מבקר המדינה קבע: עמוס 1 הישג טכנולוגי, אך כישלון כלכלי

פרויקט עמוס 1 לפיתוח, ייצור ושיגור לוויין תקשורת בוצע במפעל מבת של התעשייה האווירית בין השנים 92'-96'. במאי 96' שוגר הלוויין לחלל בהצלחה ומאז הוא מספק שירותי תקשורת ללקוחות בישראל ובאירופה.

הפרויקט מעניק שירותי תקשורת מגוונים כגון שידורי טלוויזיה ישירים, שירותי תקשורת עסקית להעברת נתונים ודיבור, הפצת שירותי טלוויזיה למרכזי שידור עבור חברות הכבלים ושירותי תקשורת טלפונית.

הרעיון לפיתוח ולייצור תקשורת לוויין ישראלי נולד בתעשייה האווירית בשנת 84' על מנת שישמש ככלי לחדירה לשוק האזרחי וכן כקו מוצרים חדש שיניב לתע"א רווחים. בחינת הפרויקט החלה מספר שנים לאחר מכן לנוכח הפסקת פרויקט ה"לביא" וסיום פרויקטים גדולים נוספים.

בנובמבר 92', שנה לאחר התנעת הפרויקט ולנוכח קשיים בגיוס ההון למימונו (שעל פי ההערכות באותה עת הסתכם בכ-164 מיליון דולר), החליט דירקטוריון התע"א לבטלו, אם משרד האוצר לא יבוא לעזרתה. בינואר 93' קיבל האוצר את דרישות התע"א, ביניהן מתן ערבות מדינה בסך 100 מיליון דולר לגיוס הון למימון הפרויקט.

בספטמבר 93' חתמה תע"א על הסכם עם ממשלת ישראל בדבר חכירת 3 משיבים מתוך 7 שבלוויין (משיב, פיסת החומרה בלוויין, הכוללת 2 מקטעי חלל, אשר קולטת את השידור מהקרקע ומחזירה אותו לשידור בבתי המשתמשים). תקופת החכירה נקבעה ל-10 שנים בסכום כולל של 150 מיליון דולר.

שיגורו של עמוס 1 נערך בפיגור של כמעט שנה וחצי מהמתוכנן. עלות הפרויקט הסתכמה בכמה מאות מיליוני דולרים, חריגה של %70 מהתקציב שאישר דירקטוריון התע"א בפברואר 91'. מנתוני התע"א, שפורסמו במארס 98', עלה כי ההפסד הצפוי במשך שנות הפרויקט מגיע לעשרות מיליוני דולרים, לעומת תחזיות לרווח של לפחות 115 מיליון דולר, שהוצגו למדען הראשי במשרד התמ"ס בשנת 91'.

בדו"ח חמור של מבקר המדינה אודות הפרויקט, שפורסם באוקטובר 99', קבע אליעזר גולדברג כי תוכנית עמוס מהווה אמנם הישג טכנולוגי, אך היא נכשלה כלכלית. כישלון, שלדבריו, היה יכול וצריך היה להיות צפוי מראש. בבדיקת הכדאיות של התוכנית לא נלקח בחשבון מידע, שהיה מצוי בשוק, על עוצמתן של יצרניות לוויינים בארה"ב ובאירופה וכן לא נבחנה ההנחה, שככל הנראה לא היתה תקפה, כי לתע"א יתרון משמעותי בתחום הלוויינים המסחריים.

משרד מבקר המדינה קבע כי הממשלה לא ערכה בחינה נאותה של תועלת הפרויקט כנגד עלותו. בנוסף, קבע דו"ח המבקר כי תוכנית עמוס לא התאימה לתע"א במצבה, שכן מדובר בפרויקט עתיר הון, שעל פי התוכנית העסקית שלו היו צפויות כ-4 שנים, בהן יהיה תזרים מזומנים שלילי, עד לשיגור, ורק אחריהן 10 שנים של תזרים חיובי. זאת, בעת שהתע"א שרויה במשבר כלכלי או כספי חמור.

הדו"ח העלה שפעולות שנדרשו לצורך הסדרת מעבר מהיר של לקוחות ישראליים מוסדיים מלוויין אינטלסאט ללוויין עמוס, לא נערכו בזמן. המשך ההתקשרות של בזק עם לוויין זה יצר תחרות חריפה, שגרמה לכך שהמחיר, אותו שילם הערוץ השני להחכרת משיב בעמוס, היה אף נמוך מהמחיר התחרותי שקבעה הממשלה. הסדרת המעבר, טען גולדברג, לו היתה מבוצעת במועד מוקדם יותר, היתה מצמצמת את ההפסדים, שנגרמו לתע"א ולמדינה, משפרת את טיב השירות לצרכנים ומאפשרת ניצול פוטנציאל הלוויין מיולי 96'.

יצוין כי בסיכום הדו"ח מציין מבקר המדינה כי במחצית יוני 99' כתבה לו התע"א כי חלו שינויים מהותיים בנושאים, בהם עוסק הדו"ח, המשליכים על עתיד הפרויקט. ככל הנראה, הכוונה היא להחכרת כל המשיבים הפנויים שנותרו בלוויין לחברת YES, כאשר במועד סיום הביקורת, יולי 98', סיפק הלוויין שירותי תקשורת לוויינית בהיקף של 3.5 משיבים.« שי שלו « מבקר המדינה קבע: עמוס 1 הישג טכנולוגי, אך כישלון כלכלי «