ביהמ"ש לא ייתן את ידו לדרישה של חברי מושב העוסקים בתעשייה להכיר בהם כבעלי
נחלות חקלאיות רק בשל רצונם לזכות בפיצויים במקרה שהקרקע תופקע וייעודה ישונה.
כך פסק שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א, ד"ר עדי אזר, בדחותו את תביעת מושב שילת נגד
מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית ומשרד החקלאות.
שילת קם כמושב מעורב של חקלאים ושל תעשיינים. למושב הוקצו 57 נחלות חקלאיות.
הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות צמצמה את מספר הנחלות ל-24 והקצתה לתעשיינים במושב
33 מגרשים. זאת, בטענה שהתעשיינים זכאים לקרקע למגורים בלבד ולא לקרקע לתעשייה.
לטענת המינהל והרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, הקצאת 57 הנחלות נעשתה בטעות מאחר
שבחוזה המשולש בין המושב למינהל ולסוכנות לא הייתה הבחנה בין החקלאים לתעשיינים.
המושב ביקש מביהמ"ש למנוע את צמצום מספר הנחלות החקלאיות ולהצהיר כי ההסכם
המשולש הוא הסכם חכירה אוטומטי ושינויו באורח חד צדדי ע"י המינהל אינו תקף,
מפני שנעשה שלא בסמכות.
לטענת המושב, זכאים כל חבריו לנחלה, וכל נחלה השייכת לתעשיין נמצאת למעשה באחזקת
המושב ומשמשת לעיבוד חקלאי משותף. המינהל טען, כי בנחלה יכולה להיות רק פעילות
חקלאית. הסוכנות תמכה בעמדת חברי המושב.
ביהמ"ש פסק, כי הפחתת מספר הנחלות ל-24 נעשה כדין ואין חשיבות לכך שהסוכנות
מצדדת בעמדת המושב, מאחר שאין לה סמכות לקבוע את תקן הנחלות, והעמדה הקובעת
היא עמדת ועדת הפרוגרמות של הרשות לתכנון.
לדברי השופט, החברים העוסקים בתעשייה אינם זכאים להינות מזכויות לא להם רק
בשל העובדה שהצטרפו למושב מעורב, שחברים בו חקלאים ותעשיינים יחדיו. לא ראוי
להעניק נחלה בת 50 דונם למי שאינו עוסק בחקלאות ואינו זקוק לנחלה זו, קבע אזר.
הסוכנות היא הגורם החוכר את הקרקע מהמינהל ואינה קובעת את מספר הנחלות או את
התקן, פסק עוד השופט. הגוף הקובע את התקן הוא ועדה של הרשות לתכנון ופיתוח;
הקרקע מוקצית לחקלאים ולא לאלו שאינם כאלה ורק בשל חברותם במושב ייהפכו לבעלי
קרקעות בשטח של עשרות דונמים השייכות למדינה.
"בדרך זו, קבע ביהמ"ש, מקבלים מתיישבים חסרי כל זיקה לחקלאות זכות לפיצוי בסכומי
כסף נכבדים עבור קרקע שלא החזיקו ולא עיבדו, ואין להיענות לדרישה לתת נחלה,
המשתרעת על דונמים רבים, לכאלו שאינם זקוקים לה."
השופט ציין, כי חברי המושב נוכחו שקרקע שייעודה חקלאי מזכה את בעליה בפיצוי
נאה בעת שינוי הייעוד ולכן ביקשו החברים העוסקים בתעשייה להכיר בהם כבחקלאים
וכבעלי נחלות חקלאיות, ולכך אין להיענות.
המושב חויב בהוצאות משפט בסך 30 אלף שקל. ביהמ"ש פסק כי הסוכנות היהודית אינה
זכאית להוצאות, מאחר שתמכה בעמדת המושב. (ה.פ 58/97).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
