ישובים רבים ברחבי הארץ מנוהלים מוניציפאלית על ידי שתי רשויות מקומיות: מועצה אזורית וועד מקומי. מצב משפטי זה יוצר חוסר בהירות לגבי נושאים שונים ובהם סמכויותיה של כל רשות בנושאים שונים, לרבות בנושאי תשלומי התושבים לרשויות אלה.
יודגש, כי ועד מקומי הינו רשות מקומית אשר הוקמה על פי חוק, והינו בעל אישיות משפטית עצמאית, וזאת למרות שבישובים רבים הועד מנוהל על ידי חברי ההנהלה של האגודות החקלאיות של אותו ישוב, מכח מה שמכונה "עקרון זהות הוועדים".
לאחרונה ניתנה החלטה בבית משפט השלום בחדרה (מפי כבוד השופט מנהיים), הדנה בסמכות ועד מקומי במושב לגבות ארנונה נוספת לארנונה אשר הינו גבוה עבור המועצה האזורית.
לטענת התובע, חבר במושב גן השומרון, הוועד המקומי אינו רשאי להכביד את נטל המיסים על ידי גביית ארנונה מעבר לארנונה הנגבית על ידי המועצה האזורית. לטענתו, סמכויות ועד מקומי הינן אותן סמכויות שיש למועצה, אולם בסייג לפיו הוועד יהיה רשאי להשתמש בסמכויות רק במידה שהמועצה אינה משתמשת בהן, וכל עוד אין בכך משום סתירה להחלטות המועצה האזורית, שכן סמכותו להטיל מיסים הינה "סמכות כפופה" ושיורית לתחומים בהם לא החליטה ופעלה המועצה האזורית.
בהחלטתו קבע בית המשפט, כי סעיף 133 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) התשי"ח 1958 קובע חד משמעית, כי יש בסמכות ועד מקומי להטיל תשלום ארנונה נוספת לארנונה אשר מוטלת על ידי המועצה האזורית. סעיף 133 לצו קובע, כי הוועד המקומי רשאי להטיל בתחום הנהלתו כל מס או ארנונה כללית, שהמועצה רשאית להטילם על פי הוראות חיקוק המצוינות בו, ובלבד שהוועד יקבל לכל פעולה כזו את אישור המועצה. הסעיף קובע, כי ניתן לגבות את הארנונה עבור הוועד המקומי ביחד עם הארנונה שהוטלה על-ידי המועצה.
בית המשפט למד, כי המדובר בשני רבדים של ארנונה כללית, אשר הוטלו כל אחד על-ידי רשות מקומית אחרת, מכוח סמכותם על פי הצו.
יחד עם זאת, על הסכום המצטבר של הארנונה המוטלת בשל נכס, הן על-ידי הוועד המקומי והן ע"י המועצה, לעמוד בתקרת הארנונה הקבועה בתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות).
מן הראוי הוא, שכל נושא סמכויות הוועד המקומי, במיוחד לאור הכפילות הקיימת בין סמכות הוועד למועצה האזורית, יוסדר בצורה בהירה בחקיקה, במיוחד לאור השינויים הרבים החלים בשנים האחרונות ברבים מהישובים בהם קיימים ועדים כאלה.
(תא 2142/95 בימ"ש חדרה) אובשני נגד הועד המקומי גן השומרון והמועצה האזורית מנשה). את התובע ייצג עו"ד ברשבסקי, את הנתבע מס' 1 עו"ד אריה שפירא ואת הנתבעת מס' 2 עוה"ד נחליאלי.
הכותב הינו עורך דין המתמחה במינהל מקרקעי ישראל, מחבר
הספרים מקרקעי ישראל ומינהל מקרקעי ישראל - קרקע חקלאית שייצא בקרוב
לאור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.