ווטרטק פיתחה מיתקן הפקת מים מאוויר לח

חברת ווטרטק מירושלים סיימה לפתח מתקן להפקת מים מלחות האוויר. המתקן פועל בטכנולוגיה המבוססת על ספיחת אדי מים מהאוויר אל תוך תאים מחוממים, בתאים נוצרים אדי מים מהם מופקים מים ברמת איכות טובה. לדברי ד"ר איתן בר, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בווטרטק, יתרונה של המערכת בהשוואה לשיטות התפלה הוא בכך, שהיא אינה מחייבת השקעה בתשתיות הובלה, עקב אי תלותה במערכות אספקת מים, היא אינה מצריכה הקמת צנרת, ובתהליך לא נוצרים תרכיזי מלחים, שהם תוצר לוואי של תהליך ההתפלה. את המתקן ניתן להפעיל באמצעות אנרגיה סולרית או באמצעות אנרגיה שאריתית, ועל ידי כך להוזיל את עלות הפקת המים.

יתרון נוסף של השיטה, בניגוד לשיטות אחרות של ייצור מים מלחות הוא בכך, שהיא יוצרת אובדן אנרגיה של 10% בלבד, וזאת בניגוד לשיטות אחרות בהן איבוד האנרגיה מגיע לכ-100%.

ווטרטק הוקמה ב-1998 על ידי קבוצת משקיעים פרטיים בראשות פרופ' אלכסנדר צימרמן ו-13 מהנדסים מאוקראינה, שמתכוננים לעלות לארץ.

עלות מתקן לייצור 1,000 מ"ק מים ביממה היא כ-90 אלף דולר, עלות הקמת מתקן שישרת ישוב ובו 10,000 תושבים כ-700 אלף דולר. עלות מתקן ביתי, שיכול לספק חצי מ"ק ביממה, כ-4,000 דולר. לדברי בר, במתקנים גדולים עלות ההפקה היא של כ-60 סנט, כעלות התפלת מ"ק מי ים. עלות התפלת מ"ק מים מליחים כ-30 סנט בלבד.

לדברי בר, המתקן מיועד לשרת מחנות צבא, אתרי תיירות המנותקים ממערכת אספקת מים, חוות מבודדות, אזורים פגועי אסונות ועוד. עוד מתכננת החברה לפתח מתקנים ניידים, אשר ניתן יהיה להעבירם ממקום למקום על פי הצורך. יצוין שהמתקן לא בא להחליף מתקנים גדולים להתפלת מים, אלא לענות על צרכים נקודתיים או לשרת ישובים קטנים.

מומחי התפלה אומרים, שחסרונה של השיטה הוא בכך, שהיא מתאימה בעיקר למקומות מבודדים וצחיחים, אשר בהם, מטבע הדברים, אין הרבה לחות באוויר. חיסרון נוסף נובע מהעובדה, שיש צורך בהקמת דוודים רבים כדי להפיק כמות קטנה של מים.