ההפרטות הנפתלות של ממשלת רוסיה

לפני כשבוע מכרה רוסיה חלק גדול מחברת הנפט YUKOS עבור 160 מיליון דולר לקבוצה בלתי ידועה עד עתה, שהיא למעשה חברת בת של בנק MENATEP שארגן את המכירה. על פי החוק הרוסי היתה העיסקה חסומה בפני משקיעים זרים, ובמסגרתה נמכר שליש מערך יוקוס, אחת מיצרניות הנפט הגדולות בעולם.

המכירה הזו ממשיכה תהליך בו מוכרת הממשלה הרוסית נתחים גדולים של חברות מצליחות לבנקים רוסיים בעלי קשרים פוליטיים טובים, באמצעות "מכירות פומביות" פתוחות. המכירות הללו הן ככל הנראה הכל מלבד פתוחות. אנשי בנק מנאטפ טענו שהעיסקה היתה פתוחה, ונוהלה על פי נהלי הממשלה. הם אמרו כי הבנק לא עבר כל עבירה בכך שרכש חלק מהחברה. אולם, המכירה העלתה את שליטתו של הבנק בחברה, לרמה של %85. היא חיזקה את החשש המקנן בלב משקיעים זרים רבים, לגבי השוק הרוסי, שנעשה שוק של אינסיידרים ושהתופעה רק הולכת ומתגברת.

הממשלה ומקורביה בבנקאות ובתעשייה עושים עיסקאות נפתלות שונות ברכוש הממשלה תוך ביצוע העברות כספים מפוקפקות. חלק מהגורמים המקורבים הללו מימנו את מסע הבחירה מחדש של הנשיא ילצין, והם דוחפים מהלך בו תיווצר כלכלה המונהגת ע"י קבוצה קטנה של בנקים, קבוצות תעשיה-מסחר, ומונופולים שונים.

אנשי העסקים ברוסיה אינם מסתייגים מהדרך בה מתנהלים העניינים. רבים מהם אומרים כי מודל הפיתוח המועדף עליהם הוא המודל האסייתי דוגמת דרום קוריאה ויפאן, בו פועלת הממשלה יד ביד עם עולם העסקים. אמנם, השוק שנוצר ברוסיה הוא הרבה יותר מבוזר מאשר הכלכלה הרוסית הישנה, אך רבים חוששים שהקרטלים הנוצרים בו כעת ידכאו כל תחרות.

נראה שרוסיה פיתחה גירסה משלה להפרטה של מספר נכסים נבחרים. במכירה פומבית רגילה, נמכר הנכס באופן טבעי לבעל ההצעה הגבוהה ביותר. אבל הממשלה הרוסית פיתחה שלב נוסף בדרך. קודם נמכר הנכס למתווך רוסי ואז מחפשים את ההצעה הגבוהה. לדוגמא, לשני מוסדות פיננסיים רוסיים גדולים, קבוצת אלפא ומוסט מובטח המסלול "הפנימי" בחודש הבא במכירה של %25 מחברת אחזקות השולטת בחברת הטלפון האזורית ברוסיה, ובחברת רוסטלקום לשיחות טלפון בין לאומיות של רוסיה. מכירת יוקוס היא הראשונה בסדרה של מכירות פומביות שיתקיימו בחודשים הבאים, כחלק מתכנית שנויה במחלוקת הידועה כתכנית "הלוואות תמורת מניות".

הממשלה שהיתה זקוקה למזומנים באופן נואש ב-95', ערכה בלחץ הבנקים סדרה של מכירות פומביות מורכבות. הבנקים היו מתמודדים על נתחי אחזקה גדולים בחברות ממשלתיות. הצעות המחיר הללו היו, למעשה, הלוואות לממשלה, והמניות היו למעשה בטחונות. על הנייר יכלה הממשלה לרכוש את המניות בחזרה אם וכאשר יהיה לה כסף. למעשה לא ציפה אף אחד שהממשלה תהיה מסוגלת לרכוש אותן שוב. המכירות אורגנו כך שבנק שנבחר מראש יזכה בהן.

למרות המחלוקת סביב העיסקאות הראשונות, שכללה שימועים בפרלמנט והבטחה של ילצין לשנות את התהליך, חזרה מכירת יוקוס על הדפוס הרגיל. משקיעים זרים לא הורשו להשתתף משום שהחוק הרוסי אוסר עליהם להחזיק יותר מ-%15 של חברה רוסית. המדהים בכל העניין היה הניסיון לשוות לו מראה חוקי. הוקמה ועדת מכרזים בראשה עמד סגן יו"ר מנטפ, קונסטנטין קגלובסקי, היה בה גם סגן שר אוצר לשעבר, ופקיד מוועדת הנכסים של ממשלת רוסיה. ואולם, כאשר שאל כתב זר את לשמותיהם של המתמודדים האחרים במכרז, פרץ חדר שלם מלא עיתונאים רוסיים בצחוק.

ראשיהם של הקרטלים המתהווים ברוסיה, שהם מהאנשים החזקים והעשירים ברוסיה, מציגים תערובת של אלטרואיזם, לאומנות ותאוריות כלכליות שונות כקווים מנחים לתהליך. הם תמהים מדוע לתת לזרים להניח יד על נכסים כמו יוקוס, חברת הנפט סידנקו, ונורילסק ניקל יצרנית הניקל הגדולה בעולם. לטענתם, אם יישארו החברות בידיים רוסיות הן יתחזקו, ובבוא היום ישקיעו בכלכלה הרוסית.

ראשי הקרטל טוענים גם כי זרים לא יקנו את הנכסים הללו משום שהם שרויים באי-סדר כספי. יוקוס, למשל, חייבת לממשלה 1.8 מיליארד דולר במיסים. מוטב הם אומרים, שרוסים יקנו אותן, יסדרו אותן, ואז ימכרו אותן לזרים. במקרה כזה ילך הערך המוסף לידי החברה ולא לידי הממשלה.

תכנית "הלוואות תמורת מניות" חזתה ש-%70 מרווחי המכירה מחדש יגיעו לממשלה. אך במקרה יוקוס, תקבל הממשלה רק 770 אלף דולר, כשההפרש יגיע למנטפ כדי לשלם על ההלוואה שקיבלה הממשלה.

חברת האחים סולומון חישבה כי בידי יוקוס שני שלישים מכמות הנפט הבלתי מנוצלת עדיין שיש לחברת הנפט אקסון. ואלרי גריפובסגן, שר האנרגיה, הטיל ספק בנוהג למכור חברות רוסיות לבנקים רוסיים, בנימוק שהבנקים עשו מעט מאד כדי לפתח את משאבי הנפט האדירים של רוסיה. "יש בנקים רוסיים שקנו חברות נפט, אבל איפה ההשקעות שלהם?" « «ההפרטות הנפתלות של ממשלת רוסיה «הממשלה מוכרת חלקים גדולים של חברות מצליחות לבנקים רוסיים בעלי קשרים פוליטיים טובים, תוך ביצוע העברות כספים מפוקפקות