המגדל לוהט, אבל ריק

דליה טל

יזמים ושוכרי משרדים לא קוראים, ככל הנראה, תחזיות של עתידנים. אחרת קשה להסביר כיצד דווקא בעידן שבו רבים כל-כך מדברים על עבודה מהבית, נבנים ברחבי הארץ אלפי מטרים מרובעים של משרדים, בעשרות מגדלים הפולחים את השמים, ומשנים את הנוף העירוני לבלי היכר.

ביום עיון שערכה לאחרונה "רשף נכסים" התברר, שבתל-אביב וברמת-גן יש כיום 280 אלף מ"ר משרדים לאכלוס מיידי, בראשם ניצב מרכז עזריאלי, ולמרות זאת מחירי השכירות לא ממש יורדים, למורת רוחם של השוכרים.

ביום העיון אמר המשנה למנכ"ל רשף נכסים, יאיר לוי, "רבים מגלים שמחירי המשרדים לא ירדו מ-3,000 דולר למ"ר ל-1,800 דולר למ"ר, אבל גם לא היו מקרים של מינוי כונס נכסים לבנייני משרדים.

מסקר שערכה נ.ת.מ נכסים בתחילת מאי השנה ב-54 מגדלי משרדים מאוכלסים או זמינים לאכלוס, עולה, שמתוך 50 אלף מ"ר חדשים שנכנסו לשוק בתקופה האחרונה, %40 עדיין פנויים, ויש בכך כדי לגרום לירידה ממוצעת של %5 עד %16 במחיר שכר הדירה.

אבל נראה שהרוויה היחסית במספר המשרדים לא ממש מפריעה להמשך הבנייה. לדברי רננה ירדני, מתכננת מחוז מרכז במשרד הפנים, עוד 215 יזמים מתדפקים על דלתות הרשויות בתקווה לאשר תוכניות לבניית אזורי תעסוקה במרכז הארץ, בשטח כולל של 33.5 מיליון מ"ר, פי 2 עד 4 מן הדרוש למשק עד לשנת 2002.

אבי גרין מנכ"ל רבד, בעלת בית אגיש רבד, שמסיימת בימים אלה לבנות את בניין פלטיניום המפואר, אומר, "אם היה לי מגרש זמין נוסף לבניית מגדל משרדים, אולי הייתי מחכה שנתיים, אבל אחר-כך הייתי בונה עוד מגדל משרדים בתל-אביב".

לאופטמיות ששורה בקרב בעלי הנכסים והמתווכים יש כמה סיבות, ביניהן התקווה שאכן יתממש החזון לפיו המשרדים יעזבו סוף סוף את דירות המגורים בעיר, כפי שדורשת העירייה בעזרת צווי הפינוי שהיא מוציאה מעת לעת, ויאכלסו את המגדלים. על-פי הערכה, מאכלסים כיום המשרדים הממוקמים בדירות 300 אלף מ"ר, שעתידים לעבור לבנייני המשרדים, עם גבור לחצה של עיריית תל-אביב.

גרין: "אני מכיר עורך דין שעזב לפני כמה שנים דירת מגורים ועבר לבניין משרדים שלנו. בדירה/משרד הם היו ארבעה עורכי דין, היום הם כבר 32. אני אומר לכולם, שמי שעובר מדירה למשרד משנה את מזלו".

עיר ללא לב למרות בעיות התחבורה, למרות הפקקים, שנראה שאין להם חולץ, תל-אביב היא עדיין המקום המבוקש בארץ אצל כל אנשי העסקים. יעידו על כך אלפי העובדים השרויים כל בוקר בפקקים בכניסות לעיר. וכל זה בשביל הרושם, אומרים אנשי הנדל"ן, ובשביל שאת הפסקת הצהריים ניתן יהיה לבלות בבית קפה עכשווי, במרכז העיר, עם עוד כמה אלפי אנשים שבלילה הולכים לישון ברעננה, בכפר סבא ובראשון לציון.

למי שיחפש את מרכז העניינים של תל-אביב, את הוול-סטריט המקומי, האזור בו פועם לבה של העיר העסקית - צפויה אכזבה. אין מרכז כזה. הבנקים ממוקמים ברוטשילד, עורכי הדין ליד בית המשפט, ובעצם בכל מקום, משרדי הפרסום באיילון, וההיי-טק נדד לרמת החיל ולהרצליה. מתווך תל-אביבי אומר, שלב תלאביב נמצא בעצם ברמת-גן.

אלא שלתל-אביב כלל לא היתה משנה סדורה באשר למרכז העסקים שלה, וכל ראש עיר שהתיישב על כסאו רק תרם לבלבול ולאי-סדר השוררים כיום.

וכך תיאר את זה אדריכל ידוע: "כל מה שיזם היה צריך לעשות כדי שיאשרו לו בניין משרדים זה ללכת לראש העיר, להתחנחן מעט ולקבל את אישורו. עם האישור ללכת למהנדס העיר ולוועדה המקומית, משם לוועדה המחוזית שאשרה את הבניין בהיעדר תוכנית מוסכמת לעיר. אני מקווה שההבטחות שאנחנו שומעים כיום בדבר תוכנית-אב אכן יתממשו, כדי שאפשר יהיה סוף סוף להחליט היכן מרכז העסקים שלנו".

ההיסטוריה של תל-אביב רוויה בלא מעט החלטות הנוגעות למרכז העסקים שלה, ביניהן החלטות סותרות. פרנסי העיר הראשונים החליטו שה"סיטי" של העיר העברית הראשונה יהיה ברחוב רוטשילד. הם בנו שדרה רחבה, נטעו בה עצים ושיבצו בה בתי משרדים לצד דירות מגורים. בחלוף השנים ניסו ראשי העירייה, כל אחד בתורו, להטביע את חותמם.

האדריכל, פרופ' אברהם יסקי: "אני זוכר שבימיו של ראש העיר, יהושע רבינוביץ', פורסם מכרז בין-לאומי לבניית מרכז העסקים של העיר דווקא על שפת הים. גדולי האדריכלים בעולם השתתפו בתחרות, למרות התנגדותה של קבוצת אנשים שחשבה שאת הסיטי צריך להקים באזור הקריה או באזור האיילון, אבל ראש העיר היה משוכנע שאנחנו טועים". את ההוכחה לכך שאולי דווקא ראש העיר טעה ניתן למצוא בעובדה שאזור חוף הים מאבד מקסמו כאזור תעסוקה, והרבה בעלי משרדים דווקא נוטשים בגלל בעיות נגישות.

יסקי: "אחר-כך בא שלמה להט, והחליט שדווקא ליד הקריה צריך להקים מגורים משולבים במשרדים. במקביל הוקמו בית יבמ ובית אירופה. הבעיה היא, ששום דבר בעיר הזאת לא הוקם בלב שלם ובביטחון, לכן העיר מלאה כתמים בלתי מאורגנים. בכל פעם קם מהנדס עיר חדש ומחליט החלטה נוגדת, המשבשת את כל התהליך".

גם כיום מתקשים מתכנני העיר להחליט. ראש העיר הקודם, רוני מילוא, היה חסיד של ציפוף מרכז העיר, לכן עודד יזמים לבנות בתי משרדים ורבי קומות במרכזה. הוא שאף להוציא את משרדי הממשלה מהקריה ולהקים במקומם אלפי מטרים של משרדים. הוא אף עודד יזמים לבנות רבי קומות בשדרות רוטשילד.

לא חלפה אלא מערכת בחירות אחת, ולעיר הגיע ראש חדש, רון חולדאי, עם מהנדס עיר, ישראל גודוביץ', חסיד של שימור מבנים, שהחליט שיש להשאיר את מרכז העיר כמרכז היסטורי, ולמנוע עד כמה שאפשר בניית מגדלים. גודוביץ' הודיע שהוא מתכוון להעביר את מרכז הכובד הכלכלי של העיר לאיילון, ולמנוע בכך את סתימת העיר במכוניות שיסעו ביום טוב במהירות של 2.5 קמ"ש.

רוטשילד פלזה, מס' 1 אבל עד שהמתכננים והפוליטיקאים יחליטו היכן בדיוק נמצא המרכז, יש לעיר חוקים משלה. כל בוגר בית ספר למנהל עסקים, למשל, יודע, שהכתובת הסקסית ביותר בתל-אביב היא שדרות רוטשילד, בסיטי הישן. אין הנהלת בנק או הנהלה של חברת ביטוח שלא רוצה להיות שם.

גודוביץ': "כשאני שואל יזמים מדוע כולם מתעקשים על דווקא על המקום הזה, התשובה שלהם היא, שהם רוצים שעל נייר המכתבים שלהם תתנוסס הכתובת שדרות רוטשילד. יותר מכך, אקירוב וחכמי רוצים שעל נייר המכתבים שלהם יירשם - 'רוטשילד פלזה מספר 1'. לדעתי, זו הסיבה שאקירוב היה מוכן לשלם כלכך הרבה כסף עבור בית לוין, המושכר כיום לסותביס. אם הוא לא היה רוכש את הבניין, הכתובת שלו היתה ברחוב שד"ל.

"זה מזכיר לי סיפור. כשדונלד טרמפ בנה את ה'טרמפ טאואר' התברר לו, שכתובת הבניין לא תהיה בשדרה החמישית, אז הוא קנה בכסף רב את הבית הסמוך, רק כדי שהכתובת לא תהיה באיזה רחוב עלום שם".

יסקי: "כשבאתי לתכנן את בניין הנהלת בנק הפועלים, הצעתי להם לבנות אותו בגבעתיים, במגרש גדול שהיה בבעלות הבנק. אבל ראשי הבנק סירבו בטענה שלא ייתכן שהנהלה של בנק לא תשב בשדרות רוטשילד".

המסיירים לאורך שדרות רוטשילד יגלו במקום לא פחות מ-18 פרויקטים ושאיפות לתוספות בנייה של 150 אלף מ"ר שיצטרפו ל-100 אלף מ"ר הבנויים ברחוב כיום. שווי הפרויקטים נאמד במאות מיליוני דולרים.

מעל כולם מתנוסס, לפי שעה, מגדל אלרוב שבו 12.2 אלף מ"ר של משרדים ו-400 מקומות חנייה. אקירוב השקיע בפרויקט 40 מיליון דולר. בבניין התמקמו עד כה עו"ד רם כספי, ששכר 1,650 מ"ר במחיר 24 דולר למ"ר; משרד עו"ד רון-גזית, ששכר 850 מ"ר; בית ההשקעות תמיר פישמן - 550 מ"ר; בנק הפועלים שוקי הון ובנק הפועלים פעילויות חו"ל, ששכרו כל אחד 1,100 מ"ר. בנק הפועלים קיבל בפרויקט ארבע קומות במסגרת עסקת קומבינציה עם אקירוב. חברת אלרוב, בעלת המבנה, מאכלסת את הקומות 16 ו-17. במגדל נותרו חמש קומות להשכרה. על השכרת הקומה העליונה מתנהל משא-ומתן עם חברת השקעות.

ברוטשילד מס' 1 בונה אפריקה ישראל של לב לבייב מבנה משרדים ובו 24 קומות, 8 קומות פחות ממגדל שלום הסמוך. צמוד אליו מתכננת חברת הביטוח הפניקס, של חכמי, לבנות מגדל בגובה זהה. במרחק כמה בתים משם מתכנן אקירוב את בניין "אחוזת בית". בדיוק בצד השני של הרחוב נמצא, לקראת דיון להפקדה בוועדה המחוזית, בניין בנק המזרחי.

כמה גושי בניינים משם מתכננת "אחוזת הירש" מבנה משרדים בשטח 55 אלף מ"ר. הבניין אושר בוועדה המקומית והוא נמצא בדרך לוועדה המחוזית. גם תוכניתו של בנק כללי לתוספת בנייה אושרה להפקדה על-ידי המחוזית. בנק הפועלים מבקש אף הוא תוספת בנייה של 5,000 מ"ר. תוכניתו של בנק לאומי לבנות 17 אלף מ"ר, מהם 3,500 למגורים, נמצאת לקראת הפקדה. בהמשך הרחוב נמצא מתחם ציון של אקירוב.

אנחנו תפירה עילית, הם קונפקציה ובכל זאת - ישנו איום על ההגמוניה של שדרות רוטשילד כאזור המשרדים הנחשק של העיר, והוא בא מכיוונו של מה שעתיד להיות אזור דרום-הקריה. לפי שעה הבנייה בו הוקפאה בשל חוסר היכולת להסדיר את ענייני התחבורה.

ברחוב הארבעה מסתיימת בימים אלה בניית בית פלטיניום, הבניין השני במתחם דרום-הקריה, שהתפרסם עד כה לא רק בשל עיצובו המיוחד והלובי המפואר שלו, אלא בשל העובדה שחברת רב"ד שילמה עבור הקרקע את המחיר הגבוה ביותר ששולם בארץ עבור מגרש - 18.5 מיליון דולר בשביל 3.2 דונם.

ייתכן שבשל המחיר הגבוה, ייתכן שבשל העיצוב המיוחד או הגימור המוקפד, לא ברור בדיוק בשל מה, אבל בניין פלטיניום, שתוכנן בידי פרופ' אברהם יסקי, נעשה אף הוא כתובת נחשקת, ותעיד על כך רשימת הקונים המכובדת: פועלים השקעות קנו בבניין משרדים בשטח 6,000 מ"ר; ההנהלה הראשית של כור רכשה 2,000 מ"ר. את יתרת השטחים רכשו עורכי דין, ביניהם משרד פרסקי, שימרון ומולכו, קוסבסקי שחור, חברת אתרים.

הרוכשים שילמו בין 3,000 ל-3,500 דולר למ"ר. קבוצת פועלים השקעות התבקשה לשלם רק 2,860 דולר למ"ר בשל השטחים הנרחבים שרכשה. גם בתכנון פנים השקיעו הרוכשים סכומים גדולים במיוחד - בין 500 ל-1,000 דולר למ"ר, פי 7 מהמקובל בשוק המשרדים. השוכרים יתבקשו לשלם בין 22 ל-26 דולר למ"ר.

לדברי גרין, חודשיים לאחר תחילת השיווק נותרו בבניין 3,500 מ"ר להשכרה בלבד.

מנין נובעת נכונות הקונים והשוכרים לשלם מחירים הגבוהים ממחירי השוק?

גרין: "הכל עניין של מיקום, צורת המבנה, הכתובת והרצון להתגורר בבניין איכותי עם שכנים טובים. עובדה היא, שהמכירה לכור התבצעה בתקופת השפל הגדול של מחירי המשרדים, ולמרות זאת הקונים הסכימו לשלם מחירים גבוהים. גם פועלים השקעות היססו בין שכירות אצל עזריאלי וקנייה אצלנו ובסופו של דבר בחרו בנו. ההבדל בינינו לבין עזריאלי הוא כמו בין תפירה עילית לבין קונפקציה. אם נדרג את המשרדים של תל-אביב בסולם של 1 עד 10, עזריאלי הוא 7 ואנחנו 9".

אתם מסתמנים כאלטרנטיבה לרחוב רוטשילד?

"לרחוב רוטשילד עדיין יש את זוהר העבר, אבל אני מאמין שתוך 5 עד 10 שנים מרכז העניינים יעבור לדרום-הקריה. האזור הזה אמנם לא יתפתח בבת אחת, אבל העתיד נמצא כאן".

מנכ"ל עזריאלי, מנחם עינן, דוחה את הדירוג הנמוך. "אני מאמין שמרכז עזריאלי הוא האיכותי ביותר בארץ, בשל ייחודיות המבנה והמיקום. יש לבניין שלנו כתובת מרשימה שאינה כוללת אפילו שם של רחוב, ולמרות זאת כולם יודעים במה מדובר. גם בעיית הנגישות המדוברת מתבררת כלא נכונה. אין שום בעיה לצאת או להיכנס לבניין. עובדה שהצלחנו לאכלס שני-שלישים מהשטחים, עד הקומה ה-30 בבניין המשולש. עתה נותר לפתור רק את בעיית הצומת, שמגבילה את המשך אכלוס הבניין. אני מאמין שלאחר שהוחלט לרדת לפי שעה מנושא דרום-הקריה נקבל היתר אכלוס גם לשאר הקומות".

בזק היא השוכרת הבולטת ביותר בעזריאלי. היא שכרה 22 אלף מ"ר במחיר 19 דולר למ"ר. בקומות גבוהות יותר מתבקשים השוכרים לשלם גם 24 דולר למ"ר. בין השוכרים ניתן למצוא את משרד רואי חשבון ברייטמן שפירא, שעומדים להיכנס לבניין, וגם את משרד עורכי הדין של יגאל ארנון. עינן מציין את מספר הרופאים הרב ששכרו שטחים ומדגיש, שבניגוד לאחרים, עזריאלי מתעקש רק להשכיר ולא למכור אפילו מ"ר אחד.

רמת-גן גונבת את תל-אביב עד שתל-אביב תחליט היכן למקם את המרכז העירוני הראשי שלה, רמת-גן תמשיך לגנוב לה חלק מההצגה. רמת-גן המנומנמת נעשתה יעד נחשק בזכות ההנחה בארנונה והנגישות שהיא מציעה לאורחיה.

לפני 20 שנה החליט אברהם קריניצי, ראש העיר דאז, לפטור מתשלום ארנונה את בנייני המשרדים שיוקמו בעיר, למשך 5 שנות פעילותם הראשונות. ההחלטה היוותה אות ליזמי הבורסה להקים במקום את הבניין הראשון. אחר-כך באו כל השאר. כיום מנסות ערים כמו רעננה וכפר סבא לאמץ את השיטה - למורת רוחו של משרד הפנים - בתקווה שמה שעבד פעם, יעבוד שוב. אולי. זה זמן רב שרמת-גן לא נזקקת לפטור מהארנונה, היזמים כבר עומדים בתור.

ראש העיר הנוכחי, צבי בר, אמר לא פעם, "אנחנו עיר קטנה המשתרעת על פני שטח של 13 אלף דונם, וחיים בה 150 אלף תושבים. אין לנו ים, אין לנו נוף, כל מה שיש לנו זה נגישות לאיילון ושמים, לכן אין לנו ברירה אלא להשתמש בהם". בעירייה עשו חשבון שהבניין שבונה חברת אביב בצומת עלית ישלם לעיר בכל שנה 15 מיליון דולר דמי ארנונה, כאשר בניין כזה זקוק בסך הכל לפינוי אשפה.

כדי להוכיח ליזמים שרמת-גן רצינית באשר לשאיפותיה להיעשות מרכז משרדים, יזמה הנהלת העיר תוכנית תחבורתית, הכוללת מנהרות וגשרים, ביניהם גשר המחבר בין הרכבת לאולם הבורסה, שתפקידו לשכנע את תושבי הפרברים להשאיר את המכונית בבית ולהגיע לאזור ברכבת.

העירייה אף יזמה טיפול פרטני ותקיף ביצאניות, שהתמקמו בסביבה לפני שנים רבות ונעשו מיתוס מקומי. "במקום 41 זונות נותרו במקום רק 10", מספר בגאווה דובר העירייה, "ראש העיר סייר באזור ויזם בעצמו פנייה למשטרה שנטלה על עצמה את הטיפול בתופעה".

בעוד שבזנות מטפלת העירייה ביד קשה, הרי שביזמים היא מטפלת בכפפות של משי. לא לחינם יצא לרמת-גן שם של מי שמנסה לזרז הליכים, שמחלקת אחוזי בנייה ביד רחבה. "אנחנו בעד לתת 1,000 אחוזי בנייה, רק שיבואו ויבנו", אומר הדובר.

כיום מתנשאים אל שמי העיר 24 בניינים המוגדרים כמגדלים, ביניהם שער העיר, מגדל בבנייה ליד עלית; פרזידנט טאואר וסיטי טאואר ליד האיילון; בית שאפ ברחוב היצירה; בית הראל ברחוב אבא הלל סילבר ועוד שורה של בניינים ברחוב ז'בוטינסקי.

אחד הבניינים ברמת-גן שהגיע לשלבי סיום הוא בית הפלדה. 10 קומות גובהו ובו 4,000 מ"ר מעל לפני הקרקע ו-4,000 מ"ר מתחתה. הגימור החיצוני של הבניין עשוי גרניט מיובאת מסין, עם אלמנטים של אלומיניום וזכוכית. כמו רוב הבניינים באזור, גם כאן נמכרו שטחים במחיר 2,400 דולר למ"ר. השכירות המבוקשת היא של 16 דולר למ"ר. לדברי היזמים, %80 מהבניין כבר הושכרו לחברת היי-טק, לרואי חשבון ולעורכי דין.

אדריכל הבניין, דוד כהנא: "כדי למשוך קהל של קונים ושוכרים צריך שלבניין יהיה עיצוב בולט, כזה שיגרום לאנשים לסובב את הראש. את הבניין צריך לבנות מחומרים טובים, הלובי צריך לעניין, החנויות. צריך שהמעליות יהיו משוכללות וכמובן שהנגישות תהיה טובה. אצלנו, בשל גודל המבנה, יש יחס טוב בין הברוטו לנטו. בבניינים גדולים יש בזבוז רב של שטחים על מעליות ועל חדרי מדרגות".

היי-טק ברמת החיל והרצליה בעוד שהבנקאים מצטופפים ברוטשילד - חברות היי-טק מחפשות לעצמן כתובת ברמת החיל ואף בהרצליה פיתוח, ברעננה ובפתח-תקוה.

שייע ניר, מנכ"ל קרן נדל"ן: "חברת היי-טק שכרה לאחרונה 600 מ"ר ברחוב הברזל ברמת החיל, במחיר 16.5 דולר למ"ר. חברת בינת בונה באותו רחוב מבנה בשטח של 20 אלף מ"ר. חברת קומברס שכרה 5,000 מ"ר לחמש שנים במחיר של 16 דולר למ"ר. אני יכול לומר, שכל מה שנבנה עד כה ברמת החיל מתמלא מיד, והסיבה היא שחברות ההיי-טק אוהבות להצטופף אחת ליד השנייה".

טל גרסון, ממונה על מחלקת משרדים ברשף נכסים: "אנשי היי-טק מחפשים סביבה תומכת, מקום בו אפשר לעבוד סביב השעון ולצאת מהבניין בלילה ללא חשש. חשוב להם להתגורר בבניין שיש בו מספיק מקומות חניה. אם תקן החניה למשרדים הוא בדרך כלל מקום חניה אחד ל-40 מ"ר שטח משרד, בהיי-טק התקן עומד על מקום חניה אחד ל-25 מ"ר. אנשי היי-טק מחפשים גם אזור שיש בו מרכזי קניות קרובים, ובעיקר מסעדות. כלל ידוע הוא שחברת היי-טק לא תעבור למקום בו אין היצע של מקומות אוכל איכותיים, בעזרתם אפשר לפתות את העובדים".

באחרונה החלו מנהלי חברות היי-טק לבחור בניינים בהם יש חדר כושר, כירופרקטורים, רפלקסולוגים ושירותי מסז'. מנהל אחד המכונים מספר שהעובדים שלו פיתחו שיטות טיפול של 15 דקות לטובת אנשי היי-טק, שמקדישים את הפסקת הצהריים שלהם גם להירגעות מסוג אחר.

גם הרצליה נעשתה עם השנים יעד מבוקש לחברות היי-טק, שברחו מתל-אביב בגלל בעיות חניה. אבל גם בהרצליה אין כיום מציאות וחברת היי-טק תיאלץ לשלם 16 עד 16.5 דולר למ"ר, ממש כמו ברמת החיל.

המגמה - קונים בלבד שייע ניר: "את השנה האחרונה אפיינה מגמה ברורה, לפיה בעלי משרדים וחברות מעדיפים לקנות משרדים מאשר לשכור. הסיבה לכך היא, שמחירי הקנייה ירדו ונעשו יותר ויותר אטרקטיביים. אם עד לפני שנה מחירו של מ"ר משרד נע בין 3,000 ל-3,150 דולר למ"ר, הרי שבשנה האחרונה ירדו המחירים והתייצבו בין 2,500 ל-2,800 דולר למ"ר, ובבניינים ישנים יותר ירדו המחירים גם ל-2,000 דולר למ"ר. כשאתה מתבקש לשלם 17 עד 20 דולר למ"ר, אתה מתחיל לשאול את עצמך אם לא כדאי לך לקנות".

בבית עוז ברמת-גן נמכרה קומה שלמה לחברת השקעות בין-לאומית במחיר 2,550 דולר למ"ר. לפני שנה המחיר עמד על 3,000 דולר למ"ר. החברה, שעברה לרמת-גן, שכנה עד לא מזמן בסיטי של תל-אביב, במשרדים ששטחם 300 מ"ר, שתמורתם שילמה 20 דולר למ"ר.

החברה גדלה ונאלצה לשכור שטחים נוספים. עתה עומדות בפניה שתי אפשרויות - להמשיך ולשכור שטחים ולשלם עבורם 9,000 דולר בחודש, שהם 108 אלף דולר בשנה, או לקנות משרד ב-1.14 מיליון דולר. בעלי החברה העדיפו ליטול הלוואה בנקאית בגובה של %80 מהסכום (הריבית מוכרת למס), לשלם תשלומים משך 10 שנים ולהישאר בסופו של דבר עם הנכס.

חברה אחרת, העוסקת בייעוץ כלכלי, מנהלת משא-ומתן לקניית משרדים בבניין אלרוב ברחוב רוטשילד בתל-אביב ב-2,450 דולר למ"ר. עד לפני שנה דרשה אלרוב 2,700 דולר למ"ר באותו משרד.

גרין: "בבית אגיש רבד ברח' יגאל אלון היתה בזמן האחרון תנועת קונים ערה. מוטי זיסר רכש 1,000 מ"ר; משרד "הד" של ליאור דושניצקי רכש 340 מ"ר; אלמוג מחשבים רכשה אף היא 340 מ"ר וחברת כביש חוצה ישראל רכשה 500 מ"ר. %30 מהבניין כבר נמכרו, ועלינו מופעל לחץ של שוכרים רבים לרכוש שטחים נוספים"