אופרת הסבון הלפניאחרונה

יואב קרני

"פתאום נפתחה דלת משרדו. הוא מיהר החוצה, ראשו שחוח, ושמעתי אותו מתחיל לרדת במדרגות. בראשי התחלתי לספור אחורה מ-10. כאשר הגעתי ל-1 נשמעה ההכרזה במערכת הרמקולים. 'כל הנמצאים בבניין מתבקשים להתייצב מיד באולפן מס' 1. לכריס יש הודעה'.

"קמתי לאטי ועשיתי את דרכי אל קומת האולפן. אחרים עשו כמוני. איש לא דיבר. כולנו צעדנו בשתיקה, חיוכים קטנים ועצבניים ריחפו על פנינו. זה היה הרגע שלו חיכינו.

"כריס היה במרכז, ראשו שמוט. אחרי כמה דקות של המתנה כדי לאפשר לכול להגיע, הוא הרים את ראשו ודיבר. 'חדשות רעות. בוטלנו'.

"דממת-מוות נפלה על הנוכחים. הוא חזר וכופף את ראשו. רגע ארוך איש לא פצה את פיו. איש לא נשם".

זה קטע מיומנו של סקוט קולישו, מפיק ברשת הטלוויזיה אן.בי.סי, שהתפרסם בחודש שעבר ב"ילקוט אופרות הסבון", שבועון סופרמרקטים, המתמחה - כפי שמגלה שמו - באחד הז'אנרים הפופולריים ביותר של שידורי היום בטלוויזיה האמריקנית. קטעי היומן, שהתפרסמו בהמשכים, הם רקוויאם לאחת מאופרות הסבון הוותיקות ביותר, "עולם אחר" (Another World), אשר נפחה את נשמתה ביום ו' שעבר, 25 ביוני, סמוך ל-3 אחה"צ, אחרי 35 שנות הקרנה, מקץ 8,891 פרקים.

זה היה ציון דרך בתרבות העממית האמריקנית, עניין לא רק לשבועוני סופרמרקטים כי אם גם לעמודים ראשונים של עיתונים יומיים מכובדים ולטורי הפרשנות של העיתונות הפיננסית. הסיבה: אופרות הסבון - לפנים, תהילת שידורי היום של הטלוויזיה - נמצאות בנסיגה כללית. זה עשר שנים לא נוספה לרפרטואר אף אופרה מצליחה אחת. גם תעשיית המשנה, המשגשגת בחסות אופרות הסבון, סובלת הפסדים ומפלות (נסגרו שניים מחמשת כתבי העת המוקדשים לניתוח שבועי של האופרות). האופרות הקיימות נאבקות בייאוש, לפעמים באופן פתטי, כדי לשמור על קהל הצופים שלהן. העלילות מפותלות, מוזרות ולא-אמינות יותר מתמיד, כי איזו אופרת סבון יכולה להתחרות במוניקה לוינסקי?

העורכת הראשית של "ילקוט אופרות הסבון" אומרת שמצב הרוח של מפיקי האופרות "נע מדאגה לפניקה, תלוי עד כמה איומות הן חדשות הרייטינג".

לפי המילון האנגלי-אנגלי החשוב של רנדום האוז, המושג אופרת סבון נטבע משום שתעשיית הסבון היתה הראשונה שנתנה את חסותה לתסכיתי רדיו בשנות ה-30. אנחנו כנראה צריכים לברך את מזלנו שנותני החסות הראשונים לא היו חברות רסק עגבניות. המושג "אופרת סבון" נעשה במרוצת השנים שם נרדף למוצר תרבותי ירוד, לעלילות נבובות וסנטימנטליות, לפנטזיה המיועדת להרחיק את צופיה מקשר ממשי עם העולם שסביבם.

אבל אופרות הסבון אינן ראויות לדימוי כל-כך שלילי. בימי פריחתן, בשנות ה-60 וה-70, הן שברו בזה אחר זה איסורים חברתיים, ולפיכך מילאו תפקיד לא מבוטל בהיפתחותה של החברה האמריקנית. למשל, הן עסקו בהפלות מלאכותיות עוד לפני שבית המשפט העליון העניק להן חוקיות מלאה (ב-1973). הן דיברו על הריונות מחוץ לנישואים בזמן שעניינים כאלה היו נידונים רק בלחישה.

בעקבות ההודעה על הפסקת "עולם אחר" שנמסרה באמצע אפריל, 3,000 צופים נאמנים התארגנו ל"וועד הצלה", והם מכינים מסמך של 400 עמוד שבדעתם להגיש בקרוב לרשת אן.בי.סי. הם מבקשים פגישה עם הבוס העליון של הרשת, המנכ"ל המהולל של ג'נרל אלקטריק, ג'ק וולץ'. יושבת ראש הוועד, שרלוט סוואנק, מתכוונת להזכיר לוולץ', כי האופרה הזו עזרה לנשים וגם לגברים לעבור בשלום את "התסיסה החברתית של 35 השנה האחרונות".

קהל הצופים ההיסטורי של אופרות הסבון כלל בעיקר נשים. הנחת היסוד היתה שהן יתפנו מעבודת משק הבית, יסבו בכורסת הטלוויזיה, ויצטרפו לשעה קלה אל חיים אחרים שבהם יופי, עושר, פתולוגיה, זדון ואהבה ניתנים תמיד ללא הגבלה, ומופסקים רק לצורך פרסומות. "עולם אחר" היתה אופרת הסבון הראשונה שנמתחה לאורך שעה יומית, ומפיקיה אפילו ניסו להאריכה לשעה וחצי (אם זה היה עובד, מי יודע, אולי הם היו עוברים בסופו של דבר לאופרת סבון של 24 שעות ביממה).

הבעיה היא שהדמוגרפיה של צופי הטלוויזיה בשעות היום השתנתה מאז, בייחוד מפני שהרבה יותר נשים עובדות מחוץ לבית. גם התחרות מצד האינטרנט מתחילה לתת את אותותיה אצל נערי בתי ספר, שנהגו לחזור הביתה היישר אל חיקה של אופרת סבון. מספר גדל והולך מעדיפים עכשיו פעילות אינטראקטיבית על האינטרנט. מאלה הצופים בשידורי היום, הנטייה הברורה בשנים האחרונות היתה לטובת תוכניות אירוח. לפני שנה איבדה "עולם אחר" את מקומה בלוח המשדרים של תחנת אן.בי.סי בסן-פרנסיסקו, אחת החשובות בארה"ב, מפני שהתחנה העדיפה על פניה תוכנית אירוח של הקומיקאי האווי מאנדל.

"עולם אחר" היתה אחת מ-13 אופרות הסבון שהפיקה תעשיית התמרוקים הענקית "פרוקטר אנד גמבל". מיום ו' שעבר נשארו לפרוקטר רק שתי אופרות סבון: "כשהעולם מסתובב" (As the World Turns), המוקרנת זה 43 שנה, ו"אור מנחה" (Guiding Light), הסבתא של כל אופרות הסבון, המוקרנת זה 47 שנה, והתחילה כתסכית רדיו לפני 62 שנה.

אן.בי.סי אינה מצטערת במיוחד לראות את קבורת "עולם אחר". היא מעדיפה להקרין אופרות סבון שיהיו בבעלותה המלאה. ב-5 ביולי היא תתחיל הקרנה של אופרת סבון חדשה, ששמה בהוליווד יהיה "תשוקות" (Passions). כמובן, אן.בי.סי חייבת למלא משבצת שידור, אבל האם היא יודעת איך למלא אותה? האם היא מבינה בכלל את צרכיו של קהל היעד?

זה כלל לא בטוח, ודוגמה מעניינת למרחק בין מנהלי הרשת ובין צופיהם ניתנה בחודשים האחרונים בפרשת הסדרה הדרמתית השבועית "פרובידנס" (על שם עיר הבירה של מדינת רוד-איילנד, בצפון-מזרח ארה"ב). אן.בי.סי ליקקה בשנה האחרונה את פצעי "סיינפלד". מאז נעלמה קומדיית המצבים של יום ה' בערב, הרשת עמדה בסימן ירידה. היא חיפשה דרמה משפחתית ללילות שבת ובחרה ללא חשק ב"פרובידנס". חוסר החשק היה תוצאה של העלילה: מנתחת פלסטית יפהפייה חוזרת מקליפורניה מוכת הכוכבים לעיר הולדתה ברוד-איילנד הקטנה, כדי להשתתף בחתונת אחותה. במהלך הכלולות אמא צונחת ומתה. אבא, רופא וטרינר, כלכך מוכה יגון, עד שהוא מבקש ניחומים בחיק חיות המחמד שלו. אמא חוזרת ומופיעה מדי פעם בלבוש של רוח רפאים.

מה הפלא שאן.בי.סי עיקמה את החוטם ותכננה להוריד את התוכנית לפני שתמלא לה שנה? והנה, ראו זה פלא, "פרובידנס" נעשתה אחת הדרמות הפופולריות בטלוויזיה האמריקנית, עם כמעט 15 מיליון צופים מדי שבוע. בזכותה אן.בי.סי חזרה לשלוט בלילות שבת. מה זה בדיוק אומר על טעמו של הקהל האמריקני? אולי האמריקנים רק רצו שאופרות הסבון יוצאו מלוח המשדרים היומי ויועברו ללילות שבת?

כך או כך, המתחרים ברשת איי.בי.סי הודיעו בתחילת אפריל כי בדעתם להתחיל ערוץ כבלים של 24 שעות, שלא ישדר אלא אופרות סבון. השידורים יתחילו בינואר הבא, והתקווה היא שערוץ הסבון יגיע לפחות בשלב הראשון לחמישה מיליון בתי-אב. איי.בי.סי חנכה זה לא כבר ערוץ כבלים המוקדש לסרטים מצוירים ונקרא Toon Disney (הרשת נמצאת בבעלות וולט דיסני). Toon התחיל בחמישה מיליון ועכשיו הוא מחובר ל-12 מיליון, אם כי החיבור כשלעצמו, כמובן, אינו מבטיח צפייה