"נכנסתי לתפקיד ביולי 98'. ידעתי שאני הולך לשינוי עמוק. ידעתי שהמטרה שלנו בסוף הדרך היא להביא אותנו ליותר התעצמות ויותר ביטחון, וידעתי עוד דבר: מהו עיתוי השינוי", אומר שאול מופז. "ידעתי ששינויים יש לבצע בהחלפת רמטכ"לים. אמרתי לעצמי: מה שאתה לא עושה בשנה הראשונה, יהיה לך קשה מאוד לעשות אחר כך. ככה זה. זה לא אומר שאני אפסיק לעבוד בשנים שאחר כך, אבל היה לי ברור חד משמעית שאת עיקר השינוי יש לעשות בשנה, שנה וחצי הראשונות.
"למדתי קצת על שינויים בארגונים גדולים, היה לי ברור שתהליך השינוי חייב להיות מתוכנן ומבוקר. שאלתי את עצמי: מי הם סוכני השינוי שלך? למדתי שבחלק מהחברות לא הצליחו בביצוע שינויים, כי ראש הארגון רצה את השינוי אבל סוכני השינוי היו נגד והעסק התמוטט".
"גלובס": מי הם סוכני השינוי? ומי יוביל את השינוי? הרמטכ"ל?
מופז: "הגעתי למסקנה שמובילי השינוי יהיו חברי המטה הכללי, לא אני. אני אנווט אותם, אבל הם יובילו. סוכני השינוי יהיו הקצונה הבכירה של הצבא. אלופי משנה והתא"לים".
- איך רותמים ארגון כזה גדול לשינוי עמוק?
"עד שלא מוניתי לראש אג"ת, סגן הרמטכ"ל והרמטכ"ל, לא הבנתי עד כמה הארגון הזה גדול. זה ארגון ענק שצריך היה לרתום את כולו לשינוי, כשבקצה, אני מזכיר לך, לא קיים יעד של רווח והפסד ולא קיימים אמצעי מדידת הצלחה. דבר נוסף שחשוב היה לי לשים לב אליו: לאנשים אין סבלנות, אתה אומר שינוי והם רוצים לראות תוצאות מחר בבוקר. אלא שבארגון כזה גדול קשה להגיע לתוצאות תוך חודש-חודשיים, לוקח זמן. מדובר בהשקעות גדולות, והשינויים המשמעותיים הם בקבועי זמן של שנים. לכן קבעתי לעצמי שבשנת 2000 נראה את הניצנים הראשונים של השינוי, למרות שחלק מהדברים כבר קורים.
"הדבר הבא שלמדתי, לפני שנכנסתי לתהליך הזה, הוא שהתהליך מושפע מאוד מסוג המנהיגות שמשדר ראש הארגון. איזה סגנון מנהיגות אתה משדר. הגעתי למסקנה שהדרך הנכונה לנו, היא מה שנקרא היום מנהיגות מעצבת. זהו דו-שיח, שיתוף פעולה, לתת לאנשים את ההרגשה שהם מובילים את השינוי, שהם מחוללים אותו. כי הרי מובילי הארגון וסוכני השינוי הם אלה שבסופו של דבר מביאים את השינוי, ולא אתה כראש הארגון גם אם אתה הרמטכ"ל.
"לפני שנכנסתי, קראתי סיכומים של הרבה רמטכ"לים. סיכומים מעולים, מנוסחים היטב. אבל מה, הרבה מזה לא קרה, כי סוכני השינוי ומובילי השינוי לא שיתפו פעולה עד הסוף. לכן היה לי חשוב מאוד לרתום אותם לתהליך הזה. בשנתיים שקדמו לתחילת תפקידי בוצעה במשרד הביטחון עבודה לעדכון תפיסת הביטחון של מדינת ישראל. הוקמו מספר ועדות אותן הוביל דוד עברי. בוועדות שובצו אלופי צה"ל, איש עפ"י תחומו. מעדכון תפיסת הביטחון, שהתגבשה ומצויה בשלבי סיום, גזרנו את תפיסת ההפעלה".
- מה ההבדל בין תפיסת ביטחון לתפיסת הפעלה?
"תפיסת הביטחון היא תפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, תפיסת ההפעלה מציינת מהם ההישגים הנדרשים מול כל אחד מהאיומים במעגל הפנימי, במעגלים החיצוניים. "ישבנו ודנו בתפיסת ההפעלה של צה"ל. הסתכלנו 10, 20 שנים קדימה, תוך התאמה לסביבה המשתנה בעולם. שלחנו צוותים לארה"ב, לצרפת ולמקומות אחרים בהם בוצעו שינויים משמעותיים בצבא. חלקם בעקבות שינויי תפיסה, חלקם בעקבות מגבלת משאבים, וראינו את הכיוונים שהם הלכו בהם. סימנו את המכנה המשותף בין הנעשה באותם צבאות לבין צה"ל, והבדלנו את השוני באיומים, בסביבה האסטרטגית, בבעיות המטרידות את התושבים. הסתכלנו לעתיד ואמרנו: האיום משתנה, הדגש לעומק, נשק בלתי קונבנציונלי, ביטחון שוטף, אי ודאות מדינית, איננו יודעים מה יהיה. נידרש ליישם הסכמים, המשקים שלנו מתיישנים, צריך לחדש אותם, צריך לנצל את היתרון הטכנולוגי, יש לנו לא מעט נושאים שקשורים ביחסי צבא-חברה. הדבר האחרון שעומד על הפרק הוא פרשת הקבורה של חללי השייטת. יחסי צבא-חברה זה הורים וחיילים, זה תקשורת וצה"ל, זו שורה ארוכה של נושאים שאינני רוצה להיכנס לזה.
"ומול כל הצרכים הכבדים הללו - עמדנו במצב של תקציבים הולכים ומתקצצים. מול משבר משאבים הולך וגדל. בדקנו את צרכי צה"ל לעשור הבא. בדקנו את מצב המשקים, ישנם מספר משקים שלא חודשו מאז מלחמת יום הכיפורים. משק הרכב, הקשר, חלקי חילוף, מינינו ועדה של מומחים חיצוניים, שהתבקשה לבדוק כמה כסף זקוק הצבא להתחדשותו. הם הגיעו למספר 58 מיליארד ש"ח. כלומר 5-6 מיליארד ש"ח תוספת בשנה. הבנו שאת זה לא נקבל, אז ביקשנו ב-99' תוספת של 1.7 מיליארד. גם זה לא התקבל, ובכלל רצו לקצץ.
"לכן הגעתי למסקנה שצריך לעשות מיצוי פנימי מהתקציב שיש לי ביד. ביוזמה של צה"ל, בלי שיכפו עלינו מבחוץ. הגענו למסקנה שבשנות ה-2000 אנחנו חייבים להגיע לנקודת מפנה אסטרטגית - בעיקר מפני שהאיום השתנה. אגדיר את השינוי במשפט אחד: איום הטק"ק (טילי קרקע-קרקע). היום אנחנו מדברים בצד אחד על טרור, כמו המכונית שהתפוצצה לא מכבר בחברון, ומצד שני מדברים על האיום האיראני, עיראקי. היום הטק"ק שמאיים על מדינת ישראל הוא בעיקר מסוריה, אבל הולך ומתפתח טק"ק ארוך טווח איראני - עם יכולת טילית לטווחים של 1,200 ו-1,300 ק"מ ועוד. והם גם חותרים להגיע ליכולת בלתי קונבנציונלית, בסיוע רוסי מסיבי. ולזה אנחנו חייבים במענה.
"לכן הגענו למסקנה שבכדי לצמוח, כלומר להתחדש ולהתעצם בשנות ה-2000, אנחנו חייבים להפנות משאבים מתוכנו. יעדי העל: להתאים את המענה לשינוי האיום, להגיע לאיזון במשקים, להתאים את מבנה הארגון והתרבות שלו לאתגרי העתיד, לממש את היתרון היחסי בטכנולוגיה ובכוח אדם. ואת כל זה אנחנו עושים. כן, כבר עושים. גובשה תפיסת הפעלת כוח עדכנית. הקמנו סדנאות וביצענו. בנושא של מיצוי היתרון הטכנולוגי להתעצמות אנחנו נכנסים לשורה ארוכה של פרוייקטים".
מופז: "חלק ניכר מההחלטות שקיבלנו הן קשות מאוד, חלקן קשורות באחריות שנושא הרמטכ"ל והמטה הכללי וחלקן קשורות בבעיה הקשה של איך אתה מסתכל בעיניים של איש צבא קבע שהחליט לקשור את גורלו עם צה"ל לפני 20 שנה, ואתה בא ואומר לו: אדוני, תשתחרר. הוא עונה לי: למה? אני טוב. אני 20 שנה במדים, אני מגיע ב-10:00 בלילה הביתה, בקושי רואה את המשפחה, קוראים לי במוצאי שבת, המשכורת שלי לא מי יודע מה, ואני במדי זית מכיוון שאני מכיר בערך השירות. אז למה אתה אומר לי יום אחד לקום ללכת הביתה?. ואני עונה שאין לי ברירה."
משחררים אנשי קבע
"החלטנו לבטל 3,000 תקני קבע מובהק. לשחרר מהצבא 3,000 איש בשלוש שנים! דבר כזה מעולם לא היה. על ידי כך אנחנו מצמצמים את ההוצאה על כוח אדם. מצמצמים את ההוצאות העתידיות על הגימלאות. חלק גדול מהצימצומים בכוח אדם הוא במפקדות הצבא. חלק אחר הוא בתפקידים שאנחנו חושבים שאפשר לצמצם בהם, בעקבות חידושים טכנולוגיים. התחלנו עם זה בשנה שעברה. אמרתי שאני מתחיל בדוגמא אישית: קודם כל קיצוץ של %5 במטה הכללי, בסדיר ובקבע. זה כבר מאחורינו. הוצאנו ממפקדות המטה הכללי 2,000 סדירים ו-250-200 אנשי קבע. זה יביא להתייעלות במפקדות, כי אנחנו משטחים אותן. לא צריך שמתחת לכל אלוף יהיו שלושה אלופי משנה. מספיק אלוף משנה אחד ושני סגני אלופים. "החלטות קשות מאוד נוגעות בקיצוצים בצבא עצמו: קיצוץ במסגרות הלוחמות. החלטתי לקצץ בכוח הלוחם ממש. בחטיבות. בטנקים. לפלוט מערכים מיושנים, שאנחנו חיים איתם כבר כמה עשרות שנים. לפלוט כלי רכב, 50 אלף כלי רכב, ואני לא מדבר על מכוניות קצינים אלא על רכב צה"לי, כולל טנקים. וכל זה בשנה הקרובה. זו לא החלטה קלה. באו אלי אנשי 'אצולת השו"ט' (סוג של טנק), כולם מג"דים ומ"פים. הם עמדו פה ליד הדלת ואמרו: איך אתה מפרק לי את הגדוד? אני משרת בגדוד הזה כבר 20 שנה. זה הטנק שלי. הוא אמנם ישן, אבל יכול להתמודד עם המרכבה. והוא אומר לי: אתה לא רוצה להחזיק אותם בצבא? שים אותם בשדה, כשתהיה מלחמה אני אפעיל אותם. תן לי. זה רק מראה על תחושת השליחות של המג"דים האלה, עד כמה הם קשורים למה שהם עשו במשך כל השנים. והם עדיין עושים 100 יום מילואים בשנה".
- כשרמטכ"ל מחליט לקצץ מאות טנקים תוך שנה, זו אחריות כבדה מאוד. כי מחר תהיה, חלילה, מלחמה, ויגידו: אתה עשית את זה!
"אין לי 'שמיכה'. לא הגנתי על עצמי, ואני לוקח על עצמי את כל האחריות. את שואלת מי מגן עלי? אשתי מגינה עלי.
"יש לנו בעיה קשה מאוד עם אנשי הטכנולוגיה שלנו. הצבא הולך ונעשה יותר ויותר טכנולוגי. אנחנו מצויידים במערכות שהן בחזית הטכנולוגיה העולמית, שאינני יכול לפרוס אותן בפניכם, אבל אני מאבד אנשים טובים מול שוק העבודה המקומי בישראל. ואני מדבר עכשיו במונחים כלכליים, נטו. האנשים הטובים שלנו עתודאים, ואחרים גדלים ומגיעים להיות סרנים ורבי סרנים. הצבא מציע להם אתגר גדול מאוד. אבל בחוץ יש כל יום סטארט-אפ חדש. יש חברות היי-טק, שמציעות פי ארבע ממה שאני יכול להציע בתנאי שירות. אני אומר את זה בגלוי: מציעים להם תנאים שאף ציוני לא עומד בהם.
"תתי האלופים ואלופי המשנה שמשתחררים מצה"ל, ששירתו במערכים הטכנולוגיים, יודעים בדיוק מי נמצא בתוך הצבא, מכירים את האיכויות הטובות ביותר והם קוראים להם: בוא אלי, מה אתה מקבל? רבע רכב? 7,000 שקל לחודש? אני אתן לך אוטו של תת אלוף משכורת של תת אלוף ותעבוד אצלי. הסרנים ורבי הסרנים האלה לא עומדים בפיתוי הזה. ובינתיים, מה קורה לנו פה בצבא? אנחנו קונים מערכות נשק מתקדמות מאוד ויקרות מאוד, ומצד שני, כוח האדם העומד לרשותנו במערך הטכנולוגי לא מתקדם באותם צעדים. לכן הגענו למסקנה שאנחנו חייבים להוסיף לתנאי השירות שלהם, לא לגרוע מהם.
"נתתי הנחיה לגבי מושג שנקרא: מוקדי ידע, המתייחס לכל מי שהוא מומחה לתחום מסויים, קבענו שאין דרגות אישיות אלא רק למוקדי ידע. הוא אחראי על מחשב, על תוכנה, זה כל עולמו, בזה הוא עוסק כל הזמן. לא משנה תפקיד, הוא לא עובר ממ"פ למג"ד למח"ט, אבל אני אתן לו דרגה, כדרגה אישית. כל שלוש שנים אעלה אותו בדרגה, עד דרגת סגן אלוף, חלק מהם יהיו אלופי משנה, ולו רק כדי שיישארו בתוך הצבא כאנשי טכנולוגיה איכותיים.« סטלה קורין-ליבר « תוכנית צה"ל 2000 - הקיצוצים הגדולים « הרמטכ"ל פורש את השינויים הגדולים של תוכניתו התלת-שנתית: תיגמול מיוחד למהנדסים ואנשי היי-טק, קיצוץ מסיבי באנשי הקבע, חיסול טנקים מיושנים ויחידות שלמות, שינוי סדר העדיפויות של הפעילות במילואים, ונעלי ספורט ללוחמים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
