שיא החוצפה של הזיסאפלים והגולדשטיינים ברדוויו: הנפק והזהר תוך חמישה חודשים

רק באוגוסט גייסה רדוויו 40 מיליון ד' לפי 10 דולרים למניה וכבר בדצמבר היא מדווחת על הרעה עיסקית * המניות צנחו ל-2.5 דולר בלבד

עוד אזהרת רווח בקרב הישראליות הנסחרות בוול סטריט, ושוב, החוצפה פשוט מקוממת. הפעם זאת רדוויו של הזיסאפלים שניצלה את וול סטריט רגע לפני ההרעה העסקית וגייסה לפני ארבעה חודשים 40 מיליון דולר לפי מחיר של 10 דולרים למניה. מאז זרמו מים רבים בנהר ופניה האמיתיים של רדוויו נחשפו. עוד סטרט-אפ מתנדנד ובוודאי לא המתחרה של מרקורי, השולטת בתחום התוכנות לבדיקת עומסים לאתרי אינטרנט, כפי שניסו להציגו. זה כמובן ליגיטימי, אבל פשוט לא הוגן. כללי המשחק בשוק מאפשרים אמנם לבעלי החברות רודפי הבצע להתקשט בנוצות לא להם, עד גבול מסוים כמובן, אבל כרגיל "המשקיע הקטן" נפגע.

אתמול, בעקבות אזהרת הרווח לרבעון הרביעי שלפיה יסתכמו ההכנסות של רדוויו ב-3.1-2.7 מיליון דולר, לעומת תחזית של 3.6 מיליון דולר, צנחה מניית החברה בכ-19% נוספים, למחיר של כ-2.5 דולר, כ-75% מתחת למחיר ההנפקה. שווייה של החברה כ-28 מיליון דולר מתחת לשווי המזומנים בקופה העשירה יחסית שלה בעקבות ההנפקה מאוגוסט. במילים אחרות, שווייה של רדוויו לפני הכסף הוא אפס, בעוד שלצורך ההנפקה היא הוערכה (לפני הכסף) בכ-130 מיליון דולר. פשוט מקומם, במיוחד על רקע המעורבות של הזיסאפלים, שמנפיקים חברות לפי האווירה בוול סטריט ולא מתביישים לאחר מכן לתקוף את השרלטנים שמנצלים את שוק ההון. למה אנחנו מתכוונים?

רק לפני חודש, בריאיון ל"גלובס", שפך זהר זיסאפל את משנתו. היום, על רקע אזהרת הרווח של רדוויו ובהמשך לשורת הכישלונות העסקיים של קבוצה, הדברים נראים קצת אחרת. תשפטו בעצמכם: "היות שלא השתוללנו בהיפר אופוריה, אנחנו לא נפגעים. מובן שיותר נחמד כשאתה יכול להנפיק כל חברה בבורסה ולגייס בערכים של מאות מיליוני דולרים. אני עוסק בהקמת חברות. במצב של היפר אופוריה היה לי קשה עם התחרות בשוק. נורא קשה להתחרות עם שרלטנים. לא כולם שרלטנים, אבל הסתובבו שרלטנים בשטח. עכשיו יש מצב של רגיעה, או לקראת רגיעה. יש זמן לפתח את החברות והראש של העובדים והמנהלים יחזור לדברים האמיתיים: איך להגדיל את המכירות ולהגיע לרווח, ולא איך לעשות קומבינה מהירה ולהנפיק בדלת האחורית. אני רואה הרבה דברים טובים בחזרה לשפיות".

נו, באמת, מר זיסאפל, אתה עמדת בראש שורת המנפיקים בדלת האחורית. עשית זאת שבע פעמים. אומנם פה ושם יש לקבוצה גם חברות מצליחות, או לפחות חברות שהאנליסטים עדיין מאמינים שיצליחו מבחיה עסקית, אבל בסך הכול מדובר בחברות הייפ, שלאחר התפוצצות הבועה נחתו לממדים נורמליים. בתווך החברות וגם הזיסאפלים עצמם נפגשו עם הרים של דולרים.

השיטה של הזיסאפלים להדפסת כסף נראית אמנם פשוטה, מעין בית חרושת לסטרטאפים, אבל חייבים להודות שאיש לא הצליח לעשות זאת טוב מהם. ומה הסוד? לא משהו שלא ידענו קודם. "אני מנסה למצוא את התחומים החדשים להשקיע בהם. כאלה שאחרים עוד לא חשבו עליהם. איפה שכולם כבר יודעים כבר לא כדאי להשקיע, אפילו אם זה תחום צומח. אני מחפש את התחומים הצומחים שאחרים לא יודעים עליהם. אני בונה קונספציה של חברה, מחפש אנשים ומתחיל אותה. מצב הבורסה לא מעניין חברה כזאת. היא תצא לבורסה עוד שלוש-חמש שנים". כן, שוב בורסה, כאן הרי נמדדת ההצלחה של הזיסאפלים.

ובחזרה לרדוויו. זוהר זיסאפל הכריז, כי "אני חלק מהשוק. אם הערכים בשוק ההון עולים, גם הערכים של החברות שלי עולים. אבל אנחנו היינו הרבה יותר קונסרבטיביים, לא ניפחנו ערכים. בנינו חברות אמיתיות. לא תמצא אותי במה שקוראים היום חברות דוט.קום, חברות בלון מתנפח, חברות שאין להן מכירות ואין להן רווחים, אבל יש להן ערכים גבוהים על מודל כלכלי לא ברור כלל". זה כמובן לא מדויק. עכשיו כבר ברור שערך ההנפקה של רדוויו, לדוגמה, היה מנופח, אפילו מאוד.

בכל מקרה, הזיסאפלים, מתברר, לא לבד. גם הגולדשטיינים, שייזכרו השנה בעיקר בגלל הסיפור העצוב במג'יק שגייסה לפי מחיר של כ-25 דולר בפברואר ולאחר שורה של אזהרות רווח נסחרת היום בכ-2.5 דולר, מעורבים ברדוויו. קרן הון סיכון פורמולה ונצ'רס שבשליטתם מחזיקה ב-15.3% מהונה של רדוויו.

כך או כך, מאחורי תחזית ההכנסות הצנועה של רדוויו מסתתר למעשה, במקרה הטוב, קיפאון בצמיחה. ברבעון השלישי של השנה הסתכמו ההכנסות בכ-3.1 מיליון דולר, כך שלכל היותר תצליח החברה לשמור על אותה רמה של הכנסות. במקרה הרע היא תדווח על צניחה של כ-15% בהכנסות ביחס לרבעון קודם. במקביל תהיה הרעה בשורה התחתונה שתראה על הפסד של 24 סנט למניה לכל היותר, בהשוואה לתחזיות של הפסד של 18

סנט למניה. למה זה קרה?

אנחנו רוצים להזכיר לכם שכבר באוקטובר ציטטנו גורמים בכירים בענף התוכנה שטענו כי מהרגע הראשון לא הייתה לרדוויו זכות קיום: "רדוויו הוקמה במטרה לעשות את מה שמרקורי ורשיונל עושות, אלא שהיא הוקמה בפיגור קריטי של כמה שנים. היא הוקמה לאחר שהחגיגה נגמרה. ביום שהיא הוקמה מרקורי כבר החזיקה כ-40% מהשוק ויתר השוק התחלק בין המתחרים האחרים". אילן קינרייך, מייסד רדוויו ומנכ"לה, לא הסכים עם טענה זו. "נכנסנו לתחום בדיקות העומסים לווב באותה התקופה שמרקורי נכנסה אליו. בכל מקום שיש בו שינוי טכנולוגי יש מקום לאימוץ פתרונות מתאימים לשוק, ולעת עתה הלקוחות מגיבים טוב על רדוויו. קצב הגידול של רדוויו מהיר יותר מקצב הגידול של מרקורי, גם שמסתכלים על השנים הראשונות לפעילותה וגם שמסתכלים על התקופה שלאחר ההנפקה". כן, הוא אמר זאת רק לפני חודשיים.

קינרייך, שהקים את רדוויו ב-93', היה אחד מהעובדים הבכירים של חברת מרקורי, המובילה בתחום בדיקות התוכנה והנסחרת בוול סטריט בשווי של 8 מיליארד דולר. בשנים הראשונות ניסה קינרייך לשכפל את ההצלחה של מרקורי בתחום בדיקות התוכנה האוטומטיות, אך בלא הצלחה. בהמשך הדרך הסבה רדוויו את פעילותה והחלה לפתח חבילות תוכנה לבדיקת עומסים על אתרי האינטרנט. התחום הזה צבר בשנים האחרונות תאוצה רבה, בעיקר בעקבות התפתחות המסחר האלקטרוני באינטרנט. אבל כל מסיבה נגמרת ועכשיו, עם ההאטה הצפויה בצמיחה בשוק האמריקני, ברור שתהיה גם האטה במסחר האלקטרוני. כיום מעריכים האנליסטים שההשקעות בתשתית האינטרנט יהיו קטנות מאלה שנצפו בתחזיות המוקדמות, אם כי בסופו של דבר תשתלט פלטפורמת המסחר באינטרנט על חיינו.