מחקר חדש של המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, מכון ירושלים לחקר ישראל
והמגזין הגיאוגרפי "ארץ וטבע", קובע, כי ישנם מזהמים שגורמים להידרדרות באיכות
מי התהום, אשר אינם נבדקים על ידי הגופים המוסמכים לכך.
על פי המחקר, מדובר במתכות כבדות, חומרי הדברה וממיסים אורגניים, שחלקם ידועים
גם כחומרים מסרטנים. "הבעיה המרכזית היא, שמדידת מיקרו-אלמנטים היא תהליך יקר.
משרד הבריאות אומנם תיקן את התקנות בעניין ריכוזים מרביים מותרים של מזהמים,
אבל בפועל, לרשויות המקומיות שבתחום אחריותן הדבר, אין בדרך כלל תקציב לוודא
עמידה בתקנות, מכיוון שההחלטה על כך נופלת בתחום האחריות של אגף התקציבים במשרד
האוצר".
"כשכבר נמצא התקציב לבדיקה חד-פעמית, עולים ממצאים מאיימים ביותר. רשימת מקורות
מי השתייה שמשרד הבריאות פסל מאז 1997 מגלה, כי הסיבה לסגירת כל הבארות בשנים
1997-8 היתה רמת חנקות גבוהה מהמותר, ואילו בשנים 2000-1999 נסגרו רוב הבארות
בגלל הימצאות מיקרו-אלמנטים מזהמים. נושא זה עלה לכותרות בעקבות חומר אתילן
די-ברומיד שהתגלה בבארות רמת-השרון, ברמה של עד 180 אחוז מעל התקן.
עם זאת, באחרונה עדכן שר הבריאות את תקנות איכות מי השתייה (שפורסמו ב"פיחות
הסביבה" ב-5.11), תוך אימוץ תקנים מערביים הכוללים 35 חומרים כימיים חדשים
שלא הופיעו קודם בתקנות, והחמירו את התקנים לעופרת, קדמיום ואבץ".
"מסיבות תקציביות ומנהליות, לא מתבצע ניטור שיטתי של מזהמים כימיים במי אקוויפר
החוף. על רקע זה בולטים הממצאים המדאיגים שהתגלו בניטור חד-פעמי ונקודתי שבוצע
בנחלת יצחק בתל-אביב. הניטור מוכיח, שאכן קיים זיהום רציני במספר רב של תרכובות
אורגניות נדיפות, כולל רכיבים נדיפים במיוחד - כלורופורם וויניל כלוריד. נתון
זה מדאיג במיוחד, מכיוון שהוא מצביע על כך שהמשתמש נחשף לזיהום לא רק במים,
אלא גם לחומר המתנדף באוויר בעת רחצה".
"כבמחצית מהבארות התגלה רמת זיהום מעל לתקן המרבי המותר. כמו כן, התגלתה שונות
גבוהה בזמן ובריכוזי המזהמים, דבר המחייב ניטור רציף. בסקר שנערך לאחרונה על
ידי משרד הבריאות, נבדקו 200 קידוחי מים מנהריה ועד אשקלון, ונמצאו מיקרו-מזהמים
בכ-80 אחוז מהקידוחים, מתוכם נאלצו לסגור 7 קידוחים בשל הימצאות מזהמים בריכוזים
גבוהים מעל לתקן".
"הסבר על פיו הימצאות מזהם מעל התקן אינה הופכת את המים למסוכנים לשתייה, עקב
רמת סף מחמירה בתקן, אינו יכול להרגיע: קבוצת המזהמים היחידה לה נקבע גם סף
כולל לכל המזהמים מהסוג היא טריהלומתנים, ואילו בכל הקבוצות האחרות יכולים
המזהמים בשילובם להפוך את המים למסוכנים בלי לחרוג מדרישות התקן. אין כיום
מחקר מספק לגבי ההשפעה הבריאותית המשולבת של מיקרו-מזהמים שונים, אך קיימים
מחקרים המראים ששילוב כמה מיקרו-מזהמים מעצים את ההשפעה על הבריאות מעבר להשפעת
כל גורם לחוד".
"המצב מדאיג גם באשר למתכות הכבדות, כפי שנתגלה בכ-4,000 בדיקות שבוצעו במדגם
של כאלף בארות. בניגוד לזיהומים מיקרוביאליים המנוטרים כהלכה וניתנים לפתרון
מיידי על ידי הרתחת מים במקרה של תקלה, ביחס למתכות כבדות כגון קדמיום, עופרת
וכספית - אין ניטור שיטתי, וגם לא פתרון זמין".
*
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.