ועדת גבאי, התבקשה לבחון את מס רכוש ובמידת הצורך לבחון חלופות. עקבתי מקרוב אחר
פעילותה והתרשמתי, שכבר לאחר שהחלו להגיע המכתבים הראשונים מהציבור והחלו להישמע
העדויות, היה ברור שמס רכוש, אינו ראוי להישקל כחלופה, והדילמה היתה לגבי החלופה
שתוצע במקומו. בעניין זה הוגבלה הוועדה להציע חלופה ממיסוי מקרקעין ולא נותרו
אפשרויות רבות.
מס שבח הוא חלק ממס הכנסה ואין אפשרות להגדילו. מס רכישה הוא בשיעורים גבוהים
ממילא והגדלתו לא תעבור את משוכת החקיקה. לא נותר, אלא להציע להטיל מס רכוש על כלל
נכסי המקרקעין, שישולם בעת המכירה, בגובה שומה שנתית אחת של %2.5 וייקרא מס מכירה.
על כל פנים, במשך שנתיים קראו חברי הוועדה להציע חלופות, אך לשווא. מה שהתרחש לאחר
מכן, הפך למאמץ משולב מצד גורמים שונים, למנוע את המהלך.
מס רכוש הוציא 120,000 שומות בשנה, שגררו 50,000 השגות, כ-5,000 עררים וכנראה
כמה מאות ערעורים לבית משפט מחוזי. הליכים אלה, סיפקו תעסוקה עצומה לא רק לאינספור
עורכי דין, שמאים ומתווכים, אלא גם למאות פקידים ומשרתי ציבור (רק ועדות הערר מנו
כמאה דיינים) וצפוי שאגף מיסוי מקרקעין יתפרק וייבלע במשרדי השומה של מס הכנסה.
האגף, במאמץ להישרד, השמיע נבואות שחורות כנגד מס המכירה והומצאו לוועדת הכספים
מספרים מגמתיים ומלאכותיים, באשר להכנסות שיידרשו, אם יבוטל מס רכוש. לבסוף, כה גבר
חוסר הנחת של המחוקקים ממס הרכוש, עד שהוחלט להיפטר ממנו בכל מחיר שהאוצר
ידרוש.
דרישות האוצר - שמס המכירה לא יוכר כהוצאה ושיוגדלו שיעורי מס רכישה - היו
בניגוד מוחלט (!) להמלצות הוועדה. הוועדה גם לא דרשה למסות קרקעות מינהל, אלא
הותירה את הסוגייה ב"צריך עיון". ייאמר, שלאחרונה הופנו חיצי ביקורת ללא הצדקה,
כנגד הוועדה בכלל ויורם גבאי בפרט ויורשה לי לציין כקוריוז, שכאשר נודע לנו מסגן שר
האוצר שהחליט למנות את גבאי ליו"ר הוועדה, פנינו במכתב הסתייגות ובחשש, אם מי שניהל
את הכנסות המדינה, יפעל באופן אובייקטיבי. חישובים נגדיים שערכנו העלו, שתחשיבי
הוועדה לא לקחו בחשבון את כל הפרמטרים ושביטול מס רכוש - עד כמה שנשמע מדהים - אינו
גורם כל הפסד הכנסות ואין הצדקה להטיל במקומו מיסים חלופיים. כדי שלא להישמע
פרדוכסליים, הוצאנו תזכיר והערכנו, שמס מכירה בשיעור %1 יספק את כל ההכנסות.
יש להתנגד למס המכירה, משתי סיבות עיקריות. הראשונה, הוא נוצר כדי למנוע את
ביטול מס רכוש, ואילו נערכו החישובים הנכונים הוא כלל לא היה צריך להיוולד. הסיבה
השנייה היא, כי ענף הנדל"ן הינו קטר כלכלי. מיסוי גבוה פוגע בכדאיות ההשקעה, מקטין
את הביקושים ומדכא ענפים נגררים. בתחושה בלבד, כל שקל שמוטל כמס על ענף הנדל"ן,
מקטין את הכנסות האוצר מענפים אלה בשלושה שקלים, שלא לדבר על צמיחה ואבטלה. הריני
מבקש לנצל את הבמה ולהציע לוועדת בן בסט, לאתר את אותן תרנגולות המטילות ביצי זהב
ולהעריך כלכלית את מידת המיסוי הראוייה בהיבט הרחב.
הכותב הוא יו"ר עמותת נפגעי מס רכוש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
