נדחתה תביעת דיבה של עורך "נובוסטי" נגד כתב "ידיעות אחרונות"

"יש עניין ציבורי בפרסום צורת התבטאותו של עורך עיתון, המצוי בעמדה חברתית המאפשרת לו להשפיע על דרך עיצוב דעת הקהל, ולפיכך הגנת אמת דיברתי עומדת לנתבעים". כך קבעה שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, שושנה אלמגור, בהחלטתה לדחות תביעת דיבה שהגיש אפרים גנור, עורך העיתון "נובוסטי נידיילי" נגד העיתונאי שלמה אברמוביץ מ"ידיעות אחרונות".

בין גנור לאברמוביץ התגלע סכסוך בקשר לכתבות שנכתבו על ידי אברמוביץ, על רקע מעצרו של גרגורי לרנר (צבי בן-ארי), בחקירתו של הלה לגבי קשריו עם גורמי פשע מאורגן ברוסיה ועל רקע החשדות לקיומה של מאפיה רוסית בישראל.

בכתבה שפירסם אברמוביץ במאי 1997 ב"ידיעות האחרונות", שכותרתה "העיתונות הרוסית בארץ תוקפת את חקירת לרנר", הופיע הקטע נשוא התביעה. לטענת גנור השתמע ממנו, כי במאמר שלו עצמו, הוא האשים באנטישמיות את ניצב סנדו מזור, שהיה אז ראש אגף החקירות במשטרה.

גנור פירסם מאמר מערכת ב"נובוסטי", בו מחה על המאבק הנחוש של המשטרה להוכחת קיומה של מאפיה רוסית. הוא ציין, כי תחושתו האישית היא, כי ההתלהבות של המשטרה במאבק עם המאפיה הרוסית מדיפה ריח חזק של גזענות.

באותו יום פורסמה כתבה נוספת באותו עיתון ע"י כתב אחר, שהאשים את תת-ניצב יעקב מזרחי, מפקד מחלקת חקירות פשעים במשטרה, באנטישמיות.

אלמגור קבעה, כי גנור האשים במאמרו את המשטרה בכלל ואת אנשי אגף החקירות ומפקדם בפרט, בגזענות. לדבריה, אין כל הבדל בין האשמה בגזענות להאשמה באנטישמיות, ומדובר בשני מושגים השלובים זה בזה.

השופטת דחתה את טענתו של גנור, לפיה השימוש במילה "גזענות" הוא מקובל. היא ציינה, כי בישראל קיימת רגישות גבוהה במיוחד למילה זו, בין היתר על רקע ההיסטוריה של עם ישראל ועל רקע השואה.

לדבריה, אם גנור נפגע מדבריו של אברמוביץ, הרי שמדבריו שלו הוא נפגע, ואין לא להלין אלא על עצמו. אשר על כן קבעה השופטת, כי אין בדבריו של אברמוביץ משום הוצאת דיבתו של התובע לרעה, ודבריו אינם מהווים לשון הרע.

גנור חוייב לשלם לאברמוביץ הוצאות בסך 20 אלף שקל. (ת.א 97/ 68310).« מאת יצחק דנון « נדחתה תביעת דיבה של עורך "נובוסטי" נגד כתב "ידיעות אחרונות"