סטארט-אפ: המהפכה במערכת הבריאות מתחילה ברצפה

לא כל חדר מיון נראה כזירת פיגוע המוני, לא עלינו, כמו אצל ד"ר גרין וחבר מרעיו בסידרה ER. אבל מי שאיתרע מזלו ונאלץ להמתין בחדרי מיון, יודע גם יודע את גודל הבלאגן השורר שם ואת גודל תיסכולם של החולים.

אלא שלמרות הרושם העמוק שאנחנו, החולים, לא ממש מעניינים את בית החולים, מצטייר שינוי באופק. המוסדות הגדולים והחלודים-משהו חוסים עתה פחות ופחות תחת כנפיהן של מערכות הבריאות הממשלתיות בעולם. זה לא שמשלם המיסים הפסיק לשלם את החשבון, זה שיש מי שיושב ועושה חשבונות ובודק את השורה התחתונה.

התוצאה היא מגמה ברורה להפוך את בתי החולים הממשלתיים למרכזי רווח עצמאיים, הניזונים אמנם מתקציבים ממשלתיים, אבל כתלות במספר החולים המגיעים אליהם. ואם החולים לא מגיעים, יודעים בתי החולים, אין כסף. וחולים לא מגיעים, הם לומדים על בשרם, אם אין נוהגים בהם כראוי. שירות לקוחות, תאמינו או לא, הופך אט אט למלה שגורה במגזר הרפואי.

במלים אחרות: חסל סדר בלאגן. ומערכת ה-Eiris של חברת אלפז באה לעשות סדר בבלאגן. המערכת, המבוססת על טכנולוגיית תקשורת אינפרא אדום, נועדה לבצע אופטימיזציה של המשאבים - הטכניים והאנושיים - בחדר המיון (בין היתר).

איך עושים את זה? מצמידים לחולים ולצוות הרפואי תגים מזהים, המשדרים אותות אינפרא אדום. האותות הללו נקלטים על ידי רשת בקרים, המותקנים ברחבי חדר המיון. המידע על זהות נושא התג ומיקומו מועבר על ידי רשת התקשורת של המערכת אל שרת NT מרכזי, המצוייד בתוכנת אייריס. התוכנה מתקשרת למערכות ניהול קיימות, בטכנולוגיות כמו ERP ו-MRP, המותקנות בבתי החולים. והרי לכם מערכת ניהול עם מעקב צמוד אחרי הרופאים והחולים.

מכאן אפשר לגזור כמה וכמה יישומים: כמו שידור מיקום הרופא בחדר המיון כדי לנתב אליו שיחות טלפון, לשגר אותו אל חולה במהירות המירבית במקרה הצורך ועוד. על התג יש גם לחצן, העשוי להיות מוגדר בכל צורה שבה יבחר חבר הצוות או בית החולים, כמו, למשל - כלחצן מצוקה.

גם החולים יהיו מצויידים בתגים, וכך ניתן יהיה לעקוב מקרוב אחר תהליך קליטתם בחדר המיון, תהליך הטיפול בהם וזמן ההמתנה בין תחנה לתחנה - כדי להבטיח את שיפור השירות. על כל הסיפור מופקדים אחות או איש מינהל, שמנצחים על הדרמה ומנתבים את הצוות ואת הציוד בצורה האופטימלית. בתל-השומר, אגב, כבר קיימת פונקציה מעין זו. שימושים נוספים לתגים: התראה מפני גניבת תינוקות או החלפתם. בחברה שוקדים כעת על תג שישדר מעין אותות "הדדיים" בין היולדת לבין הרך הנולד.

כשעופר יורווקסל, סמנכ"ל השיווק של אלפז, חושף את התפיסה העסקית שבבסיס המוצר של אלפז, קשה להאמין שהמוצר לא נוצק לתוכה, אלא הולבש על מוצר קיים, שעבר לא מעט גילגולים בדרך לתצורתו הנוכחית. יורווקסל, שעסק בייעול רצפות ייצור בתחום המוליכים למחצה קודם לכניסתו לתפקיד לפני כחודשיים, הגה מודל שלפיו יש לנהל חדר מיון כרצפת ייצור. המודל הזה לא רק מתלבש למופת על בתי חולים, הוא גם הולך יד ביד עם המגמה העולמית לניהול אסטרטגי של מוסדות רפואיים - שבלטה מאוד בתערוכת מדיקה לציוד רפואי שהתקיימה בדיסלדורף לפני כשבועיים, ובה הציגה אלפז את מרכולתה.

מה גורס יורווקסל? מטרת העל בבקרת ייצור היא לייצר מוצר טוב יותר, מהר יותר ובעלויות נמוכות יותר. כדי לייעל חדר מיון צריך לתת שירותים טובים ומהירים יותר במינימום משאבים. בחדר מיון טיפוסי עוברים 120- 60 אלף חולים בשנה. לכל חולה יש לתת רמת דחיפות מסוימת, העשויה להשתנות בכל רגע. כך, למשל, עשוי פצוע תאונה שנפגע ברגלו להוות את המקרה הדחוף ביותר, עד אשר מגיע חולה הנתון בעיצומה של התקפת לב.

במשמרת טיפוסית בחדר מיון עובדים כ-10-20 רופאים, עם רמות שונות של ניסיון והתמחות, וכ-10-40 אחיות. חלק מן החולים נשלחים לבדיקות מחוץ לחדר המיון, ואילו אל אחרים יש לשלוח רופאים לפי תחום התמחותם. על פי מודל רצפות הייצור, מושווים החולים למוצרים; הצוות והציוד הרפואי - למשאבי ייצור, שהם מוגבלים; זרימת החולים לתחנות השונות - לזרם המוצרים בין תחנות ברצפת הייצור; וחולים בעלי עדיפות עליונה - למוצרים שקיבלו תווית של עדיפות עליונה.

"דומה מאוד, אבל שונה לגמרי", גורס יורווקסל באנטי-קליימקס הומניסטי מאוד, "כי כאן מדובר בבני אדם, וטעויות עלולות לעלות בחיים". ונגד שורת מחץ כזאת קשה מאוד להתווכח, כי מפיץ כמו גם מנהל בית חולים יכול בקלות לסגור כך חשבון עם תזת ההתייעלות והרווחיות, ולישון בשקט בלילה.

למרות המודל ההדוק והעניין הרב שעוררה המערכת של אלפז בתערוכת מדיקה, לא קמה החברה כשפניה לשוק הרפואי. היא נוסדה ב-1993 על ידי ישראל רדומסקי, מהנדס יוצא תע"ש, וזוכה כפול פרס ישראל לביטחון. המטרה היתה לחדור לשוק הגבייה בכבישי אגרה, אולם עד מהרה הבינו באלפז, כי חברה קטנה תתקשה לחדור לתחום.

בשלוש השנים האחרונות החלו בחברה להתמקד במוצר האייריס, שקצר עד כה הצלחה לא קטנה. החברה החלה את חדירתה לשוק בתי החולים, ושם פגשה ביצרנית המרכזיות הטלפוניות Executon, שזיהתה עד מהרה צורך בבתי חולים לקשר מרכזיות למיקומיהם של רופאים, הנעים ברחבי בית החולים. החברה הפכה למפיצה של מערכות אלפז, ועם נכנסה כמשקיעה בחברה.

גם בשוק היפני, הקשה כל כך לחדירה, קצרה אלפז הצלחה גדולה. בשבוע שעבר נודע, כי קונצרן יפני ענק, ה-13 בגודלו בעולם, השקיע בחברה הישראלית, במסגרת גיוס שני. סכום ההשקעה ושמו של הקונצרן לא הותרו לפרסום, אולם נודע, כי בהנפקה הפרטית, שהסתכמה ב-3 מיליון דולר, השתתפו גם קרן אופיר וקרן סטאר סיד, בראשות בני הנגאל, מייסד לננט. הנגאל משמש עתה גם כיו"ר החברה.

כחלק מן ההסכם, זכה הקונצרן היפני בזכויות הפצה בלעדיות בשוק היפני למשך שנה וחצי. יורווקסל אומר, כי ההשקעה היתה חלק מהחלטה אסטרטגית של הקונצרן להפוך למוביל בתחום טכנולוגיית האינפרה-אדום בשוק היפני.

מלבד זאת, חתמה החברה לאחרונה על הסכם עם בוש טלקום, קונצרן גדול, העוסק בין היתר במערכות אבטחה ובציוד לבתי חולים, שיטמיע את הטכנולוגיה של אלפז במערכות האבטחה שלו.

עד כה רשמה החברה מעל 200 התקנות של המערכות שלה, כולל בבית החולים סורוקה בבאר שבע, בבית החולים הר סיני בניו יורק. עלות המערכת, תלוי בגודלה, עומדת על 40 אלף דולר ועשויה להגיע למיליוני דולרים.

אבל הטכנולוגיה של אלפז מיושמת גם בתחום הבניינים החכמים, שם היא מאפשרת קליטת זמני כניסה ויציאה של עובדים, ובהתאם - הפעלת מזגנים בחדרים הרצויים, כיבוי והדלקת אורות ומחשבים ועוד. בין לקוחותיה בתחום זה: חברת מכוניות גדולה בגרמניה, ששמה טרם נמסר לפרסום, משרד הפרסום גיתם, נטוויז'ן ועוד.

לדברי יורווקסל, יש לאלפז מתחרה ישירה אחת, אוליבטי, המשווקת מוצר דומה, אבל "מפגר טכנולוגית לעומת המוצר שלנו". תחרות בלתי ישירה מגיעה, לדבריו, מכיוון הכרטיסים החכמים, שהם "דור אחורה מהמוצר שלנו", כך יורווקסל, משום שהם דורשים מן העובד לבצע פעולה אקטיבית כדי לשדר את זהותו ומיקומו - העברת כרטיס בקורא. השחקנים העיקריים בשוק זה הם יבמ, מיקרוסופט ומוטורולה. מלבד זאת, אומר יורווקסל, יתרונם של התגים הוא שהם הפכו כבר לחלק מנוף סביבת העבודה בארגונים.