סקר קולחים ארצי, שנערך בהזמנת נציבות המים, משרד החקלאות וקק"ל, מגלה תהליך
מתמשך של הצטברות מלחים וחומרים אחרים בקרקע כתוצאה מהשקיה במים בעלי איכות
נמוכה. בין החומרים שנמצאו בקרקע - כלוריד, נתרן ובורון. חומרים אלה נחשבים
לחומרים המזיקים לצמחיה ולמי התהום. ממצא נוסף גילה, שלמרות שכמות הגשמים בחורף
1999-1998 היתה נמוכה מהממוצע הרב שנתי, אובחנה שטיפה של מלחים לעומק הקרקע.
שטיפה זו אולי טובה לצומח, אך טובה פחות לאיכות מי התהום.
מטרת הסקר, כפי שהוגדרה על ידי נציבות המים, הייתה לזהות גורמי סיכון בהשקיית
גידולים בקולחים, וכן במטרה לסייע בקביעת מדיניות מניעת זיהום המים על ידי
שימוש בייתי, תעשייתי וחקלאי; לסייע במדיניות השבת הקולחין לשימוש חקלאי, להתאים
את האגרוטכניקה לאיכות המים ולהכניס את השינויים הנדרשים בנהגי השקייה ודישון.
בסקר השתתפו 101 חלקות הדרים ו-17 חלקות אבוקדו. 94 מהחלקות שנדגמו מושקות
בקולחין, ארבע מבין החלקות הושקו במי השפד"ן, וארבע חלקות הושקו במים שפירים.
בסקר לא נכללו שטחים שהושקו במים שטוהרו ברמה ראשונית בלבד, מאחר ולדעת עורכי
הסקר אין להשתמש במים אלה להשקיה. כמו כן, לא נדגמו חלקות המכילות ריכוזים
גבוהים של כלוריד ובורון, מכיוון שהמגמה היא לא להשתמש בעתיד במים מושבים המכילים
חומרים אלה בריכוז גבוה. בעקבות סקרים קודמים, בהם נמצא ריכוז גבוה של בורון,
נקבעו תקנים חדשים, המחייבים להפחית את תכולת הבורון המותרת בדרגנטים המיובאים
לארץ.
מסקנות נוספות של הסקר הן, שחלק מהקולחים עלולים לגרום לנזקים בחקלאות עוד
לפני הפגיעה במקורות המים. במקרים מסוימים, הנזקים יכולים להיות גדולים, ולבוא
לידי ביטוי תוך פרק זמן קצר. במקרים אחרים הנזק הוא הדרגתי, מתרחש משנה לשנה
ולכן קשה הרבה יותר לזהותו ולהילחם בו.
הסקר העלה, שרמות הנתרן במי ההשקיה לא היו גבוהות במיוחד, ורק בשבעה אחוז מהמקרים
נמצאו רמות שנחשבות לסף הנזק. הנתרן נחשב לאחד מהיסודות הכימיים המסוכנים לקרקע
ולצמחיה, והוא עלול לגרום לנזק רב למבנה הקרקע.
בחלקות שנדגמו נמצא ריכוז גבוה מהרצוי של כלוריד, הנחשב לגורם הנזק הנפוץ ביותר
לקרקע ולמים, כאשר הוא נמצא בריכוז גבוה. ב-4% מהחלקות נמצא ריכוז מזיק, ב-50%
מהחלקות הוא נמצא בריכוז שנחשב לגבוה. בדיקת החנקן העלתה, שהוא גבוה במי קולחין
ב-50% מאשר במים שפירים. גם הזרחן הופיעה בכמות כפולה במי קולחין לעומת מים
שפירים, כמויות האשלגן היו גבוהות ב-25% במי הקולחין מאשר בשפירים. עורכי הסקר
העלו את השאלה, האם אין צורך להרחיק את הזרחן ויתר חומרים מסוכנים בעת הטיפול
בשפכים, ובכך להוריד את ריכוזיהם במים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
