וילנאי לא לבד: כל אחד מ-40 עובדי סניף ישראל של MMC קיבל אופציות בשווי שבין 750 אלף למיליון ד'

יהודה סחייק, מנהל סניף המו"פ הישראלי של MMC בעקבות המיזוג עם AMCC: "לפני שנתיים נכנסו לשוק הזה גם IBM ואינטל, אבל לפחות בשלב זה יש לנו יתרון די גדול עליהן. עם זאת, צריך לזכור שעם היכולת שלהן, הן עשויות לסגור את הפער"

"כל העובדים בחברה, מרמת המזכירה ועד המנכ"ל...", הפך להיות תחילתו של משפט הפיתוי העיקרי של מנהלי חברות ההיי-טק בבואם לגייס עובדים חדשים. ובאמת, מי מסוגל להישאר אדיש לסוף המשפט: "...כו-לם מחזיקים באופציות".

היום הרי כבר ברור: הדרך אל העושר עוברת דרך האופציות. הנה לדוגמה, עובדי חברת MMC NETWORKS, שנמכרה לפני יומיים לאפלייד מיקרו (AMCC), תמורת 4.5 מיליארד דולר.

ההערכות הן שכל עובדי החברה, כ-250 בלבד, מחזיקים באופציות למניות בהיקף של מעל 10% מהון המניות של החברה, במחירי מימוש נמוכים מאוד. במילים אחרות, העובדים יחזיקו מניות בשווי של כ-450 מיליון דולר. לבריאות, אבל למה זה מעניין אותנו, פה בישראל?

ובכן, ראשית, עמוס וילנאי, מייסד החברה ומנהלה, הוא משלנו, ועדיין כל סיפור על ישראלי "שעשה את זה" מגיע לכותרות. וילנאי הקים את MMC לפני שבע שנים והנפיק אותה בוול-סטריט לפני שלוש שנים. אמנם הוא עבר גם תקופות קשות, אבל עכשיו הוא נמצא בשיאו. המניות שלו בחברה שוות כ-520 מיליון דולר, אבל מסתבר שהוא לא הישראלי היחיד שנהנה מהעיסקה.

ליתר דיוק, מדובר בעוד 40 ישראלים שהתעשרו בעקבות המיזוג עם אפלייד מיקרו. הכוונה היא לעובדים הקבועים של סניף המו"פ המקומי, שהוקם רק לפני כשנתיים. לפי הערכות, עובדים אלו מחזיקים באופציות למניות בשווי של לפחות 40-30 מיליון דולר. כלומר, בחישוב מהיר מדובר על בין 750 אלף דולר למיליון דולר לכל עובד. אבל, כמעט כמו בכל חישוב ממוצע, הוא חוטא לאמת. "יש שונות בין העובדים", אומר יהודה סחייק, מנהל הסניף המקומי, "ומה אתה מצפה שאני אגיד מחר בבוקר לעובד שיגיד לי שיש לו פחות? בכלל, לא חישבתי את סה"כ האופציות שיש לעובדים".

- אבל ההערכה סבירה?

"אני חושב שכן, פחות או יותר".

בקיצור, סיבה למסיבה בסניף המקומי, אבל כמו תמיד, יש גם מאושרים פחות. 10 סטודנטים שעובדים במשרה חלקית, לא זכו לאופציות, לפחות בינתיים, והם מסתכלים על החגיגה מהצד. בכל אופן, מתחת לסכומים היפים ישנה פעילות אמיתית. הסניף בארץ מהווה כשליש מפעילות המו"פ של MMC, ולדברי סחייק "הסניף המקומי הוא חלק חשוב בקבוצת הפיתוח של הקבוצה ואנחנו קולטים כל הזמן עובדים חדשים. הוצאות המו"פ של הסניף המקומי מסתכמות בכ-6 מיליון דולר, מתוך סדר גודל של כ-20 מיליון דולר בכל קבוצת MMC".

- איך קם הסניף המקומי?

"הסניף נפתח לפני יותר משנתיים, במאי 98'. משה שטרק הקים את הסניף, אבל למעשה אני יצרתי כבר לפניו מגעים ראשונים עם החברה האם בארה"ב ודיברתי עם עמוס וילנאי. עם זאת, לא הגענו להסכמה, ובסופו של דבר שטרק התמנה להיות מנהל הסניף המקומי. לפני כשנה וחצי נוצר בינינו קשר מחודש. הם רצו שאני אנהל את הסניף המקומי ואני, לאחר 16 שנות עבודה במוטורולה, הסכמתי".

- מה היה תפקידך במוטורולה?

"הייתי מנהל מחלקה בתחום דומה, פחות או יותר, לתחום פעילותה של MMC. אבל, במשך שנות עבודתי שם ביצעתי מגוון של תפקידים. בסופו של דבר, כשהחלטתי לעזוב את מוטורולה, חשבתי על הקמת סטארטאפ וכמעט גייסתי כסף למימונו. אבל כשקיבלתי את ההצעה מ-MMC, החלטתי לעבור לשם".

- על מה אחראי הסניף המקומי של MMC?

"היום זה בעצם מרכז מחקר פיתוח. ל-MMC יש כיום שתי קבוצות פיתוח. אחת עוסקת בפיתוח התוכנה, והשנייה עוסקת בתכנון ועיצוב השבבים. הסניף המקומי הוא חלק מקבוצת התכנון והעיצוב בקבוצה. בנוסף, יש לקבוצה גם מרכז פיתוח בסיליקון ואלי".

- מה בדיוק מפתחת MMC?

"החברה מספקת פתרונות לרשתות עבודה שפועלות בקצבים מהירים מאוד. היא מפתחת ומעצבת את השבבים, המעבד והתוכנה, שהם למעשה אבני הבניין של המתגים, הנתבים וכל אמצעי התקשורת האחרים של יצרני התקשורת בעולם. עם לקוחותינו נמנות חברות הענק, סיסקו, לוסנט ואחרות.

"כיום יש הרבה חברות שמפתחות ומעצבות שבבים, אבל היתרון שלנו הוא היכולת להעניק ללקוחות בנוסף לשבבים גם את התוכנה 'שמתחברת' אל השבב וגם את המעבד שהוא החלק החשוב ביותר במערכת ואחראי על מהירות העברת הנתונים".

- אתה יכול לתת דוגמה מוחשית לשימוש במוצר שלכם?

"יש היום המון אפליקציות בהן המוצר שלנו נדרש. נניח למשל רשת תקשורת, שבה יש מתגים המחוברים להרבה מאוד ערוצים בקצבים מהירים של העברת אינפורמציה דרך האינטרנט. בשלב מסוים, כל הערוצים צריכים לעבור לערוץ אחד. זה מה שקורה למשל אצלי במשרד. כל תחנות העבודה מחוברות דרך קו אינטרנט למתג שכזה, ואז מחשב אחד יכול לדבר עם מחשב שני.

"דוגמה נוספת היא אצל ספקי האינטרנט. מחוברים הרבה מאוד מנויים עם מודמים לא מהירים. כל המנויים מחוברים דרך מספר ערוצים למספר אתרים, ובסופו של דבר האתרים האלה מחוברים לערוץ אחד. החיבור נעשה במספר צמתים שדרכם מתפצל המידע ועובר עד למשתמשים הביתיים. כדי לטפל בקצבים הגבוהים של העברת המידע ובפיצול למשתמשים, חברות כמו סיסקו, לוסנט ונורטל מספקות את המתגים והנתבים שאחראיים על התעבורה ברשת. אנחנו נותנים לחברות האלו את התשתית לפתח את הציוד. למעשה, באופן פשטני, ניתן לומר שיצרניות התקשורת בונות את הקופסאות ואנחנו מספקים להן את אבני הבניין".

- ומה הייחוד שלכם ביחס למתחרות?

"בתוך אבני הבניין יש מרכיב שנקרא נטוורק פרוססור. זה בדיוק כמו שבמחשבי הפי.סי יש מעבד. כאמור, מדובר במוצר החשוב ביותר במערכת ולנו, לפחות לדעתנו הסובייקטיבית, יש את המוצר הכי טוב בשוק. להבדיל מהמתחרים שלנו, אנחנו מאפשרים טיפול בערוצים טוריים, ואנחנו מאפשרים העברת קצבים מהירים ובאיכות גבוהה.

"בנוסף, יש לנו פתרונות ייחודיים בנושא המיתוג, שלא קיימים אצל המתחרים. בכלל, אנחנו מספקים מעין חבילה שלמה: גם מעבד וגם תוכנה, בעוד שאחרות מספקות או את זה או את זה. בכל אופן, היתרון הגדול ביותר שלנו אולי הוא הניסיון. אנחנו מפתחים היום בסניף המקומי את הדור הרביעי של המוצר, בשעה שחברות אחרות מפתחות את הדור הראשון בלבד, או לכל היותר השיקו אותו".

- מיהן המתחרות?

"PMC SIERRA ו-VITESSE הן מתחרות שלנו. הרבה מזכירים את גלילאו בתור מתחרה ל-MMC, אבל אנחנו לא רואים בה מתחרה, מכיוון שאין להם את אותה קומפוננטה בסיסית, ואין להם את המעבד. אבל בכל זאת, לפחות חלק מסוים מהלקוחות שלנו רואים במוצרי גלילאו, מוצרים חלופיים לשלנו.

"לפני שנתיים, פחות או יותר, נכנסו לשוק הזה גם הענקיות. IBM ואינטל הן הבולטות, אבל לפחות בשלב זה יש לנו יתרון די גדול עליהן. עם זאת, צריך לזכור שעם היכולת שלהן, הן עשויות לסגור את הפער".

- לכן התחברתם עם אפלייד מיקרו?

"אנחנו חושבים שסל המוצרים המשותף שלנו נותן ליצרני התקשורת פתרון מלא. בעצם, מה שיש לאפלייד מיקרו זה היכולת לחבר, ברמת השבבים, בין אבני הבניין של ציוד התקשורת. הרמה הבסיסית ביותר של המערכת היא הסיבים. אבל יש צורך בציוד שלמעשה יתרגם את התקשורת הדיגיטלית לתקשורת שיכולה לעבור על סיבים אופטיים. לאפלייד מיקרו יש את היכולת הזאת, כמו גם יכולות נוספות בתחום תכנון ועיצוב השבבים שמאפשרים לתרגם את המידע שעובר ברשת לצורה המוגמרת של מידע שמגיע בסופו של דבר לצרכן הסופי.

"למעשה, הציוד של אפלייד מיקרו הוא מעין התשתית בשכבות הבסיסיות של ציוד התקשורת. בשכבה העליונה יותר ישנו המעבד, ש-MMC מפתחת. מכאן, שבעקבות המיזוג, וכך אגב אנחנו רואים את העיסקה עם אפלייד מיקרו, יש בעצם לקבוצה את כל הקומפוננטות האפשריות הנדרשות על ידי יצרני התקשורת.

"צריך לזכור שהבעיה הגדולה היום היא היכולת לחבר בין סוגי ציוד של ספקים שונים. כאשר יצרן תקשורת רוכש שבבים מסוימים מספק מסוים ומערכות אחרות מספק אחר, לעתים יש לו בעיה, כי המוצרים אינם 'מדברים' ביניהם. אבל המיזוג עם אפלייד מיקרו יאפשר לנו יכולת לספק את כל מוצרי התשתית באופן כזה שלא תהיה להם בעיה 'לדבר' ביניהם".

- המחיר הגבוה שקיבלתם מיוחס לבהלה לתחום הסיבים האופטיים. איך אתם קשורים לזה?

"בתקשורת עם קצבים כה גבוהים, האמצעי היחיד כמעט הוא תקשורת דרך סיבים אופטיים. קשה להעביר קצבים כאלה במדיה אחרת. כיום, יש ערים שלמות שפשוט חופרים בהן ומחברים לבתים סיבים אופטיים. זה הפתרון הכי יעיל ואנחנו מספקים את המעבד והתוכנה שמאפשרים קצבים כה גבוהים שמתאפשרים רק על ידי שימוש בתשתית אופטית".

- מה עתידו של הסניף המקומי בעקבות המיזוג?

"הכוונה שלנו היא להמשיך להתרחב בעיקר במו"פ, אבל לא רק. במקביל לקליטת מהנדסים רבים, אנחנו נפנה גם ללקוחות פוטנציאליים בארץ. כרגע אין לנו בארץ יכולת שיווקית, אבל אנחנו נזכה להרבה יותר תקציבים, גם בתחום הפיתוח אבל גם לצורך הקמת תשתית שיווקית".

- תשקלו גם רכישת טכנולוגיות או חברות מקומיות?

"בגדול, אני משוכנע שהפוטנציאל כעת גדל. האפשרויות יגדלו, ובכלל אני חושב שהאסטרטגיה לפיה גוף גדול רוכש את מה שחסר לו היא אסטרטגיה נכונה".

- איזו חברות יכולות לעניין אתכם בארץ?

"מה שיכול לעניין אלה חברות שמשלימות את הפעילות של MMC, למשל חברות בתחום התוכנה, וחברות שמשלימות את הפעילות של אפלייד מיקרו, יותר בכל מה שקשור לחיבור הפיסיקלי בתחום השבבים. בנוסף, גם חברות פיתוח שעוסקות בתחום השבבים עשויות לעניין, גם אם הן לא בדיוק עוסקות בתחום משלים, בזכות כוח האדם שלהם".

- ויש חברות כאלו בארץ?

"אני לא מעוניין להכריז על שמות, כי זה יכול להתפרש שלא כהלכה".

- מזכירים את טיוגה כמשלימה לפעילותכם, לפחות מבחינת היכולות שלה בתחום השבבים.

"אני לא רוצה שיתפרש כאילו אנחנו מעוניינים בחברה. אני מוכן לומר שלטיוגה יש יכולת עיצור שבבים טובה. אבל אני לא משוכנע שהיא יכולה לעניין אותנו".

- נחזור אלייך. איך מרגיש מיליונר טרי?

"אני כמובן מאושר, אבל נולדו לי לא מזמן תאומים וזה דבר הרבה יותר משמעותי בשבילי. בכלל, כסף זה נחמד, אבל זה הרבה פחות חשוב ממה שחושבים".