מדיניות החיסכון של נשיא פרו מאיטה את הצמיחה

גידול של %7 בתמ"ג בשנת 1996 לעומת גידול של %13 בשנת 1994

שיעורי הצמיחה של המשק בפרו היו לפני שנתיים הגבוהים ביותר בכל אמריקה הלטינית. קצב הצמיחה הואט מאוד בשנה היוצאת, ולאחר גידול של %13 בתמ"ג בשנת 1994, הוא גדל רק ב-%7 בשנת 1996.

האטת הצמיחה איננה מהווה הפתעה עבור ממשלת לימה. הממשלה נקטה אשתקד מדיניות מוניטארית ופיסקאלית מגבילה. ההשקעות הציבוריות, בעיקר בתשתית, צומצמו ב-%24 לעומת 1995. הבנק המרכזי הפחית את עתודות המטבע המקומי, הסול, ב-%7, אם כי דבר זה לא השפיע אלא מעט על כלכלת המדינה, הצמודה רובה ככולה לדולר.

האטת הצמיחה באה בין השאר כדי לשרת את האינטרסים הפוליטיים של הנשיא. מאז היבחרו לתקופת כהונה נוספת, ב-1995, מנסה אלברטו פוג'ימורי לנצל את המחצית הראשונה של תקופת המנדט המחודש שלו כדי להנהיג אמצעי חיסכון נחוצים, במיוחד במגזר הציבורי. לכן סבורים הכלכלנים, כי גם השנה אין לצפות לגידול בצמיחה.

עדיין לא ברור כיצד ישפיע מעשה הטרור האחרון של הטופאק אמארו על המשק הפרואני. בינתיים, ברור רק זאת, כי אחרי שלוש שנות רגיעה חזר האי-שקט לפרו.

ההאטה בפרו ניכרת בכל ענפי המשק העיקריים. בענף המכרות, המספק את רוב מוצרי היצוא של פרו - נחושת, זהב, אבץ, עופרת וכסף - ירדה הצמיחה מ-%2.4 ב-1995 ל-%1.4 אשתקד. עדיין ענף זה, ובעיקר יצוא הזהב והנחושת, אחראי ליותר ממחצית הצמיחה של התמ"ג. מכל מקום, גורמים מחו"ל צמצמו את השקעותיהם בפרו, בגלל האי-ודאות הפוליטית וירידת מחיריהן של מספר מתכות בשוק העולמי.

גם ענף הדיג בפרו הצטמצם. פרו היא היצרנית הגדולה בעולם, בצד צ'ילה, של קמח דגים, ויצואו מספק כחמישית מהכנסות היצוא של המדינה. ענף זה הצטמצם אשתקד (עד אוקטובר 1996) ב-%11.1 לעומת החודשים המקבילים ב-1995, מפני שממשלת לימה הקטינה את מכסות הדיג כדי למנוע דיג-יתר.

החקלאות לא הצטמצמה, אבל צמחה ב-%3.3 בלבד - קצת פחות מאשר ב-1995. גם בתעשייה היה הגידול איטי - כ-%3, בערך כמו ב-1995. הצמיחה הגדולה ביותר היתה דווקא בענף הטקסטיל. ענף זה מקיף את כל שרשרת הייצור, החל מגידול כותנה מזנים משובחים ועד למוצרי אופנה, הנמכרים בכל העולם המפותח. אשר לתיירות, הרי זו השיגה אשתקד שיא היסטורי של 600,000 מבקרים. גידול נוסף בתיירות מצריך השקעות גדולות, ואלה מוטלות בספק לנוכח גל האלימות החדש והאי-יציבות הפוליטית הפוקדים את המדינה.

למרות כל האמור לעיל, מצבה של פרו טוב עדיין יחסית לזה של מדינות אחרות באמריקה הלטינית. שיעור האינפלציה הוא %11, עתודות המטבע הזר מסתכמות בכ-9 מיליארד סול, הסול תוסף מאז 1990 ב-%30.

האטת השגשוג פגעה קשות בשוק העבודה. קשה לאמוד את מספר המובטלים, משום שאין בפרו דמי אבטלה המשולמים על ידי המדינה. על פי הערכות, גדלה האבטלה בשנים 1995-1991 בשיעור של %34. « «מדיניות החיסכון של נשיא פרו מאיטה את הצמיחה «גידול של %7 בתמ"ג בשנת 1996 לעומת גידול של %13 בשנת 1994