הנקראות ביותר

ים תיכון חדש

במקביל לשיחות על הסדר הקבע בין ישראל לפלשתינים, מתגבשת לכדי עשייה התוכנית להפיכת אגן הים התיכון לאזור סחר חופשי בין מדינות אירופה למדינות האגן, שתצא לפועל ב-2010. שגריר האיחוד האירופי, ז'אן פול ג'סי, מבהיר: "גם אתם וגם אנחנו לא נוכל להימלט מ'השכונה שלנו'". כתבה ראשונה בסידרה

מאז חתימת הצהרת השותפות האירופית-ים תיכונית ב-1995, בין היתר על ידי שר החוץ דאז, אהוד ברק, פועלים האיחוד האירופי ומדינות הים התיכון להפיכת אגן הים התיכון לאזור סחר חופשי בין מדינות אירופה ומדינות דרום אגן הים התיכון בשנת 2010.

זוהי למעשה המסגרת היחידה בה פועלים במשותף במגוון רחב של תחומים, צוותים ישראליים עם צוותים מכל מדינות הים התיכון (למעט לוב, שהוחרמה) ובכלל זה סוריה ולבנון. העובדה שכל שכנותיה הערביות של ישראל, כולל הרשות הפלשתינית, שותפות בתהליך (המכונה ברצלונה), הופכת אותו בטווח הארוך למסגרת שתעצב את היחסים הכלכליים האזוריים לשבט ולחסד.

היכרות עם תהליך ברצלונה, חשובה לא רק עקב ההשפעות הישירות על המערכת האזורית העתידית, אלא גם כמקור להפריית החשיבה הישראלית במו"מ על הסדר הקבע ובהחלטה על הפרדה או שילוב כלכלי. כיצד חברה עשירה הסובלת מהזדקנות אוכלוסין, מתמודדת עם חברות שכנות צעירות ועניות. מצב בו שרויים הן האיחוד האירופי ביחס לאגן הים התיכון והן ישראל ביחס לשכנותיה הערביות. לתשומת לב המצדדים בהפרדה הכלכלית, ראוי להדגיש כי השותפות האירופית-ים תיכונית צפויה להיות ברמה מינימאלית של שיתוף פעולה אזורי בין ישראל ושכנותיה.

נראה שלמרות שאנשי האיחוד האירופי מדגישים כי מדובר בשותפות וכי דבר לא נכפה על החברות השותפות, בעל המאה האירופי המקצה את התקציבים והמחזיק בכוח הכלכלי הרב יותר הוא גם בעל הדעה. קשה לראות מדינה עם תוצר לאומי נמוך המסרבת לקבל סיוע מאירופה, ומסרבת לקבל הקלות בסחר, גם אם הללו מותנים בהתניות שאינן לרוח המשטר, כגון ביסוס מוסדות של חברה אזרחית. עובדה כי גם המשטר בסוריה משתתף בתהליך, אף אם התקדמות המו"מ בין האיחוד האירופי לסוריה על ההסכם היא האיטית ביותר מבין השותפות.

במילים אחרות השותפות האירופית-ים תיכונית צפויה להגדיל בטווח הארוך את ההשפעה הפוליטית והכלכלית של האיחוד האירופי באזור, והיא משנה את כללי המשחק האזוריים. גם ברמה הדיפלומטית סוריה אינה פורשת מהדיונים למרות שצוותים ישראליים שותפים בהם, עקב חשיבותו של תהליך ברצלונה לעתיד הכלכלי הסורי.

לשלוש השנים הראשונות של התהליך, האיחוד האירופי היקצה 2.5 מיליארד אירו, כ-%89 ממנו מוקצה לפרוייקטים במדינות הדרומיות הזקוקות לסיוע, קטגוריה שישראל אינה נכללת בה. פרוייקטים אלה כוללים תמיכה בשינויים מבניים כלכליים וחברתיים, תמיכה בפיתוח הסקטור הפרטי תוך מתן דגש על עסקים קטנים ובינוניים (ההגדרה האירופית לגודל שונה מהישראלית), פיתוח ורפורמה במערכות הפיננסיות, המסחר והתקינה. בנוסף, האיחוד האירופי תומך בחיזוק המירקם החברתי-כלכלי במדינות הדרומיות בתחומי הבריאות, חינוך וכו'. %11 מהתקציב מוקדש לפרוייקטים אזוריים, בהם גם ישראל שותפה.

היום, במקביל לגיבוש תוכנית II MEDA - השלב השני בשותפות, יש התמקדות בהכנות לכינון אזור סחר חופשי, ועם תחילת המו"מ על הסדר הקבע עם הפלשתינים, שיושפע מתוכנית השותפות האירופית-ים תיכונית, מצאנו לנכון לראיין את שגריר האיחוד האירופי, ז'אן פול ג'סי, העומד בראש המשלחת האירופית בישראל, ושעמד ליד העריסה כשהצהרת ברצלונה באה לעולם.

"גלובס": מדוע האיחוד האירופי משקיע מאמצים וכסף לכינון אזור סחר חופשי באגן הים התיכון?

ג'סי: "האירופים השקיעו ב-50 השנה האחרונות בעיקר בבניית הקהילה האירופית. כיום, לאחר ביסוס האיחוד האירופי ככוח כלכלי משמעותי, אנו מבינים כי האינטרס האסטרטגי שלנו מחייב שנפעל לרווחה וליציבות הביטחונית באזורים שכנים, כמו רוסיה, הבלקן ואגן הים התיכון. ברור לנו שלא ניתן לייצב את אירופה ללא יציבות באזורים אלה.

"האיחוד האירופי פועל באגן הים התיכון לנוכח שני תהליכים עיקריים: התהליך הראשון, במישור הדמוגרפי בעקבות הריבוי הטבעי הנמוך האוכלוסייה באירופה מזדקנת, ומנגד בדרום אגן הים התיכון בעקבות הריבוי הטבעי הגבוה האוכלוסייה נעשית צעירה. במצב זה נצטרך לייבא כוח אדם ממדינות שכנות ובכלל זה מאגן הים התיכון. התהליך השני, הוא הפער בתוצר לנפש בין צפון אגן הים התיכון לבין דרומו שהולך וגדל עם השנים. כשהאיחוד ומדינות הים התיכון חתמו על הצהרת ברצלונה הפער היה בשיעור של כ-1:10, עד כינון אזור הסחר החופשי ב-2010 השיעור עשוי לעלות עוד יותר".

- נדמה שישראל נמצאת בסיטואציה דומה ביחס לשכנותיה. באלו כלים אתם משתמשים כדי לנטרל את הפצצה הזו?

"אני מסכים עם הקביעה הזו. גם אנחנו וגם אתם לא נימלט מ"השכונה" בה אנו חיים לטוב ולרע. על מתכנני ההפרדה בין ישראל לרשות הפלשתינית להבין זאת. באשר לכלים, אנו עושים שימוש באותם כלים שבהם אנו בנינו את אירופה: ליברליזציה כלכלית והקלות בסחר בין המדינות, בניית מערכת ביטחונית לשמירה על יציבות אזורית, ובניית מוסדות של חברה אזרחית. אלה הכלים לסיוע למדינות הפחות עשירות באיחוד, כמו ספרד ופורטוגל, שעברו עקב כך צמיחה מהירה.

"ברם אופן יישום הכלים שונה, משום שהמצב שונה בדרום הים התיכון. כשמרוקו פנתה לאיחוד בבקשה להצטרף, הבנק העולמי ערך מחקר שיבחן את ההשפעות של ההצטרפות על הכלכלה המרוקנית. לפי הממצאים, עקב חוסר היעילות של התעשייה המרוקנית המוגנת, כשליש מהחברות במרוקו ייסגרו, שליש יירכשו על ידי חברות אירופיות ושליש ישרדו את האיחוד".

השותפות האירופית-ים תיכונית בנויה על שלושה עקרונות:

1. בניית מערכת שתשמור על יציבות ביטחונית.

2. אזור סחר חופשי באגן הים התיכון.

3. הנחלת מוסדות של חברה אזרחית במדינות ובין אזרחי מדינות אירופה והים התיכון.

- בתקופת החתימה על הצהרת ברצלונה, ההנחה הרווחת היתה שבקרוב ייכון שלום בין מדינות המזרח התיכון, ובכלל זה ישראל וסוריה. האם וכיצד יכונן אזור סחר חופשי בשנת 2010 במידה שלא יושג שלום בין ישראל לסוריה?

"השותפות מכינה את הקרקע לכינון מערכת כלכלית-אזורית בשיטה דומה למשחק לגו. תחילה אנו בונים מערכת של הסכמי אסוציאציה בין האיחוד האירופי לבין השותפות הים תיכוניות. ההסכמים דומים זה לזה, ובונים בתחום הכלכלי למשל, מערכות סחר דומות במגוון רחב של תחומים: תקינה, הגבלים עסקיים, שיתוף פעולה תעשייתי, פיתוח מערכות פיננסיות ועוד. הסכמים אלה מעוצבים לבניית קשרים בין הדרום לצפון, כפי שהם מעוצבים לבניית קשרים בין מדינות הדרום לבין עצמן.

"כשאתם - ישראל וסוריה - תחליטו להתקדם בתהליך המדיני, כל שיידרש הוא לחיצה קלה, "קליק", והמערכת לשיתוף פעולה כלכלי בין ישראל לסוריה תוכל לפעול. לא תצטרכו לבנות מחדש מערכות של מסחר, תקינה, אינפורמציה עסקית וכו'. כמובן, עם השגת ההסכמים בין ישראל לבין סוריה ולבנון יהיה צורך לבחון מחדש את התהליך ביחס למדינות אלו ולהתאימו למצב החדש. אנחנו איננו כופים על השותפות הים תיכוניות דבר. הדברים נעשים מתוך הסכמה".

- מה מביא אתכם להניח שהמערכת תפעל לפי המתוכנן? קיימים הבדלים משמעותיים בין אירופה לדרום הים התיכון. הקמת חברה אזרחית במדינות אלו אינה משימה פשוטה.

"איני יכול להבטיח שנצליח לממש את היעדים. אולם עקב הפצצה הדמוגרפית, שתיארתי קודם, אנו מחוייבים לפעול לפי מיטב הבנתנו למניעת בעיות. קיימים כוחות אירופיים וים תיכוניים המתנגדים לתהליך. בהכללה הימין הקיצוני באירופה מתנגד לתהליכי האיחוד ולהחלשת התפקיד של המדינות החברות".

- בדיון שנערך בהתאחדות התעשיינים לפני יומיים, הועלתה בקשה להכרה בצבירת כללי מקור בייצור ישראלי-פלשתיני משותף (צבירת כללי המקור מהווה תנאי לקבלת הקלות בסחר עם האיחוד האירופי). האם לדעתך לאור התקופה הנורמטיבית ביחסי ישראל והרשות הפלשתינית, ראוי להקדים ולהחיל הסכם לצבירת כללי המקור בייצור משותף?

"באופן עקרוני אנו פועלים בשונה מהאמריקנים, שהסכימו להחיל צבירת כללי מקור על אזורי תעשייה משותפים באופן נקודתי. אנו פועלים לאט אבל יסודי, ונחיל את הצבירה של כללי המקור במסגרת הקמת אזור הסחר (בשנת 2010). בכלל, באירופה איננו דנים בהסדרים זמניים ומקומיים, אלא בהסכמים מקיפים. אנחנו לא נשנה את אופן הפעולה שלנו. ביחס לנושא הספציפי; הרשות הפלשתינית לא הגישה בקשה להכרה בצבירת כללי מקור ולא נכפה זאת עליהם. קודם כל אתם צריכים להגיע להסכמה ביניכם על ההסדר הכלכלי בין הרשות הפלשתינית לישראל".

- מה לדעתך ההשפעות הצפויות על ישראל ממימוש השותפות האירופאית-ים תיכונית?

"במישור הבטחוני-פוליטי, התהליך מייצב את המערכת האזורית. במישור הכלכלי אתם מחד מדינה מתועשת, ומאידך אתם פועלים בסביבה של מדינות פחות מפותחות. מימוש אזור הסחר החופשי ב-2010 יעמיק את הקשרים שלכם עם אירופה וגם עם מדינות האזור. כדאיות הקשרים בין אירופה לישראל תגדל ככל שתהיו יותר מקושרים באזורכם. אתם יכולים להיות המנוע לצמיחה אזורית. זהו Win-Win Game, כלומר, בכל היבט ישראל תצא נשכרת ממנו".« חגי אטקס « ים תיכון חדש « במקביל לשיחות על הסדר הקבע בין ישראל לפלשתינים, מתגבשת לכדי עשייה התוכנית להפיכת אגן הים התיכון לאזור סחר חופשי בין מדינות אירופה למדינות האגן, שתצא לפועל ב-2010. שגריר האיחוד האירופי, ז'אן פול ג'סי, מבהיר: "גם אתם וגם אנחנו לא נוכל להימלט מ'השכונה שלנו'". כתבה ראשונה בסידרה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות