שוק סיטונאי חדש, ליד מסובים

השוק המודרני יאפשר שמירה על שרשרת קירור יעילה, שתגרום להקטנה משמעותית בפחת הגבוה של הירקות והפירות בארץ, דבר שיביא להפחתה במחירים * חשיבות השוק גם בהקטנת פער התיווך בארץ, מ-26% לכ-19%

חברת צנובר הגישה למינהל מקרקעי ישראל ולמשרד החקלאות תוכנית להקמת שוק סיטונאי חדש לשיווק תוצרת חקלאית. תוכנית השוק היא יוזמה משותפת של מינהל מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות, ומטרתה לא רק לפנות את מיתחם השוק הקיים בת"א, אלא ליצור שוק הפועל בתנאים אחרים לגמרי. השוק החדש מתוכנן בשטח גלילי (ללא שיוך מוניציפלי) דרומית מזרחית לצומת מסובים (בסמוך לאתר חירייה).

שטח המיתחם 230 דונם; 80 דונם מיועדים למסחר בירקות ובפירות, 24 דונם מיועדים למסחר בפרחים ובעציצים, נושא שאינו מטופל כיום בשוק הסיטונאי, 40 דונם מיועדים לשטחי קירור ואחסנה, 55 דונם מיועדים למינהלה, שירותים, מלונית שתשרת את הנהגים וחניה, ו-30 דונם ישמרו לעתודה, להגדלת נפח השוק לשנים הבאות.

התוכנית כוללת גם כללים להפעלת השוק ותקנות לתחזוקתו ולהגברת יעילותו. התוכנית אושרה להפקדה בתנאים בוועדה המחוזית תל אביב. בין התנאים הנדרשים - הגשת תסקיר השפעה על הסביבה.

השוק החדש יחליף את השוק הסיטונאי של תל אביב, בין הרחובות קרליבך וחשמונאים, המהווה מטרד תחבורתי ותברואתי בלב העיר. צנובר יועצים זכתה במיכרז המינהל לתכנון השוק, יחד עם חברת SEMMARIS הצרפתית, המנהלת את RUNGIS, השוק הסיטונאי של פריז, ומשרד האדריכלים אורבך.

השוק הסיטונאי בתל אביב הוא הגדול בארץ, והוא משווק 330 אלף טון ירקות בשנה. שטחו של השוק הפועל כיום הוא 52 דונם, ופועלים בו 69 סיטונאים במתקנים ישנים. מחוסר מקום, גולשת פעילות השוק למדרכות.

על פי הערכה, עד שנת 2010 צפוי שוק הירקות והפירות לעבור שינוי. מצד אחד יהיה קיטון בצריכה של תוצרת טרייה, ועלייה בצריכת תוצרת מעובדת. במקביל, צפויה ירידה בהיקף הפעילות של השווקים הסיטונאים, עד להיקף פעילות של 23%. השאלה הנשאלת היא, מדוע אם כן יש צורך בשוק כזה.

על פי חישובי צנובר, היקף ההשקעה הנדרשת בשוק היא בסך כ-36 מיליון דולר. לדעת מנכ"ל צנובר, אסף כהן, קיימות מספר חלופות אפשריות להקמת השוק. הקמה בשיטה תקציבית על ידי המדינה, מתוך ראיית המקום כתשתית לאומית ציבורית, שתפקידה לשמור על מחירי התוצרת בארץ. חלופה אפשרית שנייה היא הקמת השוק בשיטת BOT (בנייה ותפעול בחוזה למשך 20 שנה, ולאחר מכן מסירתו למדינה), במסגרתה יקים יזם פרטי את השוק, וישכיר שטחים ממנו. הניתוח הכלכלי העלה תשואה אפשרית של 7.7% ליזם. התמורה הגלומה לדונם נעה בין 24 ל-30 אלף דולר.

"השוק הסיטונאי נחשב למוביל מחיר", ממשיך כהן, "זהו המקום בו נפגשים סוחרים עם קונים, בשוק נקבעים מחיר התוצרת, לכן יש לו תפקיד כלכלי חשוב. ככל שהשוק מודרני ומשוכלל יותר, חשיבותו לכלכלה עולה. שיפור אטרקטיביות המסחר הסיטוני במסגרת השוק ומשיכת סוחרים וחברות שכיום פועלים מחוץ לשוק, כולל מסחר בינלאומי, יובילו ליצירת ריכוז עסקים בתחום הפירות, הירקות והפרחים.

"תרומתו החשובה של השוק הסיטונאי היא בהקטנת פער התיווך. כיום פער התיווך בארץ עומד על 26%. באירופה, למשל, מקובל פער תיווך של 13% עד 15%. השוק, כך מצפים, יוריד את פער התיווך בישראל ל-18% עד 20%, ולחסכון של 350 עד 400 מיליון שקל, שיתחלקו בין היצרנים לצרכנים. הגידול הצפוי בהכנסות החקלאים הוא של שבעה אחוזים".

לדעת כהן, לעיתוי קבלת ההחלטה על הקמת השוק חשיבות רבה, והיא נועדה כדי למנוע תהליך נטישת השוק על ידי סיטונאים ורשתות שיווק. לדעתו, אם השוק לא יוקם, יקימו הסיטונאים מרכזים לוגיסטיים עצמאיים, שימנעו את המפגש האמיתי בין הביקוש לבין ההיצע, וימנעו בכך את השגת יעדי השוק.

מהנתונים שאספה צנובר עולה, שהיקף הצריכה של ירקות ופירות בארץ הוא 1.85 טון בשנה. ירקות אלה משווקים בארבעה ערוצים: 30% מהם משווקים על ידי שווקים סיטונאים, 7% משווקים על ידי מרכזים לוגיסטיים של רשתות השיווק, 15% באמצעות משלוחים ישירים לשווקים הפתוחים ו-48% מגיעים ישירות לשוק המוסדי.

גלובס: מה להערכתך יקרה עם הסיטונאים הפועלים כיום בתל אביב?

כהן: "אלה יוכלו לעבור לשוק החדש, אך יתכן שהוא יביא לסגירה של שווקים בפתח תקווה וברחובות".

- איזו תועלת ממשית תצמח לסיטונאים?

"העובדה שהשוק יהיה מסודר, מצויד בבתי קירור, ובעל אפשרות לשמירה על שרשרת קירור יעילה, תגרום להקטנה משמעותית בפחת הגבוה ממנו סובלים הירקות והפירות בארץ בשל תנאי הובלה ואחסנה גרועים. דבר זה יביא להפחתה נוספת במחירים, ולעלייה ברווחי הסיטונאים והקמעונאים".

צרו איתנו קשר *5988