ראש הממשלה אהוד ברק הודיע אמש על התפטרותו, והגיש אותה היום לנשיא

צעדו של ברק מחייב עריכת בחירות מיוחדות לתפקיד ראש הממשלה בלבד, כעבור 60 יום מכניסת ההתפטרות לתוקף, ומכאן שבחירות אלה צפויות להתקיים בראשית פברואר.

צעד זה מתפרש כניסיון למנוע את התמודדות בנימין נתניהו כמועמד הליכוד מולו, הגובר עליו בסקרים שנערכו לאחרונה. זאת, מאחר שהחוק מחייב במקרה זה כי המועמד יהיה חבר כנסת. בתגובה, מתארגנת המערכת הפוליטית החותרת לפיזור הכנסת ולעריכת בחירות כלליות, למהלך שינטרל את התפטרות ברק ויביא גם לבחירות לכנסת.

המהלך יתאפשר מחר (ב'), בטרם נכנסה התפטרות ברק לתוקף (ביום ג'), אם יתגבש רוב של 61 ח"כים לפחות, בהצבעת האי-אמון בראש הממשלה שנקבעה במקרה בשבוע שעבר, לבקשת ח"כ מיכאל קליינר (חרות).

קליינר ניצל תרגיל פרלמנטרי מקובל להכריז כהצבעת אי-אמון על ההצבעה בקריאה ראשונה על הצעת תיקון לחוק התכנון והבניה, של ח"כ עזמי בשארה (בל"ד) למתן ייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית בוועדות התכנון.

אם ייווצר הרוב להצעת אי האמון בראש הממשלה, (לפחות מסיעות האופוזיציה שקידמו עד כה את החוק להקדמת הבחירות) יתקיימו הבחירות לכנסת ולראש הממשלה כעבור 90 יום, ואז יוכלו להתמודד גם נתניהו ומועמדים אחרים שאינם ח"כים.

במקרה זה ניתן יהיה לקבוע גם מועד אחר לבחירות, בהסכמה בין סיעות הכנסת, בהתאם לתהליך שכבר החל לאחר הקריאה הראשונה של החוק להקדמת הבחירות.

הסיכויים לגיבוש הרוב בהצבעת האי אמון טובים, נוכח תגובות הסיעות להתפטרות ברק, שתבעו להביא במקביל גם לבחירות לכנסת, כולל ש"ס. אפילו ראש מרצ ח"כ יוסי שריד תבע זאת, כדי לחלוק את האחריות להתפטרות עם חברי הכנסת שדחפו אותו לכך.

מצד שני, אין סיכוי לממש תביעות של מספר סיעות (ישראל ביתנו, יהדות התורה) לחוקק מהר תיקון לחוק הממשלה, שיאפשר התמודדות של מועמד שאיננו ח"כ בבחירות מיוחדות לראשות הממשלה (כלומר את מועמדות נתניהו). זאת, משום שבחירה אפשרית של נתניהו, תהיה בניגוד לחוק המחייב שראש הממשלה יהיה חבר כנסת. שינוי החוק גם בנקודה זו ,עלול ליצור בעיה חוקתית – ראש ממשלה שאיננו ח"כ, שהיא חסרת תקדים במשטר הפרלמנטרי.

לפני ברק פתוחה גם אפשרות אחרת, להינצל מבושת ההדחה בהצבעת אי-אמון: לכרוך בהתפטרות בקשה מנשיא המדינה, להסכים לפיזור הכנסת וללכת לבחירות כלליות מוקדמות.

דרך זו שנקבעה בחוק, הולמת יותר את רוחו ואת הנסיבות הפוליטיות שהובילו להתפטרות ברק. החוק אף מכוון אותה במפורש למקרים שבהם נוצר בכנסת "רוב המתנגד לממשלה, אשר מונע ממנה למלא את תפקידה". בחירות מיוחדות הולמות יותר מקרים של פטירת ראש ממשלה, או פרישה מחמת מחלה או נסיבות אישיות.

נתניהו עומד לחזור היום ארצה, וכבר הודיע כי יפעל לקיום בחירות כלליות ולא מיוחדות. מרכז העבודה, שנקרא בשבוע שעבר להתכנס אחה"צ בקבוץ שפיים, עשוי לנצל את ההזדמנות כדי לבחור את ברק כמועמד העבודה לראשות הממשלה, בהתאם להצהרתו אמש לבקש מחדש את אמון העם במהלכיו להביא לשלום ובטחון.

סיעת הליכוד, וכנראה גם סיעות אחרות, יתכנסו או יתייעצו היום ביניהן כדי להחליט על צעדי תגובה בעקבות הודעת ההתפטרות. מרכז הליכוד קבע להתכנס מחרתיים (ג'), אף הוא לפני הודעת ההתפטרות. מגמת הסיעות להביא לבחירות כלליות, נובעת מהתחושה שאם ברק ייבחר מחדש בבחירות מיוחדות, הוא יתקשה לבסס את שלטונו במבנה הנוכחי של הכנסת, שהביא לאובדן הרוב שלו.

בעיה נוספת שמקשה על עריכת הבחירות המיוחדות, היא האפשרות שלא יאושר תקציב לשנת 2001 עד סוף החודש, ואולי גם עד לבחירות. במערכת הפוליטית מטילים ספק שבלוח הזמנים החדש ניתן יהיה לאשר תקציב עד 31 במרס.

במקרה שאין תקציב עד למועד זה – הכנסת חייבת להתפזר, ומתקיימות בחירות כלליות, מה שייצור להלכה אפשרות של שתי מערכות בחירות עוקבות (ויקרות) גם לתפקיד ראש הממשלה, בתוך מספר חודשים.

לפיכך קרא אמש יו"ר ועדת הכספים ח"כ אלי גולדשמידט (ישראל אחת) לחדש את המהלכים לגיבוש רוב מיוחד לאישור התקציב עד סוף החודש, אולם היענות הסיעות תלויה בהחלטות שיתקבלו לגבי הקדמת הבחירות.