באטמ גייסה בלונדון כ-200 מ' ד' בהנפקת כ-%10 ממניותיה

חברת באטמ גייסה סכום של 127 מיליון ליש"ט, שהם כ-206 מיליון דולר, בהנפקת מניות אשר הושלמה אתמול (ד') בארה"ב ובאירופה. באטמ הנפיקה כ-3.3 מיליון מניות חדשות, המהוות אחרי ההנפקה כ-%9.6 מכלל מניותיה. ההנפקה נוהלה על ידי חברת הברוקרים דרזנר-קליינוורת-בנסון.

זו האחרונה הצליחה להשיג עבור באטמ מחיר של 38.5 ליש"ט למניה, מחיר שהיה גבוה ב-%3.8 מעל מחיר מניות באטמ בבורסה עם סיום המסחר ביום שלישי השבוע. ההנפקה בוצעה תוך 24 שעות, כיוון שלפי חוקי הבורסה בלונדון, אין צורך בתשקיף מלא לגיוס נוסף של מניות.

ההודעה על ההנפקה הביאה לעליית מחיר המניה במסחר אתמול ב-%13 נוספים, ל-41.88 ליש"ט; עם פתיחת המסחר היום בבורסה הלונדונית, נמשכה מגמת העליות, והמניה נסחרת במחיר של 44 ליש"ט, אשר מייצג שווי שוק של 1.5 מיליארד ליש"ט, או כ-2.5 מיליארד דולר (כולל כספי ההנפקה). לשם השוואה, מניות החברה נסחרו בתחילת 99' במחיר של 1.765 ליש"ט בלבד, כך שהעלייה המצטברת מתחילת השנה כבר מסתכמת בכ-%2,400.

אחד הנהנים מההנפקה המוצלחת הוא מנכ"ל החברה, צבי מרום, אשר מכר במסגרתה 150 אלף מניות, בסכום כולל של 5.8 מיליון ליש"ט, שהם כ-9.4 מיליון דולר. על פי ידיעות ב"פייננשל טיימס" הלונדוני, מתכננת באטמ להשתמש בכספי תמורת ההנפקה לביסוס פעילותה בארה"ב, ככל הנראה באמצעות רכישת חברות. לאחר מכן שוקלת הנהלת החברה לרשום את מניות באטמ למסחר גם בבורסה בוול-סטריט.

באטמ עוסקת בפיתוח וייצור של ציוד לרשתות תקשורת ומחשבים, במיוחד ציוד המיועד לשיפור היעילות של קווי תקשורת מנחושת ומסיבים אופטיים. החברה הנפיקה את מניותיה לראשונה בבורסת ה-AIM בלונדון ביולי 96', וגייסה 8 מיליון ליש"ט. בעקבות העליות החדות במחיר המניה, הועבר המסחר בהן לבורסה הראשית של לונדון ביולי השנה.

גראהם שור, שותף בבית ההשקעות שור קפיטל - אשר הוביל את באטמ להנפקה הראשונה שלה, ואשר עדיין משמש כבנק ההשקעות של החברה - הסביר בראיון ל"גלובס" לפני כחודש כי ההצלחה הגדולה של באטמ נובעת, לדעתו, מפיתוח של מוצר למיתוג אופטי בשותפות עם חברת לינקס, וכן מהשותפות עם חברת M‏3, אשר נכנסה בהשקעה של 10 מיליון דולר בבאטמ, בחודש יוני השנה. בחודש ספטמבר הודיעה באטמ על הזמנה של 18.5 מיליון דולר מחברת M‏3.

את שנת 98' סיימה החברה ברווח נקי של 3.4 מיליון דולר, ממחזור הכנסות של 18.1 מיליון דולר; בשנת 97' היה הרווח הנקי 1.5 מיליון דולר, ממחזור של 10.6 מיליון דולר. במחצית השנה הראשונה של 99' מכרה החברה בכ-10.9 מיליון דולר והרוויחה כ-2.7 מיליון דולר.

הנפקת הבזק הזו של באטם היא עוד צעד בתהליך המדהים שעוברת החברה השנה, במקביל (ויש יאמרו שלא) לקפיצה המסחררת במניותיה. במרכז כל ההתרחשויות עומד צבי מרום (45), מנכ"ל החברה, שהצליח להביא את באטמ לקדמת הבמה הציבורית כאשר שכר את שירותיו של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, כ'יועץ בינלאומי לאסטרטגיה'.

מאז הפך מרום לאיש שנוי במחלוקת: מצד אחד, אין מתווכחים עם ההצלחה - ולראייה, הנפקת הענק האחרונה ששווקה גם למשקיעים אמריקאיים. מצד שני, יש הטוענים כי לחברה אין שום טכנולוגיה ייחודית, וכי מרום מצליח 'למכור' אותה לשוקי ההון רק הודות לעובדה שהוא איש יחסי ציבור מצוין. כך או אחרת, מרום הצליח שוב, בגיוס האחרון, להפתיע את כל אלה שמרימים גבה נוכח התופעה ששמה באטמ.

לפני זמן קצר התראיין למוסף "כסף" בכיר בשוק תקשורת הנתונים, וטען כי הטכנולוגיה של באטמ אולי מתקדמת, אבל עדיין אין בה צורך. אנחנו בוחרים להביא כאן את הדברים במלואם, כיוון שהם נותנים תמונה (גם אם אינטרסנטית) לשוק בו פועלת באטמ.

"באטמ מייצרת רכזים (HUB) ומתגים (SWITCH), שהם כלי ניתוב תעבורת נתונים הבסיסיים ביותר. גם מבחינת נפח התנועה, המהירות והקיבולת, מוצריה מוגדרים כבעלי ביצועים בינוניים, אבל כאלה שהלקוחות מעדיפים אותם על פני מוצרים המיוצרים על ידי יצרנים אלמוניים במזרח הרחוק. לא תראה בספרות מקצועית, כמו "Communications Data", מאמרים על המוצרים שלהם. הם נמצאים מאחור בעולם הזה.

"מתגים היום מגיעים ליכולות שלשוק אין עדיין צורך בהן. המתג יכול להעביר עד 35 ג'יגה (מיליארד ביטים בשנייה) ובקרוב אף יותר מכך, אלא שהשרת לא מסוגל לעמוד במהירויות כאלה. כרטיסי השרת הטובים ביותר מסוגלים לעבוד בקצבים של 400 מגהביט לשנייה.

"בכל רשת תקשורת יש צווארי בקבוק, כמו למשל נתב שמכוון את התנועה אל עולם האינטרנט וממנו, או 'פיירוול' (קיר אש), שמונע כניסת גורמים בלתי מורשים לרשת הארגון. אלה מוצרי תוכנה, ולכן הביצועים שלהם איטיים יותר. זה אומר שהבעיה נמצאת במקום אחר ופיתוח מתג מהיר יותר לא יפתור אותה.

"הבעיה של עולם התקשורת האופטית היא שעד עכשיו, התקעים והשקעים שחיברו כבלים אופטיים למכשירים או לקיר היו קשים לייצור ועלותם היתה גבוהה. זו הסיבה שמספר חברות, ביניהן M‏3 ו-Tenvit יצאו עם שקעים אופטיים חכמים, שהם פשוטים, זולים וקטנים יותר.

"העולם עדיין לא עובר לתקשורת אופטית, כיוון שיש בעיות של מהירות עם כבלי הנחושת. בנוסף, נפחי הכבלים האלה גדולים משמעותית, וישנה הארה אלקטרומגנטית בזמן של שידור בקצבים גבוהים, שגורמת להפרעות. יש גם שיקולים של אבטחת מידע, כיוון שלכבל אופטי אי אפשר לצותת.

"הבעיה היא, שהציוד האקטיבי (הרכזות והמתגים) אינו מכיל שקעים לסיבים אופטיים. כאן באטמ דווקא מציגה מוצר שאין למתחרות, אבל גם המחשב האישי לא מכיל חיבורים מתאימים. מחשב אישי מתחבר לרשת עם כרטיס רשת, שבדרך כלל מוצע עם שקע נחושת, ועלותו כ-50 דולר. כרטיסים לשקעים אופטיים לפי התקנים הקודמים נמכרים במחירים של 350 עד 400 דולר למחשב, וזה יקר מאוד. כמו כן, רכזות עם שקעים אופטיים בתקן הישן עולות כפול מרכזות נחושת.

"זאת ועוד, כרטיס רכזת הנחושת יכול לאפשר עד 48 שקעים, ואילו כרטיס של רכזת בתקן אופטי ישן מסוגל להגיע עד 12 יציאות. זאת אומרת, שצריכים יותר מקום ועלות גדולה פי 4 על מנת לבנות רשת אופטית באמצעות הפתרונות הישנים.

"באטמ טוענת שאת בעיית המחשב האישי ניתן לפתור באמצעות ממיר מתקשורת אופטית לאלקטרונים (לנחושת). הנקודה הבעייתית היא, שמשתמש שרוצה להקים רשת תקשורת עם קצב של 100 מגהביט יצטרך להשקיע כ-350 דולר למחשב, בנוסף לעלות כרטיס הרשת.

"הרכזת שלהם, המאפשרת שקע אופטי בתקן החדש, אומנם טובה יותר בנקודה זו מהמתחרים, אבל רק בנקודה זו. בנוסף, נורטל ולוסנט צפויות להשיק מוצרים בשבועות הקרובים, כמו גם סיסקו ו-COM‏3.

"וחשוב מכל, יש בעיה לשכנע לקוחות לקנות מתג אופטי, כי הלקוח שואל את עצמו" 'למה לי לעבור לתקשורת אופטית ברמת המתג, אם ברמת המשתמש האישי אני צריך להוציא עד 350 דולר למחשב?'.

"הלקוחות העיקריים הם מי שבונה תשתית חדשה לגמרי, או מי שיש לו תשתית ישנה מאוד שהוא רוצה להחליף. קהל יעד נוסף הוא כזה הרגיש ליישומי אבטחת מידע. אני מעריך שבטווח הקצר, פוטנציאל המכירות הוא בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים".

באטמ, שמפעלה שוכן ביקנעם, הוקמה לפני 8 שנים על-ידי מרום וגרשו ברס, שהסתכסך עם מרום ומכר את מניותיו לדיוויד גולדמן במהלך 89', תמורת 28 מיליון דולר ולפי מחיר מגוחך (בחוכמה שבדיעבד) של 1.31 ליש"ט למניה (לעומת 44 ליש"ט בשוק). גולדמן, ששימש כיו"ר החברה, נפטר בחודש שעבר. לפני ההנפקה החזיק מרום כ-%27 ממניות החברה, וגולדמן כ-%17 ממניותיה.

בעבר התבטא מרום כי "המודל שלנו זה גילת - אנחנו רוצים לרכוש, לא להירכש", ומתח ביקורת נוקבת על מכירת חברות היי-טק ישראליות למשקיעים זרים: "... בסך הכל אנחנו מייצרים רק מעט ועושים הרבה רוח. הקטר שאמור למשוך את המשק מתקדם רק בקושי רב, ובמקום לנסות לפתור את הבעיות משתמשים בתרופת הפלא - מכירת חיסול של נכסי המדינה... התפיסה המקובלת שהשתרשה היא - תמכור.

"זה התחיל עם מכירת סטארט-אפים, ועכשיו מוכרים תעשיות שלמות. כל בוקר אנחנו מתעוררים ורואים שעוד חברה נמכרה, ומשום מה כולם שמחים ומוחאים כפיים".

עכשיו יש למרום 200 מיליון דולר ל'בזבז' על רכישות.« מאת שלמה פרידמן « באטמ גייסה בלונדון כ-200 מ' ד' בהנפקת כ-%10 ממניותיה « ההנפקה - במחיר 38.5 ליש"ט ש בינתיים, המניה המשיכה לזנק לכ-44 ליש"ט, מחיר המשקף שווי של 2.5 מיליארד דולר ש החברה שוקלת לרשום את מניותיה גם בוול-סטריט