יהודה כהן, מנכ"ל חוצה ישראל: "חברות תשתית גדולות צפויות השנה לקשיים"

"אנו פנויים ויכולים לבצע עוד פרוייקטים של כבישים ומסילות ברזל"

על רקע הירידה המתמשכת בתקציב מע"צ, הקשיים הכספיים אליהם נקלעות חברות תשתית העוסקות בסלילת כבישים, המיכרז הבלתי נגמר של מנהרות הכרמל, הדיבורים על חיסול או צמצום חברת נתיבי אילון, רכבת הפרברים שלא מתקדמת והרכבת התחתית שלא יוצאת לאוויר העולם - על רקע כל זה בולטת ההתקדמות המסודרת והעקבית של הפרוייקט הגדול מכולם, כביש חוצה ישראל.

כביש חוצה ישראל חותר קדימה, למרות שהוא זה שמעורר את ההתנגדות הגדולה ביותר בקרב גורמים שונים במשק, הן במגזר הממשלתי (רפאל איתן), הן במגזר המקצועי (מומחי תחבורה למיניהם), הן במגזר הסביבתי (החברה להגנת הטבע) והן בשטח (עמותת יישובי כביש חוצה ישראל.

מה שמאפיין את חברת כביש חוצה ישראל זו תכונה שלא מאפיינת את ענף התשתית בכללותו (וזו הכללה גורפת שיש לה יוצאים מהכלל) - מקצועיות ואמינות. עד כה, השיגה החברה את כל יעדיה המוצהרים, תוך שהיא שומרת על לוחות זמנים סבירים. סביר להניח - וזה צריך להיות האתגר של מהנדסי ומפקחי החברה שאם אי פעם ייסלל בישראל כביש ברמה אירופאית, יהיה זה כביש חוצה ישראל. הכבישים שיוצאים היום תחת ידה של מע"צ, רחוקים מרמה זו.

לאחרונה התכוון משרד התשתיות להפקיד בידי חברת כביש חוצה ישראל גם את הפרוייקט הגדול של הולכת הגז הטבעי, אולם חזר בו בעקבות לחצים. נראה שזוהי תחילתה של מגמה במשרד התשתיות - לנצל את הניסיון שנצבר בחברה בקידום פרוייקט תשתיתי יזמי גדול, לצורך קידום פרוייקטים נוספים.

על רקע המצב העגום של ענף התשתית בישראל, אין ספק שניתן להגדיר את פרוייקט כביש חוצה ישראל כאחת ההצלחות הבולטות של השנה. מנכ"ל החברה, יהודה כהן, לא מתנגד כמובן לקביעה זו.

גלובס: איך אתה מסכם את שנת התשתית 1997 במדינת ישראל, עם התמקדות בתחום סלילת הכבישים?

כהן: "בגדול, אנו נמצאים בנסיגה. בשנתיים-שלוש האחרונות, לא רק שתשתית הכבישים עומדת על המקום, אלא אף נמצאת בנסיגה, יחסית לצרכים של מדינת ישראל ובהשוואה למדינות אחרות שוות לנו בגודלן. בהולנד ובבלגיה למשל, רשת הכבישים המהירים גדולה פי 6-5 מאשר אצלנו. יתרה מזאת, תוכניות הסלילה שלהם לחמש השנים הבאות מדברות על גידול צפוי של עשרות אחוזים. אצלנו לא התווסף בשנים האחרונות ולו קילומטר אחד של כביש מהיר, ולא נסלל קילומטר אחד של כביש רוחב". -- ומנגד מספר כלי הרכב גדל כל הזמן.

"יש גידול של %7 בשנה במספר כלי הרכב, ומי שאומר שלא צריך לסלול כבישים כי הם מעודדים רכישת רכב פרטי, אינו יודע על מה הוא מדבר. זה פשוט אינו נכון. הגידול ברכישות הרכב הפרטי הוא פונקציה של המצב הכלכלי. הרמה הכלכלית מאפשר לאנשים לרכוש רכבים נוספים". -- יש האומרים, שצריך להעביר את הדגש מכבישים למסילות ברזל.

"גם בתחום המסילתי לא עשו דברים משמעותיים בשנים האחרונות. בפרוייקטים של ההסעה ההמונית ורכבת הפרברים לא התקדמו בכלום. מלבד זה, שוכחים שכל שנה מוציאים בישראל 1.2 מיליארד שקל על תחבורה ציבורית. אין שום מקום בעולם בו רשת הרכבות מהווה תחליף לכבישים מהירים. גם במדינות בהן יש רשת רכבות מפותחת, הן מסיעות רק %10-%15 מהנוסעים". -- אז מה קורה פה באמת? איך זה שסדר העדיפות של הפוליטיקאים המחליטים שם את נושא התשתיות בתחתית הסולם?

"אני לא יכול להסביר את זה. בסופו של דבר, הדברים צריכים למצוא את ביטויים בתקציב, ומה שיש זו תוצאה של סדר עדיפות מסוים". -- 1997 היתה שנה של פשיטות רגל של קבלני תשתית, של מיעוט מיכרזים, מחירים נמוכים ומוסר תשלומים ירוד, גם של מע"צ. זו תמונה מאוד עגומה של סיכום שנה.

"קודם כל צריכים להבין מה קרה פה. בשנות ה-90 הראשונות היו הרבה ציפיות להשקעות גדולות בתשתית, והקבלנים נערכו בהתאם. לקחו התחייבויות כספיות כדי לרכוש ציוד ולשכור כוח אדם. קמו גם חברות חדשות. בשנים האחרונות התברר, שהציפיות לא מתממשות. יש כבר חברות קטנות שפשטו את הרגל ויצאו מהשוק. זה יגיע גם לחברות הגדולות". -- אתה צופה פשיטות רגל של חברות תשתית גדולות ב-1998?

"לחלק מחברות התשתית הגדולות יש פעילות מגוונת והן יכולות להעביר את מרכז הכובד מהתשתית לתחומים אחרים כמו נדל"ן ויזמות. אולם חברות המתמחות אך ורק בסלילה, יכולות להגיע בשנה הקרובה לקשיים גדולים". -- לא חברת כביש חוצה ישראל עם תקציב מובטח.

"אנו הצלחנו לעמוד במטלות שהטילו עלינו ולקחנו על עצמנו. היום, בינואר 1998, אנו עומדים עם 90 קילומטרים של כביש מאושרים סטטוטורית, לאחר 5-4 שנות עבודה על הנושא. אנו הצלחנו לפנות כמעט את כל הארכיאולוגיה בתוואי הכביש. אנו ממשיכים לתכנן את הכביש עד רמת חובב בדרום ולפחות עד אליקים בצפון. אנו מטפלים היום, בשלב התכנון, בעוד כ-140 קילומטר כביש מעבר ל-90 הקילומטרים בין חדרה לגדרה. השלמנו השנה את מחלף בן שמן ב-75 מיליון שקל והתחלנו להקים את מחלף קסם ב-150 מיליון שקל. בימים הקרובים אנו עומדים להחליט על הזוכה במיכרז היזמי להקמת כביש אגרה בקטע המרכזי בן 90 הקילומטרים, בשיטת בי.או.טי (הקמה, הפעלה והחזרה למדינה בתום תקופת הזכיינות)". -- מתי ניסע על הכביש?

"הנחת העבודה היא, שהסלילה תתחיל במהלך 1998 ובתוך 4 שנים הכביש ייפתח לתנועה". -- בינתיים לקחו לכם את פרוייקט הולכת הגז הטבעי.

"אנו לא מעמידים פנים שלא רצינו אותו. אם היינו מקבלים את הפרוייקט, היינו מבצעים אותו טוב מאוד". -- אתה מצפה להצעות אחרות, יותר מעשיות?

"אנו פנויים ויכולים לעשות כל מה שקשור ברשת הכבישים הבינעירונית או רשת מסילות הברזל. ההבדל בין כביש לפסי רכבת הוא קטן מאוד בתחום ההנדסי".

אתה מעוניין בפרוייקט הרכבת התחתית התקוע או בפרוייקט רכבת הפרברים?

"היינו שמחים מאוד לקבל את זה, אם מישהו היה מחליט על כך. שר האוצר לשעבר, בייגה שוחט, אף דיבר על כך, אך זה נשאר אז בגדר דיבורים". «אפי לנדאו «יהודה כהן, מנכ"ל חוצה ישראל: "חברות תשתית גדולות צפויות השנה לקשיים" «"אנו פנויים ויכולים לבצע עוד פרוייקטים של כבישים ומסילות ברזל"