כל העולם כולו - פלטפורמה בורסאית אחת

מיזוגן של בורסות פריס, אמסטרדם ובריסל, שיוצר את הבורסה השנייה בגודלה באירופה, הוא הסמן הבולט האחרון במגמת שוק ההון העולמי. המירוץ האירופי מול תוכניות נסדא"ק מחזק את המגמה ומדגיש ביתר-שאת את הפיגור בהשתלבותה של הבורסה הישראלית בתמונה

בסערות שפקדו השבוע את ישראל מעטים ודאי שמו לב להודעה אשר הסתתרה לה אי שם בדפים הפנימיים של העיתונות הכלכלית. הבורסות של פריס, אמסטרדם ובריסל הודיעו על מיזוגן, ואגב כך על יצירת הבורסה השנייה בגודלה באירופה, בה ייסחרו מניות של 1,360 חברות. מדובר, עדיין, בבורסה קטנה בהרבה מזו של לונדון, שלא לדבר על ניו-יורק, אלא שחשיבות האירוע היא בכך שמדובר במיזוג הבורסות הבינלאומי הראשון, וסימן דרך לקראת מה שמצפה למשקיעים בעולם, כולל בישראל, כבר בחודשים הקרובים.

מזווית הראייה של שוק ההון המקומי אי אפשר להפריז בחשיבות התהליכים שמתרחשים לנגד עינינו. תרחיש האימים של ראשי הבורסה בתל-אביב, הולך ומתגשם במהירות גדולה. מושג הבורסות הלאומיות הולך ומאבד מחשיבותו, ושוק ההון העולמי נחשב עתה לטריטוריה "טבעית" לכל בורסה גדולה. בורסות שואפות לגייס אליהן חברות מכל מקום, במיוחד אם מדובר על חברות בעלות כוח משיכה למשקיעים. לא מקרה הוא הדבר, שההודעה על הקמת Euronext לוותה בחשיפת תוכניות להתרחב אל עבר השווקים בלונדון ובארה"ב.

שלושה מרכיבים עומדים מאחורי ההחלטה של בורסת פריס להגיע למיזוג עם הבורסות של אמסטרדם ובריסל. הגורם הראשון הוא יצירתו של שוק הון אירופי, תוצאה ישירה של הנהגת האירו. כבר לפני שנתיים הודיעו הבורסות של לונדון ופרנקפורט על התוכניות ליצירת בורסה משותפת, בה ייסחרו החברות האירופיות העיקריות. מנקודת ראותה של פריס, היתה זו הכרזת מלחמה, שכן היה ברור שהיא תישאר בשוליים.

מאוחר יותר, הברית המתוכננת בין לונדון לפרנקפורט התרחבה, והחלו שיחות להקמת ברית של שמונה בורסות אירופיות: לונדון, פרנקפורט, בריסל, אמסטרדם, פריס, מילנו, מדריד וציריך. מאז ההודעות הרשמיות היו עליות, ובעיקר מורדות, בניסיון לקדם את הקמת הגוף המאוחד, בעיקר בגלל ניגודי האינטרסים הגדולים בין שני השושבינים העיקריים, פרנקפורט ולונדון. אל החלל הריק שנוצר נדחפה הבורסה הפריסאית. עתה כבר לא תהיה ברירה אלא לזרז את המהלכים, וכבר השבוע ייפגשו נציגי הבורסות האירופיות כדי לדון בהאצת המיזוג.

לצד כל אלה הולכות ונוצרות עובדות בשטח, כמו למשל אימוץ של פלטפורמות מסחר משותפות על ידי כמה בורסות. הבורסה של פרנקפורט היא היום האגרסיבית ביותר בניסיון "לייצא" את הפלטפורמה שלה, והשבוע החליטו בבורסה של דבלין לאמץ אותה. במקביל, לוחצים איגודי ברוקרים וסוחרים בבורסה על ראשי הבורסות להגיע להאחדה בכל הקשור לכללי מסחר וכללי סליקה. הבורסה של פריס הודיעה ערב על המיזוג על כוונתה לאמץ כללי סליקה כלל-אירופיים, ובכך הסירה עוד מכשול בפני האיחוד.

נכון שלבורסות יש עוד כיברת דרך לעבור, שכן יש צורך עדיין להגיע להאחדה בכל הקשור לכללי רישום וכללי מסחר. נותרו גם בעיות בכל הקשור להסדרה של השוק, שכן המפקחים על ניירות ערך נשארו גופים לאומיים. אף על פי כן, הכיוון הוא ברור, וניתן להגיד שכבר בשנה הבאה נראה את תחילת פעולתה של הבורסה המאוחדת.

הגורם השני אשר מאלץ את הבורסות ללכת בכיוון של מיזוגים נעוץ במה שמכונה הכלכלה החדשה. חברות היי-טק וסטארט-אפים למיניהם מחפשים דרך לא אל הבורסות הלאומיות. הם יודעים שהם רצויים בכל מקום, והם מחפשים את התנאים הטובים ביותר, בראש ובראשונה נזילות ואפשרות לגייס הון בפשטות ובקלות יחסית. אירופה הבינה רק בחודשים האחרונים את העובדה הזו, והיא מנסה עתה בכל כוחה לצמצם את הפער העצום עם שוק ההון האמריקני. בסופו של דבר, זהו הדבר המריץ את האירופאים: הידיעה שללא פעולה משותפת הם יהיו קורבן קל למתחרים שמעבר לים. אלא שבינתיים הבורסות בארה"ב לא בדיוק סבילות. גם הן יודעות שגבולות ה"כלכלה החדשה" לא מסתיימים בארה"ב, ואפילו לא ברצועת החוף בישראל, גם לאירופה יש מה להציע. ההודעה השנייה של הבורסה החדשה היתה, שהיא תחל לפעול בצורה מאוחדת כבר בראשית 2001. גם הודעה זו אינה מקרית, ומאחוריה נמצא הדבר המדאיג את הבורסות באירופה, ועוד יותר את זו של תלאביב: התוכניות של נסדא"ק להתחיל בפעולה של הבורסה הכלל-אירופית שלה, אשר תאפשר לחברות לגייס הון בפלטפורמה אחידה, תוך הסתמכות על גישה מקוונת באינטרנט וקישור לשוק ההון בארה"ב.

העובדה שנסדא"ק אירופה תפעל במשותף עם סופטבנק היפנית רק מגבירה את החששות. מאז הודעת ראשי נסדא"ק, אשר ניתנה בראשית השנה, ברור לכל בורסה בעולם המתועש שייתכן שהיא פועלת על זמן שאול, ושאין כל עתיד בחיים עצמאיים. בורסות לאומיות עדיין יהיו קיימות, אך יהיו בהן חברות קטנות בעלות פעילות מצומצמת יחסית, ולא אליהן ייפנו המשקיעים הגדולים.

כל ההתפתחויות האלו מעמידות סימן שאלה לגבי המשך הדרך של הבורסות הקטנות, דוגמת איסד"ק או בורסות ה-NM בפריס ובפרנקפורט, אשר אמורות למשוך חברות טכנולוגיה. על כן יש להניח כי בסופו של דבר הן יצטרכו למצוא את הדרך לחבור אל המגמה הקיימת. אך מה יעשו בורסות כמו זו של תל-אביב, הפועלות מחוץ לאזור האירו ומחוץ לארה"ב?

הבעיה של תל אביב היא גדולה יחסית, לעומת מדינות אחרות. ספק רב אם הבורסה המאוחדת של אירופה - אם היא תתגשם - תחזר אחרי חברות טקסטיל מתורכיה או חברות מזון מפולין. אבל חברות טכנולוגיה, כאלה המהוות את עמוד השידרה של המשק הישראלי, ייחשבו פרס רצוי מאוד.

מאחורי הפינה כבר צצה לה האפשרות של הקמת בורסה אלקטרונית גלובאלית, עם פלטפורמה אחת, מקוונת, עם כללי מסחר אחידים וכללי רישום פשוטים יחסית. אלא שעד שהחזון יתגשם, תלך ותחריף התחרות בין הבורסות, כאשר כלי הנשק העיקריים יהיו נזילות, פשטות במסחר, פשטות בכללי רישום וקלות גישה. מנקודת ראות המשקיעים, מדובר בגן עדן של ממש, שכן הם יוכלו להגיע לגיוון תיק כמעט אידיאלי, במאמץ יחסית קטן. כפי שעולה מההתפתחויות של השבועות האחרונים, לא מדובר במדע בדיוני, אלא במציאות שהולכת ומתממשת.

גם מנקודת ראות החברות המגייסות הון, מדובר בימי זוהר. שנים רבות ניסו חברות ישראליות להסביר לרשויות המקומיות מה טומן העתיד, בלי שהדברים עוררו רושם יותר מדי גדול. כרגיל אצלנו, עברו שנים עד שקובעי המדיניות הכירו בחשיבות סוגיית הרישום הכפול. זמן יקר, יקר מדי, בוזבז על דיבורים על בורסה שנייה, על ויכוחים על טיב ההסדרה בחו"ל.

כאשר הדברים כבר היו ברורים, הלכו בדרך הישראלית הטיפוסית, מהקמת ועדה עד לוויכוחים אינסופיים על הפרטים המשפטיים שבהצעות השונות. ייתכן שחוק הרישום הכפול אשר ינוסח בסופו של דבר, יהיה מופת מבחינה משפטית. מנקודת ראות כלכלית, החוק עלול להגיע מאוחר מדי, וניתן יהיה למסגר אותו ולתלותו במוזיאון.

מנכ"ל הבורסה התל אביבית, סם ברונפלד, מנסה מזה זמן רב להסביר את עובדות החיים האלה לכל מי שמוכן לשמוע. לאחרונה השמיע ברונפלד תחזית קשה, לפיה אם לא תושלם החקיקה המאפשרת רישום כפול בתוך חודשים ספורים, לא יועילו לאחר מכן כל מאמצי הרפורמה, אימוץ כללי מסחר חדישים או קיומה של פלטפורמת מסחר אלקטרוני. מדובר בקריאה של הרגע האחרון לפני ששוק ההון הישראלי יהיה קריקטורה.

ברונפלד, כמו כל מי שעיניו בראשו, מודע ללוח הזמנים שנכפה על ידי ההתפתחויות בחו"ל. לקראת סוף שנה זו, גם נסדא"ק וגם הבורסה האירופית יהיו מוכנות לצאת לדרך. פירמות ישראליות לא יצטרכו כלל להיות רשומות בתל אביב, שכן משקיעים מקומיים יוכלו להתחבר ישירות אל המתחרות הגדולות מחו"ל. שעון החול מתחיל באמת להיגמר. « אבי טמקין « כל העולם כולו - פלטפורמה בורסאית אחת « מיזוגן של בורסות פריס, אמסטרדם ובריסל, שיוצר את הבורסה השנייה בגודלה באירופה, הוא הסמן הבולט האחרון במגמת שוק ההון העולמי. המירוץ האירופי מול תוכניות נסדא"ק מחזק את המגמה ומדגיש ביתר-שאת את הפיגור בהשתלבותה של הבורסה הישראלית בתמונה