הערוץ הערבי בכבלים ישנה את הפרסום למיגזר

"כשהמדיה של פרסומת בערבית תהיה רלוונטית, שוק הפרסום יכוון עצמו אליה", צופה שלמה הלוי, היועץ הכלכלי למועצת הכבלים * איציק קול, מנכ"ל A.TV, המתכוונת להתמודד במיכרז הערוץ הערבי בכבלים, מעריך שההכנסות מפרסום בשנה הראשונה יעמדו על 5 מיליון דולר

מחזור ההכנסות מפרסום של הערוץ הערבי בכבלים יעמוד על 5 מיליון דולר בשנה הראשונה. כך מעריך מנכ"ל קבוצת A.TV, יצחק קול, שמתכוונת להתמודד במכרז. לדבריו, בתוך שנתיים-שלוש יגיע המחזור ל-10 מיליון דולר. עלות הקמת הערוץ תעמוד, להערכתו, על 2.5 מיליון דולר, שיושקעו ב"ציוד השידור הממוחשב הטוב ביותר, שקיים כיום", אמר קול. לאחר מכן, הוא מעריך, תגיע ההשקעה השנתית לכ-250-500 אלף דולר. בתוך שנתיים נחזיר את ההשקעה, אמר.

לעומתו, מובע בענף חשש לגבי סיכויי הצלחתו של הערוץ הערבי, עקב פעילותן המסיבית של תחנות כבלים פיראטיות במגזר הערבי, העדר רישות מקיף בישובי הפריפרייה של חברות הכבלים, ובגלל ההגבלות שקבעה הכנסת לגבי אופי לוח השידורים של הערוץ החדש. סימוכין לכך, אפשר למצוא בידיעות על התפרקותן של קבוצות שחשבו להתמודד במכרז. בינהן, כפי שפורסם ב"גלובס", קבוצה בראשות יצחק מודעי.

המכרז המחודש לערוץ ערבי בכבלים טרם פורסם. בשלב זה, עובר המכרז שינויים ועדכונים שמתחייבים מהתיקון לחוק. לאחר סיום הליכי החקיקה, המכרז ייפתח, כפי שמחייב החוק, בפני רוכשים חדשים. לא יאוחר מחודש יוני, מעריכים במשרד התקשורת, יוגשו ההצעות, המכרז ייסגר, וההחלטה תעבור אל ועדת המכרזים לבחירת זוכה.

לפי התיקון בחוק הבזק, ימומן הערוץ משידורי פרסומת, כאשר המועצה לשידורי כבלים תקבע את הכללים שעל פיהם יופקו וישודרו תשדירי הפרסומת. גם לגבי אופי השידורים נקבעו כללים מחייבים, לאחר מאבק קשה מול זכייני ערוץ 2, לפיו לפחות %50 מהתוכניות, כולל בפריים טיים, חייבות להיות בשפה הערבית, ולא בתרגום. עוד נקבעה מכסה של הפקה מקורית בהיקף של %20.

לדברי יו"ר מועצת הכבלים, מיכל רפאלי-כדורי, משמעות ההגבלות היא שלא יהיה רגע בערוץ, שבו השידורים והפרסומות לא יהיו בדיבור בערבית, בדיבוב או בכתוביות לערבית. "לא יהיה מצב שמי שמבין רק ערבית, לא יבין את השידורים", היא אומרת. כך הדבר לגבי שידורים כמו גם פרסומות, כאשר נקבעה רצפה של %50 מהשידורים, כולל בשעות הפריים, שחייבים להיות לפחות בדיבור או בדיבוב. כלל זה אינו חל על שידורי פרסומת, אלה יכולים להיות מתורגמים בכל שיטה (דיבור, דיבוב או כתוביות בכל היום).

כללים אלה שיחררו את הלחץ של זכייני ערוץ 2 שחששו, כי תחת מסווה הערוץ הערבי בכבלים, ייכנס בפועל בערוץ ארצי בעל אופי מזרח-תיכוני, שיתחרה בהם ישירות.

מועצת הכבלים היתה ערה לבעייתיות של הקמת ערוץ ערבי שממומן מפרסומת, נוכח קוטנו של השוק. היועץ הכלכלי למועצה, שלמה הלוי, אכן ציין בהערכה הכלכלית שלו, כי בגלל שהמדיה אינה מפותחת דיה בארץ, שוק הפרסום עדיין לא סיגל פנייה אל פלחי שוק ייעודיים.

סך הכל, בארץ 204 אלף משקי בית ערבים. היום מרושתים בחברות הכבלים במגזר הערבי כ-75 אלף משקי בית, רובם בצפון הארץ. מתוכם מנויים לכבלים רק 35-40 אלף משקי בית. בנוסף, כאמור, קיימת בעיה קשה של שידורים פיראטיים, שמשרד התקשורת לא מצליח להתמודד איתה. זו, מעריכים, אחת מאבני הנגף הגדולות לערוץ, שכן ככל שתהיינה מערכות פיראטיות משגשגות יותר, יהיה אחוז החדירה של הערוץ החדש נמוך יותר, מספר האנשים שיראו אותו קטן יותר, ובהתאם מחיר מכירת הפרסומות.

קבוצת A.TV, הזמינה סקר מיוחד אצל מכון גיאוקרטוגרפיה, וערכה עוד סקר מפרסמים כדי לבחון את השוק. המסקנה היתה כי מדובר בשוק שאינו ממצה את הפוטנציאל שבו. מדובר במגזר שמחזיק %18.5 מהאוכלוסייה, אולם הנתח שלו בעוגת הפרסום מגיע רק ל-%5.

בסקר נמצא, כי בני גיל 0-18 מהווים במגזר הערבי %50 לעומת %34 במגזר היהודי. מדובר בצרכני טלוויזיה גדולים, 4-5 שעות ביום, ילדים ומבוגרים כאחד. שעות הפריים בימי חול הו 22:00-16:00, וצופים אז כ-%60. כללית, הצפייה מתחלקת כמעט בשווה בין שני הערוצים. צפייה גבוהה נרשמת בחדשות בערוץ 1 ו-2.

במה אוהבים לצפות? את המקום הראשון בסקר כבשו תוכניות מוסיקה וסרטי קולנוע, כאשר %60 מעדיפים סרט ערבי, %25 סרטים אמריקאים, ובמפתיע, רק %22 מעדיפים סרטים הודיים. תוכניות "מצלמה נסתרת" פופולריות מאוד. בדיונים אקטואליים מעדיפים לצפות כמחצית מהצופים. אחריהם, תוכניות דיון ואקטואליה, ספורט, ואילו סדרות טלוויזיה קיבלו את המקום האחרון, וגם הן בערבית, ולא אמריקאיות.

לגבי פוטנציאל הפרסום, נמצא כי ב-%70 ממשקי הבית הערבים, ההכנסה המשפחתית הכוללת מגיעה ל-5,000 שקל לחודש בלבד, אולם מדובר בצרכנים גדולים של מזון, משקאות, מוצרי צריכה, טוטו ולוטו, שירותי בנק וביטוח - מוצרים שמרבים בפרסום טלוויזיה.

סוד גלוי הוא כי שוק הפרסום הערבי אינו מגיע לקצה הפוטנציאל שבו. עד היום, פעלה מדיה מצומצמת בלבד שהופנתה לשוק - שני עתונים בערבית, מעט שלטי חוצות, ורדיו. לפני מספר חודשים עלתה לאוויר תחנת רדיו מסחרית חוקית, "רדיו 2000".

אין ספק, העריך הלוי היועץ למועצת הכבלים, שמרגע שהמדיה של פרסומת בערבית תהיה רלוונטית - השוק יכוון עצמו אליה, ועבודת הפרסום תשתנה ותשתכלל. דוגמה לכך, נטען במשרד התקשורת, אפשר לראות בעבודה שהשקיעו שירותי פרסומת מאוחדים (שפ"מ), זכייני הפרסום בקול ישראל, שנכנסו חזק לשוק הערבי, והעלו את היקף הפרסום ברשת ד' מ-1 מיליון שקל בשנה ל-4 מיליון שקל בשנה.

"אם ישובי הפריפרייה יחוברו, פיזית או בלויין", אומרת רפאלי-כדורי, "נתח השוק הערבי יגדל במהירות". «אביבה קרול «הערוץ הערבי בכבלים ישנה את הפרסום למיגזר «"כשהמדיה של פרסומת בערבית תהיה רלוונטית, שוק הפרסום יכוון עצמו אליה", צופה שלמה הלוי, היועץ הכלכלי למועצת הכבלים * איציק קול, מנכ"ל A.TV, המתכוונת להתמודד במיכרז הערוץ הערבי בכבלים, מעריך שההכנסות מפרסום בשנה הראשונה יעמדו על 5 מיליון דולר