הקפאת הליכים: לא על התחיבויות חוזיות

האם צו להקפאת הליכים, שניתן מכוח סעיף 233 לפקודת החברות, מקפיא גם הפרת הסכם שכירות מצד החברה שבהקפאה? לשאלה זו נדרשה השופטת ורדה אלשיך במסגרת בקשה לאישור הסדר נושים, שהגישה חברת הום מארט בע"מ (להלן "הום מארט") על ידי הנאמן, עו"ד בן דוד, כשבמסגרת בקשה זו עתרה הום מארט, כי בית המשפט יצהיר, שהסכם השכירות שנכרת בינה לבין חברת אלקנית פיתוח בע"מ (להלן "אלקנית"), הינו תקף (המדובר בהסכם שכירות על פיו השכירה אלקנית להום מארט חנות בקניון השרון), וכי להודעות ביטול הסכם השכירות אשר נשלחו על ידי אלקנית - אין נפקות משפטית.

ביום 16.2.97 הגישה הום מארט בקשה להצעת הסדר נושים לפי סעיף 233(א) לפקודת החברות, וכן, בין השאר, למתן צו הקפאת הליכים כנגדה. ביום 19.2.97 ניתן צו הקפאת הליכים כנגד הום מארט למשך 30 ימים. ביום 21.2.97, כיומיים לאחר מתן הצו להקפאת הליכים, שלחה אלקנית להום מארט הודעת ביטול הסכם השכירות, לאור הפרות יסודיות רבות של הסכם השכירות, דוגמת אי תשלום דמי שכירות וכיוצא בזה.

לא היתה כל מחלוקת בין הצדדים, כי ההסכם אכן הופר על ידי הום מארט בהפרות יסודיות שבגינן זכאית אלקנית לבטל את הסכם השכירות.

לטענת הנאמן של הום מארט, מאחר והודעת הביטול של אלקנית ניתנה לאחר מתן הצו להקפאת הליכים, הרי שהיא משוללת כל תוקף משפטי. לשיטתו, צו הקפאת הליכים נועד להקפיא את כל ההליכים כנגד החברה; זאת, לצורך שימור המצב העובדתי והמשפטי, עובר למתן הצו, עד לעריכת הסדר נושים ואישורו על ידי בית המשפט. לטענתו, הודעת הביטול נוגדת את מטרת צו הקפאת ההליכים, אשר ניתן במיוחד לצורך מניעת פעולות משפטיות כגון פעולתה של אלקנית.

לשיטתו של הנאמן, המונח "הליך" שבסעיף 233(א1)(1) לפקודת החברות, לפיו בתקופת חלותו של הצו להקפאת הליכים "...לא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה...", כולל בחובו גם התחיבויות חוזיות וגם התחיבויות אחרות. מתן פרשנות אחרת לסעיף 233 הנ"ל, לטענתו, תרוקן מתוכן את צו הקפאת ההליכים, ובכך ירדו לטמיון המאמצים הרבים, אשר הושקעו על ידי החברה ועל ידו למכור את החברה כ"עסק חי" בעבור תמורה ראויה, ולהביא להבראתה.

עוד טוען הנאמן, כי הום מארט השקיעה במושכר השקעות רבות, מתוך מגמה לנצל השקעה זו לאורך כל תקופת השכירות המתוכננת, קרי למשך 10 שנים, וכי במידה וייקבע שהסכם בוטל כדין, תועבר השקעה זו לבעלות אלקנית.

לטענת אלקנית, סעיף 233 הנ"ל לא חל על התחייבויות הנובעות מחוזים, שכן הוראת הסעיף מדברת על "הליך", והליך, לטענתה, הינו - הליך משפטי בלבד.

השופטת אלשיך בחנה את המונח "הליך" המופיע בחיקוקים נוספים, וקבעה: "... לא מצאתי, ולו בהוראת חוק אחת, רמז לכך, כי המונח "הליך" כולל בחובו גם התחיבויות, או ביטולם, הנובעות מיחסים חוזיים". השופטת אלשיך מחזקת את קביעתה בנימוק, כי ביטול חוזה כתוצאה מהפרה יסודית יכול וייעשה אף ללא נטילת רשות מבית המשפט, ולכן אין המדובר בהליך משפטי שעליו חל סעיף 233.

עוד קבעה השופטת אלשיך, כי גם אם היא היתה מקבלת את הפרשנות שהציע הנאמן, גם אז היתה מושתקת הום מארט מלטעון להקפאת ההתחייבות שעל פי חוזה השכירות, שכן הצדדים, בעת כריתת חוזה השכירות, נחה דעתם, והסכמתם באופן מפורש ומראש, למקרה בו תיקלע הום מארט לקשיים וכתוצאה מכך ימונה לה נאמן ו/או יוצע הסדר נושים על ידה, שאז תעמוד לאלקנית הזכות לבטל את חוזה השכירות. בכך, קבעה השופטת אלשיך, הסירה הום מארט מעליה את אפוד המגן, שלטענתה היום מעניק לה סעיף 233. לכן, קבעה השופטת אלשיך, בדין בוטל הסכם השכירות, וסעיף 233 לפקודת החברות לא מקפיא את ביטול הסכם השכירות.

לאחר שקבעה השופטת אלשיך, כי הסכם השכירות בוטל כדין, היא עברה לבחון את הצעת הסדר הנושים. בא כוחו של כונס הנכסים הרשמי - שהסכים להצעת הסדר הנושים - טען, כי סעיף 233 הנ"ל הינו סעיף מהפכני, אשר מתיר פגיעה גם בזכויות קנייניות. מכוח גישה זו שאב, ככל הנראה, בא כוח הכנ"ר את התימוכין להשקפה, כי יש להעדיף את אפשרות מימוש הצעת הסדר הנושים, גם אם הדבר יפגע בזכותה הקניינית של אלקנית במושכר (אם כי השקפה זו לא צויינה במפורש בפסק הדין - ר.ש.י). לדברי הנאמן, כל הסדר הנושים תלוי בעיקר בכך, שזכות השכירות של הום מארט תמשיך להתקיים, אחרת לא תהיה כל משמעות להסדר הנושים.

השופטת אלשיך דחתה טיעון זה בקובעה, כי זכותה של אלקנית בנכס היא זכות קניינית (IN REM), המוגנת כלפי "כולי עלמא". אמנם סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מתיר פגיעה בזכות הקניין, אולם זאת בתנאי שמעוגנת היא בחוק, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

בעניינם, קובעת השופטת אלשיך, "גם אם סעיף 233 לפקודת חברות מתיר פגיעה שכזו בקניין, הרי שבמקרה דנן הוא במידה שעולה על הנדרש". זאת, כיוון שהמפעיל, שנועד להפעיל את החנויות של הום מארט ולהביא לידי הבראתה על פי הסדר הנושים, לא זקוק לחנות הספציפית, שהרי את העיקר הוא כבר קיבל שמה והמוניטין של הום מארט, ואילו מכירת הסחורה - ניתנת להיעשות בכל מקום, וכדברי השופטת אלשיך: "לא נראית לי הטענה, כי קיום העסק והבראתו מותנים בחנות ספציפית זו, והחזרתה או החלפתה באחרת עלולים להכשיל את ההסדר".

לנימוק זה אף מצטרפת העובדה, שהבקשה הנדונה מתייחסת רק לחנות אחת מתוך 4 חנויות שהוחזקו על ידי הום מארט, ולכן, קובעת השופטת אלשיך, אין להתלות את קיום ההסדר בהפעלת חנות אחת ספציפית.

בבוחנה את "טיבו" של הסדר הנושים המוצע, מעמידה לעצמה השופטת אלשיך את שאלת תפקידו של בית המשפט בבואו לאשר - או לדחות - הצעת הסדר נושים. האם די בכך כי הנושים יאשרו את ההסכם? האם נציג הכנ"ר צריך לבדוק את הצד העיסקי של ההסדר, ולהביע את עמדתו?

השופטת אלשיך מביאה מפסק דין קודם שניתן על ידה ועסק בסוגיה זו (תיק פירוק 2456/96 שיש תבור בע"מ, נגד שיש מיכאל תעשיות בע"מ), שם נאמרו הדברים הבאים:

"עיון מדוקדק בסעיף 233 לפקודת החברות מצביע על כך כי המחוקק היקנה גם הקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב לבחון את הצעת ההסדר מכמה וכמה אספקטים, ואלה מקנים לבית המשפט סמכות רחבה ביותר".

לדעת השופטת אלשיך, לבית המשפט קיים שיקול דעת רחב בבוחנו את הצעת הסדר הנושים; עליו לבדוק את התוכנית גופה וכל מרכיביה ולהחליט, האם התוכנית תסייע להבראת החברה. לאחר שבדקה השופטת אלשיך את הצעת ההסדר לפרטיה, היא הגיעה למסקנה שיש לדחות את הצעת ההסדר.

תיק פירוק 2415/97, המרצה 6483/97. השופטת: ורדה אלשיך. בשם המבקשת: עו"ד בן-דוד. בשם המשיבות: עו"ד פלפל ועו"ד אבינרי. « «הקפאת הליכים: לא על התחיבויות חוזיות «גם אם סעיף 233 לפקודת החברות מחיר פגיעה בזכות הקנין, במקרה של הסכסוך בין אלקנית להום מארט הוא במידה העולה על הנדרשעו"ד רמי שר-ישראל