחר המתפתחים עם אירופה, נשארה בריטניה השותפה הגדולה ביותר של אירלנד בעסקים. %23 מהייצוא האירי הולך לשכנה, %36 מהייבוא של אירלנד מגיע משם.

הבנק המרכזי של אירלנד מצפה שהאינפלציה במדינה תעלה השנה ל-%2.25. כלכלנים עושים חשבון מהיר, שעלייה באינפלציה, בתנאים של ירידת הריבית הנומינלית וריבית ריאלית נמוכה יותר, תחמם עוד יותר את הביקוש. ובמבט אל המטבע האירופי האחיד, מזהיר הבנק המרכזי האירי שהאיחוד המוניטרי ימנע ממנו להגיב על לחצים אינפלציוניים ועל זעזועים במשק האירי. « «הברירה הקשה של אירלנד «אירלנד רוצה להצטרף ב-99' לאיחוד האירופי, דבר שיעלה לה בעלייה באינפלציה או בירידת כושר התחרות מול בריטניה. סביר להניח שדבלין תעדיף את הסיכון של אינפלציה