במיוחד בארה"ב, אבל גם ביתר ארצות המערב, מקובל להגדיר אדם כאמיד על פי מידת תרומותיו לצורכי הקהילה ולענייני אמנות, הן בחייו והן בהסתלקותו. במקומותינו מועטה המודעות לכך, אם מפני שמשטר המיסוי בישראל אינו מעודד תרומות, אם מפני מוסכמות חברתיות, ואם מפני שאפשר שאמיד ישראלי מעולם לא יוכל להתחרות באמיד מחו"ל התורם למטרות חינוך, מדע ואמנות.
לא שהתורמים בלכתם לעולם שכולו טוב אינם מותירים אחריהם לצד רכושם גם מחלוקות המחייבות התערבות של בתי משפט, כפי שמסתבר בעניין עזבונה של הברונית בת שבע דה-רוטשילד, שנתברר בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב (ת"ע 5650/99), וביום 28.6.99 פסק באחת הסוגיות המתעוררות לעיתים תכופות, השופט יהושע גייפמן.
הסוגיה היתה מינוי מנהל עזבון זמני לעזבון הברונית דה-רוטשילד. המנוחה נפטרה ב-20.4.99 בתל-אביב, והותירה אחריה צוואה מ-30.7.91 ותוספת לצוואה מ-28.7.98. טרם ניתן צו קיום צוואה. היקף העזבון כ-11 מיליון דולר.
על פי הצוואה, שלושה נאמנים: א. עורך דין פוקס מיכאל ממשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות'; ב. רואה חשבון סטנלי גלוק מניו-יורק; ג. עו"ד מייקל וארט מניו-יורק. השניים האחרונים הם אזרחי ותושבי ארה"ב.
היורשים-הנאמנים קיבלו בצוואה הוראה לחלק את העזבון. כ-4.5 מיליון דולר יועברו ללהקת בת-דור בישראל, שהמנוחה היתה עם מייסדיה, ויתרת הכספים תועבר לנאמנות בארה"ב שהוקמה על שם בת שבע דה-רוטשילד עוד ב-1962.
על פי חוקי ישראל, ניתן להעניק על פי צוואה בעלות שבדין לנאמן, ולהורות לנאמן מי יהיו הזכאים על פי הנאמנות. הנאמנים - הזוכים על פי הצוואה לחוד, והזוכים מהנאמנות לחוד (ע"א 9/74 אינזל נ' קוגלמס פ"ד כט (1) 633).
הנאמנים של קרן הנאמנות בארה"ב הם עורך דין מייקל וארט ורו"ח סטנלי גלוק, שלהם גם כובע נוסף: היורשים-הנאמנים על פי הצוואה. לנאמנות בארה"ב הוראות שונות, והנהנים הסופיים הם בני משפחת רוטשילד.
רכוש העזבון מצוי בישראל, ועתה באה בפני בית המשפט עתירה למנות כמנהלי עזבון זמניים את עו"ד פוקס מיכאל מישראל, את עו"ד מייקל וארט מניו-יורק ואת רו"ח סטנלי גלוק מניו-יורק. הברונית ייעדה את מנהלי העזבון המוצעים כמוציאים לפועל של צוואתה. היועץ המשפטי לממשלה הודיע, שלא ניתן למנות כמנהלי עזבון תושבי חוץ.
מנהל עזבון מתמנה על ידי בית המשפט מכוח סעיף 79 לחוק הירושה. מנהל עזבון שנבחר על ידי מוריש בצוואתו, אינו יכול לפעול ללא מינוי בית המשפט. אין הכרח שהעזבון יתנהל על ידי מנהל עזבון. המינוי ייעשה, כל עוד אין סיבות העושות אותו לבלתי צודק כגון: מיעוט נכסי עזבון או מיעוט חובות. תפקידיו של מנהל העזבון הוגדרו בסעיף 82 לחוק הירושה: לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון ולחלק את יתרת העזבון בין היורשים (ע"א 2390/92 גרינשפון נ' שכטר, פ"ד מט(1) 843, 852; ע"א 5694/94 איובי נ' נוריאל, פ"ד נ (4) 444, 448).
על מנהל העזבון מוטלת חובה סטטוטורית לממש את העזבון ולחלקו בין היורשים תוך זמן סביר (ע"א 329/67 רייך נ' אייגר, פ"ד כב(1) 91, 93).
המינוי מתייחס לכלל העזבון. אין אפשרות למנות מנהל עזבון רק לגבי מנה לפי הצוואה. מנהל עזבון ינהל את העזבון כולו ללא הבדל של סוגי נכסים (בר"ע 206/70 ישיבת פורת יוסף נ' חומי, פ"ד כה (1) 57, 59).
סמכויותיו של מנהל עזבון רחבות ביותר, ואין היורשים רשאים לעשות בעזבון אלא ברשותו או ברשות בית המשפט.
מנהל עזבון נושא בתפקיד של נאמנות שהוטל עליו על ידי בית המשפט ואינו עושה דברם של היורשים או של צדדים מעוניינים אחרים, גם אם מינויו נבע מלכתחילה מפניית מעוניין בדבר. הפיקוח של בית המשפט על פעולת מנהל עזבון הוא פיקוח קבוע ומתמשך, ואין לראותו רק כהתערבות מזדמנת (ע"א 153/77 אלואשוילי נ' סמואל, פ"ד לב (1) 627; ע"א 110/89 כונס רשמי כמפרק בנק צפון אמריקה נ' גלבוע, פ"ד מו (3) 638, 641).
בניהול עזבון המדובר ברכוש שבעליו איננו, והפיקוח דרוש כדי להבטיח שלא יבולע לרכוש והוא יכונס ויישמר בדרך הטובה והיעילה לטובת הזכאים לו (רע"א 3277/95 הולנדר נ' חברה לנאמנויות, פ"ד מט (3) 295, 299).
בע"א 41/87 אהרוני נ' עו"ד זר פ"ד מג (3) 573, הדגיש השופט חלימה:
(א) מעמד של מנהל עזבון בישראל דומה למעמד של אפוטרופוס בישראל או למעמד של מבצע צוואה לפי החוק הגרמני. באנגליה קיימת הבחנה סטטוטורית בין מנהל עזבון שנקבע בצוואה לבין מנהל עזבון שמונה על ידי בית המשפט. בארץ קובע סעיף 81 לחוק הירושה, כי המינוי חייב להיעשות על ידי בית המשפט גם כאשר נקבע מנהל עזבון בגדרה של הצוואה. בישראל מעמד מנהל עזבון מבוסס, גם אם הוצע בצוואה על ידי מצווה, על המינוי מטעם בית המשפט.
(ב) סעיף 81 לחוק הירושה מותיר לבית המשפט את שיקול הדעת הסופי אם לאשר מינוי מנהל עזבון המוצע בצוואה אם לאו.
בית המשפט, בדרך כלל, ימנה אדם כמנהל עזבון שכל המעוניינים בדבר הסכימו עליו, ובמקרה של חילוקי דעות ימנה את המתאים ביותר. כאשר לא נקבע מנהל עזבון בצוואה ויש חילוקי דעות בין היורשים, צודק למנות מנהל עזבון נייטרלי. בית המשפט לא קשור בהצעת היורשים למינוי מנהל העזבון (בר"ע 206/70 ישיבת פורת נ' חומי, פ"ד כה (1) 57, 59).
בית המשפט לא ימנה אדם כמנהל עזבון, שכל שיתוף פעולה בינו לבין היורשים נדון מראש לכישלון, ושכל פעולתו וכהונתו יביאו למריבות והתדיינות אין קץ (ע"א 511/62 קטי נהרי נ' מבצעי צוואת יחיאל נהרי, פ"ד יז 2710).
כאשר יש הוראה בצוואה בדבר מינוי אדם למנהל עזבון, יש לקיימה וליתן תוקף לרצונו של המנוח, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מהכלל האמור (רע"א 2/94 הברי נ' נגר, דינים עליון לב 878; ע"א 576/78 לשצינסקי נ' סוליביציק, פ"ד לה (1) 686, 691).
תיקון מס' 9 לחוק הירושה, התשנ"ח-1998, לא שינה את הדין המהותי לעניין זה. המחוקק אמנם תיקן את סעיף 81 לחוק הירושה, ובמקום "מטעמים שיירשמו" הוסיף "מטעמים מיוחדים שיירשמו", אולם תיקון זה לא הוסיף דבר. גם בסיפא סעיף 81 לחוק הירושה, בנוסחו הקודם, נאמר "שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו".
כבעבר, גם כיום יש צורך בסיבות מיוחדות שלא למנות אדם שקבע המנוח בצוואה כמבצע הצוואה.
תקנה 37 (א) לתקנות הירושה, תשנ"ח-1998, מורה:
"לא צויינה בצו תקופת המינוי, תהא תקופת מינויו של מנהל עזבון שנתיים ושל מנהל עזבון זמני שישה חודשים".
מנוי מנהל עזבון זמני נועד למלא חלל שנוצר מיום הפטירה ועד למתן צו ירושה או צו קיום צוואה.
מינוי מנהל עזבון קבוע יינתן על פי רוב בצו ירושה או בצו קיום צוואה, ומתייחס לתקופה שלאחר מתן צו הקיום או צו הירושה.
סמכויות מנהל עזבון קבוע רחבות מסמכויות מנהל עזבון זמני. עיקר תפקידו של מנהל עזבון זמני לכנס את נכסי העזבון. חלוקת נכסי העזבון אינה בגדר תפקידו של מנהל עזבון זמני. חלוקת נכסי העזבון מבוצעת על ידי מנהל עזבון קבוע.
לעזבון ימונה מנהל עזבון זמני, כאשר נכסי העזבון מצריכים טיפול מיוחד או כאשר יש צורך לכנס את נכסי העזבון, אחרת יבולע לרכוש, או כאשר יש צורך לבצע פעולות כדי להקטין הוצאות של העזבון או לגבות חובות שוטפים של העזבון, וכל זאת לפני מתן צו הירושה או צו קיום הצוואה.
לעזבון ימונה מנהל עזבון זמני גם כאשר יש סכסוך בין יורשים ולא ברור ליורשים היקף העזבון, או כאשר אחד היורשים פסול-דין או קטין, אם קיים חשש ממשי שפעולות יורשים אחרים יקפחו אותו.
אם טובת העזבון מאפשרת להמתין לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, אין הצדקה למינוי מנהל עזבון זמני.
לעזבון ימונה מנהל עזבון קבוע, כאשר היורשים חלוקים בדעתם בעניין ניהול העזבון וחלוקתו, או כאשר חלוקת העזבון מעוררת קשיים רבים, או כאשר יש להבטיח אינטרסים של יורשים קטינים או יורשים חסויים (ע"א 181/52 ברונר נ' ברונר, פ"ד ח 224).
כאשר המנוח הורה בצוואתו על מנוי מנהל עזבון ויש הצדקה לכך, לצורך כן ואמיתי, ימונה מנהל עזבון.
הפרמטרים למינוי מנהל עזבון זמני או קבוע אינם בגדר רשימה סגורה, וכל בקשה תיבחן לפי נסיבותיה העובדתיות.
נפסק כי בעניין עזבון הברונית דה-רוטשילד יש הצדקה למינוי מנהל עזבון זמני. המינוי היה גם בגדר רצונה של הברונית המנוחה, כאמור בצוואתה.
הטעמים המצדיקים מתן צו למינוי מנהל עזבון זמני בעניין עזבון הברונית דה-רוטשילד:
א. המדובר בעזבון ששוויו כ-11 מיליון דולר. יש צורך לכנס את נכסי העזבון, לבטח את תכולת הווילה ויצירות האמנות, לתחזק את הווילה ששטחה כ-3 דונם, לאחסן חלק מפריטי התכולה ולדאוג לשמירה על הווילה.
ב. יש צורך לפטר עובדים ולצמצם את הצוות ששירת את המנוחה, לרבות ביצוע תשלומים המגיעים לעובדים על פי דין.
ג. יש לממש נכסים מפסידים או נכסים שעלות החזקתם יקרה ומיותרת. המכונית השייכת לעזבון מושבתת ולדעת המבקש אין טעם להחזיק בה.
(ד) יש לשלם תשלומי חובה ומיסים הכרוכים בהחזקת נכסי מקרקעין של העזבון: הווילה ברח' שמיר ושטחי מקרקעין ברח' אבן גבירול 30 הידועים בת"א כ"לונדון מיניסטור".
(ה) יש לבדוק חוזי שכירות של נכסי העזבון לרבות גביית כספים המגיעים לעזבון.
ש גם הצדקה למינוי מנהל עזבון קבוע כדי שיממש את נכסי העזבון, ששוויים כ-11 מיליון דולר, לצורך חלוקת העזבון ללהקת המחול בת-דור ולנאמנות בארה"ב. מינוי זה גם תואם את רצונה של המנוחה בצוואתה.
בצוואה הוראה הפוטרת את מנהל העזבון מהפקדת ערובה, וניתן לאמצה מכוח סעיף 89 (ב) לחוק הירושה תשכ"ה - 1965.
שניים משלושת מנהלי העזבון המוצעים ע"י המנוחה בצוואה הינם אזרחי ותושבי ארה"ב. מקום מגוריהם הקבוע בארה"ב בה בעת שנכסי העזבון בישראל.
גייפמן נימק בהרחבה על שום מה אין למנות מנהלי עזבון שאינם תושבי הארץ, כשם שאין למנות מפרק חברה, כונס נכסים או אפוטרופוס שאינו תושב הארץ. הנמקתו של גייפמן נסמכת על הפסיקה בנושאים אלה בגזרו גזירה שווה לגבי מנהל עזבון.
עו"ד מייקל וארט ורו"ח סטנלי גלוק הינם תושבי קבע בארה"ב, ואין כוונתם לעבור להתגורר בישראל בה בעת שנכסי העזבון בישראל. קיימים טעמים מיוחדים לאי מינויים כמנהלי עזבון בישראל בנוסף למינוי של עו"ד פוקס מיכאל, שמונה כמנהל עזבון בצוואה:
(א) המינוי של מנהל עזבון זמני מחייב נקיטת שורה ארוכה של פעולות מיידיות רצופות בישראל. עפ"י עקרון האפקטיביות יש במגורי הקבע של עו"ד וארט ורו"ח גלוק בארה"ב כדי למנוע שיתוף פעולה יעיל, רציף ומתמשך הנדרש בין מנהלי העזבון כדי לבצע פעולות, שהינן בגדר חובות המוטלות על מנהלי עזבון זמניים בישראל.
(ב) מנהלי עזבון זמניים המתגוררים קבע בארה"ב אינם יכולים לנהל, לפקח כראוי וכנדרש על נכסי עזבון בישראל ואינם יכולים להתייצב בבית המשפט של עזבונות בישראל ללא דיחוי כל אימת שהדבר נדרש באופן מיידי לצורך ניהול העזבון.
(ג) מנהלי עזבון אחדים אינם רשאים להיפטר מניהול של ממש ע"י העברת העבודה למנהל העזבון, שמקום מושבו בישראל. אין ליתן יד לעקוף את כוונת המחוקק בסעיף 93 לחוק הירושה, וליצור פיקציה של מינוי 3 מנהלי עזבון כאשר הניהול בפועל יבוצע ע"י מנהל עזבון אחד, שמקום מושבו בישראל.
(ד) על בית המשפט להגן לא רק על האינטרס של היורשים אלא גם על האינטרס של הנושים. לצורך כך ניתנה בסעיף 81 לחוק הירושה סמכות לבית המשפט לסטות מהוראת הצוואה, ובהקשר זה מתקיימים הטעמים המיוחדים הנדרשים.
המנוחה קבעה אף היא הסדר בצוואה במידה שמנהלי העזבון לא יעמדו בתנאי הכשירות הנדרשים בחוק הישראלי. אפשרות כזו נלקחה בחשבון ע"י המנוחה ולא נשללה.
(ה) יש גם קושי מעשי לכוף אנשים שאינם תושבי ישראל, אם ימונו כמנהלי עזבון, לבצע הוראות שבית משפט של עזבונות בישראל יתן, מפעם לפעם, בעניין ניהול העזבון שהיקפו כ-11 מיליון דולר.
מכל הטעמים שהובאו הוחלט למנות את עו"ד פוקס מיכאל ממשרד עוה"ד הרצוג פוקס נאמן ושות' כמנהל עזבון זמני לעזבון הברונית בת-שבע דה רוטשילד, כי עו"ד מייקל וארט ורו"ח סטנלי גלוק מארה"ב - לא ימונו כמנהלי עזבון זמניים.
(כל הזכויות שמורות לחברת רת"ק בע"מ פקס: 03-7523311 טל': 03-7523310)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
