80 מגהביט לשנייה בנטוויז'ן, 55 מגהביט באינטרנט זהב, 45 מגהביט בבזק בינלאומי ועוד כמה עשרות מגהביטים בברק - אלה רק המספרים מהדיווחים האחרונים של 4 חברות האינטרנט הגדולות בישראל, המתארים את רוחב פס התקשורת לשדרת האינטרנט בארצות הברית. לפני חצי שנה אפשר היה רק לחלום על מספרים כאלה. פס האינטרנט לארצות הברית היה פקק אחד גדול ולגלוש לאתר חו"ל במודם K33.6 היה עינוי. לפתע, הכל נפתח בדצמבר הודיעה חברת נטוויז'ן על הגדלת רוחב הפס שלה לארצות הברית מ-35 מגהביט ל-80 מגהביט. כל אותה קיבולת נוספת, של 45 מגהביט, נחכרה מחברת תקשורת הלוויינים דארקום תקשורת. שתי החברות, על פי הודעת נטוויז'ן, פתחו דרך חדשנית להעברת שידורי אינטרנט באמצעות לוויין, אשר שימשה עד כה רק לשידורי טלוויזיה, והצליחו להוזיל את מחיר החכרת הקווים מסכום הנע בסביבות 20 אלף דולר לחודש עבור קו E1 (2 מגהביט) לפחות מ-5,000 דולר לחודש - הוזלה משמעותית המשנה את כל חישוב העלויות של תקשורת האינטרנט בישראל.
לצורך אספקת הקיבולת החדשה לנטוויז'ן, חכרה דארקום משיב לווייני שלם ששימש עד כה לשידורי טלוויזיה, והקימה צלחת גדולה על גג בניין נטוויז'ן בחיפה. הצלחת משמשת כאנטנה לקליטה ולשידור תקשורת האינטרנט מאותו לוויין, שאלומה נוספת שלו מגיעה לציוד קליטה בשדרת האינטרנט בניו יורק. לדברי סמנכ"ל הטכנולוגיה של נטוויז'ן, מרק גזית, ניתן יהיה, כנראה, להגדיל את הקיבולת המתאפשרת על ידי אותו משיב לווייני מ-45 מגהביט ל-62 מגהביט ובכך להוזיל עוד יותר את עלויות התקשורת.
לא חלפו שבועיים והחברה המתחרה, אינטרנט זהב, הודיעה על הוספת 34 מגהביט בקווים לוויניים והרחבת רוחב פס התקשורת שלה לשדרת האינטרנט בארצות הברית ל-55 מגהביט. גם כאן, מסתבר, היתה חשיפה של דרך קישור חדשה לשדרת האינטרנט, באמצעות איי.פי פלאנט, חברת בת של יורוקום תקשורת המתמחה בתקשורת לוויינית. הטכנולוגיה מאפשרת קישור ישיר לשני לוויינים ובכך מספקת את החיבור הישיר לשדרת האינטרנט האמריקנית.
הבינלאומיות זירזו את הספקיות קטליזטור חשוב למהפכה הגדולה ברוחב הפס לחו"ל היוותה התחרות שהוכרזה על ידי חברות השיחות הבינלאומיות ברק ובזק בינלאומי. ברק החלה לשווק שירותי אינטרנט לעסקים, בהיקף גדול, תוך שהיא מנצלת את רוחב הפס הגדול שיש לה בסיבים אופטיים לצורך השיחות הבינלאומיות. התכנית האסטרטגית שלה היא להיכנס גם לשוק האינטרנט הפרטי, על ידי קישור באמצעות קווי ISDN. בזק בינלאומי נכנסה לשוק ספקי האינטרנט באמצעות רכישה של פעילויות קיימות, של ISDN-NET וקו מנחה, ובשבוע שעבר הודיעה על הפעלת קו ATM אופטי ברוחב של 45 מגהביט. גם קווי זהב, חברת השיחות הבינלאומיות השלישית, מתכוונת להיכנס לשוק ספקי האינטרנט.
כניסת חברות אלה לשוק האינטרנט העמידה את הספקיות הוותיקות, בייחוד את נטוויז'ן ואינטרנט זהב, בפני בעיה חמורה. ברק, בזק בינלאומי וקווי זהב, הן הספקיות הבלעדיות של קווי תקשורת אופטיים לחו"ל, עד שנת 2002, וברשיון הכללי שלהן כלול גם ההיתר לספק שירותי גישה לאינטרנט. כל עוד לא נכנסו לתחום זה, בשנת פעילותן הראשונה, הכל היה בסדר וחברות האינטרנט רכשו מהן קווים. כאשר ברק החלה לספק שירותי גישה לאינטרנט לעסקים, לפני כחצי שנה, הבינו חברות האינטרנט שהחל עידן חדש והן חייבות למצוא פתרונות אחרים.
את ההיתר שנתן הממונה על ההגבלים העסקיים, דוד תדמור, לבזק בינלאומי לרכוש את פעילות ISDN-NET, הוא התנה באיסור על החברה לקבוע בתחום האינטרנט מחירי היצף. מאחר ומשאב הקווים האופטיים נמצא בידיה, מובן שהעלויות שלה הרבה יותר קטנות, מה גם שהיא יכולה על אותו קו להעביר (לא בשעות העומס של האינטרנט) פעילות שגרתית של תקשורת בינלאומית ובכך להוריד עוד יותר את העלויות. אי לכך, קבע הממונה, שבזק בינלאומי אינה יכולה לגבות תעריפים הנמוכים מהתעריף הנמוך ביותר שגובה חברת אינטרנט - שהיא לקוחה שלה - ממנויה.
חברות האינטרנט, שפתאום נהיה להן קצת צפוף בחיק חברות השיחות הבינלאומיות, חיפשו חלופות. ומצאו. למעשה, אם לא קווים אופטיים, נותרו רק קווים לווייניים, ויש 3 חברות ישראליות, חוץ מחברות השיחות הבינלאומיות, שהן בעלות רישיון לאספקת קווים לווייניים לחו"ל: ישראסט, בבעלות גילת; EDC בבעלות יורוקום; ודארקום תקשורת, בבעלות דברתשרם, MCI ו-וורלדקום האמריקנית.
אינטרנט מהיר צריך קווים רחבים הקטליזטור השני להגדלת נפחי תקשורת האינטרנט לחו"ל, מעבר לכניסת חברות השיחות הבינלאומיות, הוא שילוב של מהפכת האינטרנט המהיר באמצעות חברות הכבלים (מודמים לכבלים), הנמצאת בדרך אלינו מארה"ב, ושל בזק עם תקשורת חוטי נחושת מהירה מאוד - טכנולוגיית ADSL. ראשי חברות האינטרנט יודעים מה המשמעות של אלה מבחינת צרכי הקיבולת.
ניקח למשל רק את אחד הגורמים, חברת הכבלים תבל, שלה 450 אלף מנויים מחוברים. נניח שהיא תשמור על מספר המנויים שלה (מה שלא בהכרח יקרה) ושבתוך מספר שנים כל המנויים יחליפו את הממיר שלהם למודם כבלים, שיכול לספק גם טלפוניה וגם תקשורת נתונים ואינטרנט. הנחה נוספת, לשם התרגיל: כל המנויים יהיו מחוברים לאינטרנט. 450 אלף.
אצל חברות אינטרנט בארץ ובעולם מוכר חוק ה-%10 הקדוש, האומר שבממוצע גולשים ברשת בעת ובעונה אחת %10 מהמנויים. לפי זה, אנו מדברים על 45 אלף מנויים גולשים בנקודת זמן מסוימת. מאחר ותבל הבטיחה להם אינטרנט מהיר, הרי כל אחד מהם יצפה לפחות לקצב של 1 מגהביט אצלו בבית. זה מביא אותנו לקיבולת בסיסית דרושה של 45 אלף מגהביט. ומה יש לנו כרגע? כל החיבור האופטי של מדינת ישראל מסתכם כיום בכמה מאות מגהביט בסך הכל. הכבל החדש, מד-1, יציע בקרוב 5 ג'יגהביט (5,000 מגהביט). הוא יכול לשדרג עצמו ולהתרחב מקסימום ל-20 ג'יגהביט. מד-1 לא יפתור את הבעייה העתידית של קיבולת הקישור לאינטרנט. מה שכן יפתור, הם לווייני התקשורת, מצד אחד, ואולי גם כבל אוקסיג'ן בעל הקיבולת של 1.3 טרהביט (1,300 ג'יגהביט), שעומד להתחבר לישראל - אם אכן יתחבר - בשנת 2002.
בינתיים, הולכות שתי החברות על הפתרון הלווייני, שיש לו חיסרון אחד: השיהוי בתקשורת של 800 אלפיות השנייה, הנובע ממרחק לווייני התקשורת (36,000 ק""מ) מכדור הארץ. וזה שיהוי משמעותי. אבל מסתבר שגם לכך יש פתרונות. סמנכ"ל הטכנולוגיה של נטוויז'ן, מרק גזית: "אנחנו מתגברים על בעיית השיהוי על ידי שילוב של תקשורת אופטית ולוויינית. נכון להיום, יש רק עוד 2 מקומות בעולם שעושים את זה, באוסטרליה ובהונג קונג. מקור השיהוי של 800 אלפיות השנייה הוא בעיקר בערוצי הבקרה. אנחנו עובדים בשיטה בה אנחנו מעבירים את ערוצי הבקרה דרך הכבל האופטי ואת הקבצים הגדולים אנחנו מעבירים בקו הלווייני. יש שיהוי התחלתי של 300 אלפיות שנייה, ואחר כך זה זורם חופשי".
גזית מתאר היום מצב שלפני חצי שנה נחשב חזון אחרית הימים: "יש לנו היום 80 מגהביט לחו"ל. בשעות העומס, על הקו הלווייני של 45 מגהביט יש %80-%75 עומס". כלומר, גלישה מהירה וחלקה לאתרי חו"ל.
יורוקום בכל מקום אינטרנט זהב, כאמור, חובקת פתרון אחר. או יותר נכון, יורוקום מצאה פתרון, הקימה את חברת איי.פי פלאנט, המספקת קישוריות לשדרת האינטרנט העולמית בארצות הברית בכל העולם, באמצעות לווייני אינטלסאט. את החברה הקים סמנכ"ל הפיתוח העסקי של יורוקום, ארז גיסין, והוא גם עומד בראשה. שותפים בה יורוקום (%70) ואם-פלאנט בבעלות משקיעים פרטיים. מאחר ומדובר ביורוקום, הקמת החברה מצריכה אישור של הממונה על ההגבלים העסקיים והבדיקה מתבצעת בימים אלה למרות שהחברה כבר פועלת מספר חודשים.
איי. פי פלאנט מציעה ללקוחותיה מוצר המבוסס על טכנולוגיה של חברת ניו מדיה קומיוניקיישן (NMC), חברה בת ישראלית של הרמוניק לייטווייס האמריקנית, שנרכשה על ידה לפני כשנה. החברה מתמחה בפיתוח מודמים לכבלים ולמערכות לווייניות לתקשורת נתונים ואינטרנט במהירות גבוהה. השירות של איי.פי פלאנט מציע קישוריות באמצעות לווייני אינטלסאט - רשת המאפשרת שידורי וידאו ותקשורת נתונים בעת ובעונה אחת למספר יעדים. במקרה של אינטרנט זהב, מדובר במספר 'פופים' (מרכזי תקשורת) בעת ובעונה אחת.
גיסין מגלה כי לחברה 2 לקוחות, באיטליה וביוון, ובימים אלה היא מתחילה לעבוד עם לקוח שלישי במצרים ומנהלת מו"מ מתקדם עם לקוח נוסף בגרוזיה. פרטי הלקוחות חסויים, כמו גם זהותו של המשקיע השותף ופרטים אחרים על החברה.
אינטרנט זהב, נכון להיום, מגיעה לפופים שלה באמצעות רשת ה-ATM של בזק - פרויקט ניסויי עדיין, לא מתומחר, שמספר הלקוחות שלו קטן, וביניהם אינטרנט זהב. איי. פי פלאנט, באמצעות חברה אחות, EDC (לה יש רישיון בישראל לאספקת קווים לווייניים) נותנת חלופה ל-ATM ו'מורידה' את האינטרנט ישר לפופים, בלא שהשידור יעבור במרכז המחשבים של החברה. יש לכך יתרון טכנולוגי ויתרון (או חיסרון) של מחיר.
אלי הולצמן, מנכ"ל אינטרנט זהב: "רשת ה-ATM של בזק היא היום יחסית זולה. כל הפופים של אינטרנט זהב יושבים עליה מלבד בבאר שבע, לשם ה-ATM לא מגיע. אין לי ספק שבעוד שנתיים, כאשר השוק יהיה פתוח לתחרות, ה-ATM יתומחר אחרת ויתייקר. כיום, השימוש בתשתית זו עדיין זול ואין הצדקה כלכלית להשקעה במערכת של איי.פי פלאנט. עיקר התעבורה של איי.פי פלאנט מתמקדת עתה בשני המרכזים של הכוכבים הכפולים שלנו - ראש העין ורמת גן - כאשר מכל אחד מהם יוצא השידור לפופים ההיקפיים של הכוכב באמצעות ATM. נכון להיום, מחירי תעבורת ה-ATM עדיין סבירים ולכן אנחנו לא נדחפים יותר מדי להחליף את הרשת של בזק ברשת של איי.פי פלאנט".
אבל לאיי.פי פלאנט יתרונות נוספים, שהראשון שבהם הוא חיסכון בזמן. המערכת מורידה את התוכן של האינטרנט ישירות לפופ במקום שיירד אל המרכז ומשם, ברשת קרקעית לפופ. נכון להיום, מלבד רמת גן וראש העין, מחוברים לאיי.פי פלאנט גם באר שבע וחיפה. בעתיד, אומר הולצמן, אין ספק שלכל פופ תהיה נקודת חיבור על הגג, אנטנה לוויינית, ללוויין של איי.פי פלאנט.
עולה השאלה, אם הורדת התוכן של האינטרנט ישירות לפופים באמצעות אנטנה לוויינית תואמת לתנאי הרשיון של אינטרנט זהב. דני רוזן, מנכ"ל משרד התקשורת: "המפעילים הלווייניים צריכים בעיקרון להוסיף את האנטנה בחצר הלקוח לרישיון שלהם. אם מישהו רוצה לעשות נל"ן או לוויין מפופ בבאר שבע לחו"ל, שיהיה לו לבריאות". אם היה מי מהמתחרים ש"חשש" שאינטרנט זהב עוברת על תנאי הרישיון, הרי שהתשובה ברורה.
קרובים רחוקים הפאזה השנייה במלחמת המגהביטים היא הגישה למנוי. או יותר נכון, הגישה של המנוי לאינטרנט ובמיוחד לאתרים הישראליים באינטרנט - והצינורות שמספקות למנוי לשם כך חברות האינטרנט. בגלל החזית היותר מפותחת במלחמת המגהביטים - הקישור לשדרת האינטרנט בחו"ל - הרבה יותר קל להיכנס היום לאתר זר מאשר לאתר ישראלי, ביחוד אם אתה לקוח של נטוויז'ן, אינטרנט זהב, ברק או בזק בינלאומי (ISDN-NET). לקוח של נטוויז'ן, במרבית המקרים, גם ייכנס ללא בעיה למרבית האתרים הישראליים, כי מרביתם מאוחסנים בשרתים של נטוויז'ן.
לפי סקר IDC מאמצע שנת 1998, מגיע מספר האתרים הישראלים לכ-7,250. כמובן שמאז, בחצי השנה האחרונה, נוספו עוד אתרים והמספר מגיע לכ-10,000. אולם תמונת מצב ההתפלגות בעת עריכת הסקר משקפת את המצב גם כיום: נטוויז'ן מאחסנת %70 מהאתרים, אחריה אינטרספייס (המאחסנת אתרים ישראלים בארצות הברית) %9, אינטרנט זהב %6, יבמ %3, אקטקום %3, ילונט %3, והשאר אחוז בודד, או פחות מזה.
הצירוף של החברה הגדולה ביותר (%50 מהמנויים, כולל המגזר העסקי) והחברה המאחסנת %70 מהאתרים הישראלים יצר מצב בו מנויי נטוויז'ן נמצאים במצב של יתרון טבעי בגישה לאתרים ישראלים. שאר הגולשים נתקלו בקשיים בגישה לאתרים הנמצאים בנטוויז'ן דרך שדרת האינטרנט בארצות הברית. הפתרון היה הקמת צומת ישראלית אליה יתחברו כל הספקים הישראלים ודרכה ייכנס הגולש הישראלי לאתרים בישראל, תוך שהוא עוקף את הרשת העולמית. בתחילה היתה הצומת (הנקראת כיום IIX - Israeli Internet eXchange) ברשות מחב"א (מרכז החישוב הבין-אוניברסיטאי) ובקיץ 1996 הועברה לרשות איגוד האינטרנט הישראלי, שהוא גוף נייטראלי שאינו קשור לאף ספק גישה.
בפועל, הצומת היא נתב מדגם סיסקו 4700 הנמצא בחברת נטקום, בבניין עורק בפתח תקווה, המספקת לו שירות. מצד אחד, הוא מחובר בקו פריים-ריליי לרשת של בזק ומהצד השני מחובר לכל ספקי האינטרנט בקווי נל"ן או פריים-ריליי ומשלם הן לבזק על חכירת הקו והן לאיגוד האינטרנט על השימוש בצומת לפי רוחב הקו. למשל, חיבור של 128 קילוביט פריים- רילי עולה 2,500 דולר בשנה. חיבור של 2 מגהביט עולה 7,500 דולר בשנה.
עד כאן התיאור הסכמתי. עד ספטמבר 1998 היו מחוברות 2 החברות הגדולות, נטוויז'ן ואינטרנט זהב, בקו של 2 מגהביט ל-IIX. החיבור המשמעותי הוא כמובן זה של נטוויז'ן, מאחר ומרבית התכנים בישראל נמצאים כאמור בשרתים שלה. קו ה-2 מגהביט היה צר מדי לתנועה ונוצרו פקקי תנועה. אפשר היה לשמוע מספקי האינטרנט האחרים, מהנהלת איגוד האינטרנט, מבזק וממשרד התקשורת, כי נטוויז'ן יוצרת את הפקק בכוונה, שיש לה שיקול עסקי ביצירתו, כדי שמנויים של ספקים אחרים יתקשו להגיע לאתרים המאוחסנים אצלה ובסופו של דבר יעברו אליה. יש היגיון בדברים ונוצר מצב של כולם נגד נטוויז'ן.
מאחר וגם בעלי האתרים לא היו מעוניינים ש-%50 מהגולשים בישראל (כ-%65 מהגולשים הפרטיים) יתקשו להיכנס אליהם, נוצר לחץ על נטוויז'ן מכל הכיוונים, ובספטמבר היא חכרה קו נוסף של 2 מגהביט וחיברה אותו ל-IIX מחוות השרתים שלה בתל אביב. הקו הראשון מחובר מחוות השרתים בחיפה, שם ממוקמת החברה ושם מאוחסנים מרבית התכנים. בין שתי החוות יש כמובן חיבור עצמאי שאינו קשור ל-IIX. נטוויז'ן גם הודיעה, כי הזמינה מבזק קו ATM של 25 מגהביט כבר ביוני 1998, אך זה עדיין לא סופק. לכאורה, כאילו נפתרה הבעיה, אבל לא. מסביר דורון שקמוני מהנהלת איגוד האינטרנט: "הקו החדש של נטוויז'ן מתל אביב נמצא בניצולת של חצי עד %75. הקו מחיפה, לעומת זאת, עמוס כל הזמן ואת זה ניתן לראות בגרפים שלנו (באתר www.isoc.org.il). בחיפה, כפי שידוע, נמצאים רוב האתרים של נטוויז'ן, כך שעדיין יש בעיה".
הצעה מפתיעה מאינטרנט זהב גם אינטרנט זהב הודיעה רק לאחרונה כי הרחיבה את רוחב הפס ל-IIX ל-4 מגהביט, אולם לא בשני קווים נפרדים כמו נטוויז'ן. אנשי האיגוד השתמשו בטכנולוגיה הנקראת MLPPP המאפשרת יצירת קו בעל רוחב פס גדול מכמה קווים קטנים, וחיברו לאינטרנט זהב 2 קווים של 2 מגהביט לקו של 4 מגהביט. שקמוני: "זה מאפשר להם לנצל את הקווים במלואם. הצענו את הטכנולוגיה לנטוויז'ן אך הם בחרו שלא להשתמש בה".
את מנכ"לית נטוויז'ן, רות אלון, הטענות האלה מרגיזות: "נטוויז'ן מנסה לקבל קו ATM של 25 מגהביט מבזק ל-IIX אך באיגוד האינטרנט אמרו שהם לא מוכנים, שאין להם ציוד. לפני שבוע, דורון שקמוני הסכים שנתחבר ב-ATM. עכשיו הכדור אצל בזק". לגבי הפקק בשני הקווים הנפרדים של נטוויז'ן, גם כאן דוחה אלון את הטענות: "הקו שלנו בין חיפה לתל אביב הוא ברוחב 70 מגהביט. עובדה זו הופכת את הטענות לחלוטין ללא רלוונטיות. אין לנו בעיה לווסת ואנו מחזיקים שני קווים נפרדים לצורך גיבוי, במקרה ואחד מהם לא יעבוד. אני לא מצאתי את התקשורת יותר איטית. אני מניחה שהאנשים שלנו יודעים את העבודה שלהם. אני יודעת דבר אחד, שאנו רוצים להתחבר בקו ATM של 25 מגה ולא נותנים לנו".
אלון זורקת את הכדור לבזק ויוני ספיר, מנהל אגף התקשוב של בזק, אומר: "אין לנו עדיין רשת ATM חיה, עובדת ונושמת, שאנו מוכרים עליה קווים לקהל הרחב. אבל ננסה למצוא לנטוויז'ן פתרון לא פחות טוב".
פתרון לא פחות טוב, זה אומר לא ATM?
ספיר: "נמצא להם פתרון או מסוג ATM או משהו אחר, וניתן לזה עדיפות עליונה. יש לנו אינטרס גדול בכך שנטוויז'ן תגדיל את רוחב הפס. אני רק מסיים את השיחה איתך ומתקשר לאלי לוי (סמנכ"ל התפעול בנטוויז'ן). אני אחזור אליך לספר אם מצאנו פתרון".
בשיחה עם אלי הולצמן מאינטרנט זהב עלתה השאלה, מדוע בעצם שלא יהיה קו ישיר בין אינטרנט זהב לנטוויז'ן ואולי גם בין ספקים אחרים, ואז לא יהיה פקק ב-IIX ואולי, בעצם, לא צריך אותו בכלל.
הולצמן: "יש לנו חיבורים ישירים לאתרים העיקריים, כמו וואלה, IOL, גלובס ועוד. הרחבנו את הקו לוואלה מ-256 קילוביט ל-512 קילוביט. לדעתי, ה-IIX מיותר היום. כל העולם הצליח ליצור רשת אינטרנט בה כל אחד מתחבר לכל מקום. אני מוכן להתחבר ישירות לנטוויז'ן. הם לא מוכנים. זה שאני מתחרה בו זה לא אומר שאני לא יכול לשתף איתו פעולה. מדוע לקוח שלי, שרוצה להיכנס לאתר של נטוויז'ן, צריך לצאת לרשת הציבורית, לעבור בשרת מסכן בפתח תקווה שנקרא IIX ומשם להגיע לנטוויז'ן?
"אם אני פותח קו פנימי ביני לבין נטוויז'ן ניתן להטיל עליו הגבלות. תראה, היום יש לי קו ישיר אל וואלה של 512 קילוביט לשנייה. וואלה החל לאחרונה לספק גישה לאינטרנט דרך 135 והפך לספק גישה (ISP), כך שיש לי קישור ישיר עם ספק גישה לאינטרנט. הקו הזה מאפשר ללקוחות של אינטרנט זהב לגלוש לוואלה אך אינו מאפשר ללקוחות וואלה לגלוש לאתרים בחו"ל דרך אינטרנט זהב. כעיקרון, כך יהיה גם קו ישיר בינינו לבין נטוויז'ן. הוא יאפשר למנויי שתי החברות גלישה ישירה ומהירה באתרים של החברה השנייה".
נטוויז'ן: אנחנו מוכנים סמנכ"ל הטכנולוגיה של נטוויז'ן, מרק גזית, מגיב בהפתעה: "האמת, אם משרד התקשורת היה מאשר לספקי אינטרנט לעשות חיבור ביניהם, לא היה צריך את ה-IIX. במצב של היום, לקוחות של נטוויז'ן סובלים פחות מאחרים כי רוב האתרים הישראלים נמצאים בנטוויז'ן. לגבי הדברים של הולצמן, למרות מה שהוא אומר, הוא לא מדייק כי לא קיבלתי ממנו שום פנייה. יש כאן אינטרס משותף. אם משרד התקשורת יאשר, אנו מוכנים להקים קו ישיר עם אינטרנט זהב".
ומה אומר על כך משרד התקשורת? דני רוזן, מנכ"ל המשרד: "אף אחד לא ביקש. זהו נושא שלא עלה בתקופה שלי. אף פעם לא חשבתי על זה ואני לא מוכן לשלוף תגובה. מאז נפתח שוק האינטרנט לתחרות לפני מספר שנים, הנושא לא עלה ולא נעשה גם שום שינוי ברשיונות. אני חושב שבשוק האינטרנט, כמה שפחות להתערב - יותר טוב".
מנהל אגף הנדסה ורישוי במשרד, אבי רהב: "זה לא כתוב ברישיון אז כנראה שאסור. אף אחד לא ביקש את זה עד היום ולכן לא נתנו על זה את הדעת. ועדת האינטרנט המליצה שאם מישהו יבקש להקים צומת מיתוג בינלאומית יתירו לו, אם תהיה הפרדה מבנית מ-ISP. צומת כזו אמורה לשרת באופן שוויוני את כל בעלי הרישיון שמתחברים אליה. הוועדה לא התייחסה לאפשרות של קישור ישיר בין ספקי האינטרנט".
על זה אומר הולצמן: "אני ארים טלפון לרות אלון ונגיש בקשה משותפת למשרד התקשורת. כעיקרון, אני לא חושב שאני צריך לבקש אם לא כתוב שאסור. גם לא כתוב לי ברישיון שאסור לי להשתמש ב'פרוקסי'. לא כתוב לי איפה למתוח קווים. לא כתובים שם עוד 25 דברים. ההיגיון הדמוקרטי שלי אומר שאם המחוקק רוצה למנוע ממני משהו, הוא צריך לכתוב את זה. אני לא צריך לרוץ ולבקש ממנו אישור על כל דבר שאני רוצה לעשות".
הטלפון של הולצמן עוד לא הגיע לאלון, אולם היא אינה מתנגדת: "כאשר אני אקבל תשובה חד משמעית שמותר לי, אני אעשה זאת בשמחה. תאמין לי שאשמח לחסוך את הכסף שאני משלמת ל-IIX. לגבי מה שאמר אלי הולצמן - אינטרנט זהב ואנחנו בדרך כלל לא יוזמים פעולות משותפות, כדי לא להסתבך בבעיה של הגבל עסקי".
האם עומדת צומת האינטרנט הישראלית להפוך למיותרת? שקמוני כמובן שולל דעה זו: "להבנתנו, זכות הקיום של IIX לא תיפסק כל כך מהר, אפילו אם ייווצר מצב בו ספקים גדולים יתחברו ביניהם. לדעתי, התחברות כזו עשויה ליצור מונופוליזציה וקרטליזיציה. הספקים הקטנים עלולים להיפגע. בכל העולם יש צמתים של אינטרנט. אם כל הספקים יתחברו בינם לבין עצמם, זה ייצור מורכבות יתר מבחינת תקשורת. הפתרון שלנו הוא הזול ביותר והמקצועי ביותר לנושא הקישוריות בין הספקים השונים".
בסופו של דבר, כנראה, קישור ישיר כזה לא ייצא לפועל. לאחר מספר ימים בהם עיכל את השאלה, ביקש דני רוזן, מנכ"ל משרד התקשורת, לתת תשובה יותר ממוקדת: "קישור ישיר בין 2-3 ספקי אינטרנט גדולים יכול לגרום לכך שהם ישתלטו על השוק ויעיפו את הקטנים. קישור דרך צומת מבטיח הוגנות לשוק".
במשרד התקשורת, אגב, די מפקפקים ברצון הטוב של נטוויז'ן להגדיל את רוחב הפס שלה בחיבור ל-IIX. "אתה תראה", אומר בכיר במשרד, "אם בזק תסכים לספק לנטוויז'ן את ה-ATM תצוץ בעיה נוספת". שם, כמו באיגוד האינטרנט ואיתם כמעט כל השוק, משוכנעים שנטוויז'ן פועלת נגד השוק ומדריך אותה אינטרס כלכלי.
את אלון הטענות האלה נגדה ונגד נטוויז'ן מרתיחות והיא לא בוררת במלים, בניגוד למנהגה: "גם אם זה היה נכון, זה לגיטימי. אני מרימה חדר שרתים של למעלה ממיליון דולר. המערכות שאנו שמים שם, העובדות ללא בעיות, עולות הרבה כסף. ההשקעות שלנו הן בסדר גודל יותר גדולות מאשר בכל החברות האחרות. נכון שזה לא בחינם ואני שמחה שנטוויז'ן היא חברה מרוויחה.
"כאילו אומרים שאנחנו רוקמים מזימה במסגרתה אנחנו גם לוקחים כסף מבעלי האתרים וגם דופקים את הספקים האחרים. אם אכן זה היה נכון ולא הייתי רוצה לאפשר לאחרים להגיע אלינו, לא הייתי מתחברת ל-IIX ולא נלחמת על קו ATM. אני משקיעה יותר כסף מאחרים ב-IIX ואני הכי פחות זקוקה לו.
"ויש עוד סיבות שהגלישה אצלנו יותר מהירה, בנוסף לעובדה שאנו מאחסנים את מרבית התכנים. אני נותנת תשתיות מצוינות ברמה שאף אחד לא מתקרב אליה, וגם המחירים שלנו אטרקטיביים. אני גם לא משתמשת בזה ולא מפרסמת מודעות האומרות שרוב האתרים אצלנו וקל יותר לגלוש אצלנו".
כתבות
ני"ע
