רכישת/השכרת קרקע מרשות מקומית - היבטי מע"מ

1. הגדרות החוק חקיקת מע"מ יוצרת מצבים בלתי טבעיים, אנומליים ואבסורדים. הגדרת עיסקת אקראי, יחד עם תקנה 6ב' לתקנות ותקנה 15א' לתקנות הרישום, יוצרות את ההסדר החוקי הבא לגבי השכרת ושכירת מקרקעין על ידי מלכ"ר. 2. עיסקאות רגילות של עיריות הן: א) השכרת מגרשי חנייה לגופים שונים; ב) החלפת קרקעות עם גופים שונים; ג) השכרות מבנים או דירות לתקופות קצרות לייעודים ציבוריים. 3. העירייה יכולה להפקיע קרקעות וליתן תמורתן קרקעות אחרות כפיצוי באיזור אחר. מאידך, גם בתוכנית רפרצלציה לפי חוק התכנון והבנייה, בה מאוחדים מגרשים ומחולקים מחדש לבעלים, קיימת עיסקה של מלכ"ר ביחס לקרקעות העירייה, ובנוסף ההפקעה שהינה בתמורה ל-% בנייה, אף כי חייבת במע"מ ע"י העירייה והן ע"י עוסקים בעלי קרקע. העירייה רשאית להתקשר בחוזה להחלפת קרקעות במקום הפקעה, וגם במצב זה קיימת חבות מע"מ. לעיתים עירייה היא צד בעיסקת קומבינציה כבעלים, או כנגד ויתור על היטלי השבחה או פיתוח, בין לבדה ובין במשותף עם בעלי קרקע אחרים. בעיסקאות אלו מוסכם, כי יפתח הקבלן מקרקעין השייכים בין היתר לעירייה ויגרום לבנייה עבור העירייה לצרכיה היא. בתמורה, יקבל חלק מהקרקע שלה, כפי שהקבלן קיבל קרקע גם מן הבעלים האחרים, או שהעירייה תקבל בעלות כנגד ויתור או רצון תשלום של היטלים. בחוק מס שבח ניתן לכך פטור ממס כדוגמת הפטור לרשויות מקומיות, או דוגמת הפטור בהפקעה או בחליפין של קרקע בשל צו של רשות מוסמכת, הרי שפעולות אלו מהוות בין במפורש או בין שלא במפורש "מכר" כהגדרתו בחוק מע"מ. משכך המצב, הרי שבהתאם לחקיקת מע"מ יש חבות במס. הפקעה בתמורה שהינה מכר מקרקעין מהווים "נכס" והפקעה איפוא באה בגדר הגדרת "עיסקה". גם לא מצאנו פטור ממע"מ בשיעור אפס. נוצר מצב בו כל אחת מן הפעולות הללו כפופה באופן פורמלי למיסוי באופן הרשום לעיל בטבלה, והימנעות רשויות מע"מ ממיסוי היא אקט כלכלי נכון אך חורג מגדר החוק. כך בכל המקרים בהם רוכשת העירייה קרקע בהפקעה מאנשים פרטיים, הרי שהמדובר בעיסקת אקראי אשר על פי תקנה 6ב ניטל המע"מ בגינה מוטל על הרשות המקומית. כאן הבענו דעתנו לפי הערה A, בניגוד לעמדת מע"מ, שהעיריות אומנם חייבות מע"מ, אך מכוח סעיף 43א רבתי לחוק, רשאיות לקזזו כנגד החשבונית העצמית שיוציאו על שמן הן. כאשר עירייה מסכימה עם גוף בעל פעילות מלכ"רית דוגמת בית כנסת, על הסטתו ממקומו, הרי שעל פינוי המקום הישן חייב בית הכנסת במע"מ והוא יכול נומינלית לקזז את המע"מ ששילם ברכישה, אך לא את המע"מ ששולם בעת הבנייה (הילכת יורוטרייד). על העמדת המקום החדש לרשותו תהא חייבת העירייה במע"מ. פורמלית, כפל מע"מ מיותר וחסר היגיון, בפועל ספק אם הוראות החוק נאכפות ומוטב כי מנהל מע"מ יקים ועדה לבחינת הנושא. בעבר פנתה לישכת עוה"ד בנושא למנהל מע"מ, שנענה בפתיחות ובקשב ליוזמתה, וראוי כי מוטי איילון יצעד צעד נוסף להסדר נושא זה באופן פורמלי. אין ספק, כי מצבים אלו אינם הגיוניים ובלתי נסבלים כלכלית. תיקון המעוות דורש את התערבות המחוקק ל"שתיקת הרשויות"