התפטרותו של אלי גולדשמידט מתפקיד יו"ר ועדת הכספים היתה צפויה. הוא הקדים להודיע שיפנה את כיסאו אם שרון ינצח ולא תקום ממשלת אחדות. לא כן הודעת פרישתו הדרמטית אמש (ד') גם מהכנסת ומהחיים הפוליטיים בכלל. סטירת הלחי למתמודדים על ירושת ברק - "הסכינאים" הוא קרא להם - התבשלה אצלו ביממה שאחרי הבחירות, אחרי תצפית ממושכת מעמדת ראש מטה ההסברה של העבודה.
היא יצאה בפיצוץ, כדרכו, אחרי שגולדשמידט מצא את הבמה לתת לדברים את ההד החזק ביותר. הוא לא טעה. "אפילו ציניקנים מושבעים אמרו לי הבוקר, שדמעות זלגו מעיניהם מול הטלוויזיה", אמר. גולדשמידט הוא סיר לחץ של מוסר וערכים. יושר והגינות הם המותג שלו בחיים האישיים והציבוריים. רק הודות להם שרדה ועדת הכספים תחתיו את תהפוכות הקואליציה של ברק.
הפיצוץ הקודם היה מכוון לאהוד ברק ונעשה מעל בימת הכנסת. גולדשמידט "ירד" עליו בגלל רשת הביטחון של ש"ס שטרקה את הדלת בפני הליכוד. גולדשמידט לא עושה הנחות גם לחברים. לא אובדן ממשלת האחדות הציק לו, כמו הנזק לאמינות העבודה.
התפטרותו סופית, כך נשבע הבוקר, גם אם יגיש את המכתב ליו"ר הכנסת רק בשבוע הבא, והיא תיכנס לתוקף רק בסוף השבוע. פסק הזמן לא נועד להזמין לחצים. הם באו כבר אמש, "אבל שום דבר לא יזיז אותי. החלטתי להתנתק".
לכן לא ירד אחה"צ לפוסט-מורטום של הבחירות בלשכת מפלגת העבודה. אחרי הגשת ההתפטרות, יעביר גולדשמידט את הוועדה לממלא מקום זמני, שייבחר עד לסיכום מבנה הקואליציה החדשה. הליכוד מבקש את ראשות הוועדה לעצמו, אבל היא תעבור ליהדות התורה על פי הסכמות מוקדמות.
מה היה הקש ששבר אותך?
גולדשמידט: "שום קש, אלא כעס ומרירות מצטברים. במשך שישה שבועות ראיתי כיצד חלק גדול מהנהגת המפלגה נוטש את אהוד ומשאיר אותו לבד. אנחנו נלחמים על דרך ועל האמת שלנו, והם לא נמצאים בסיפור הזה".
אולי זו לא היתה האמת שלהם?
"זו גם האמת שלהם, אבל יש להם בעיה עם אהוד, והם העדיפו את האינטרס האישי והאגו הפרטי על פני העניין. הפעילות הצעירות שלנו נאבקו ברוח לתלות את השלטים ערב הבחירות כשהן יודעות שאהוד מפסיד, אבל נלחמו עד הסוף, בעוד אנשי ההנהגה לא היו בסיפור הזה. מעולם לא היה ראש ממשלה כל כך לבד, שננטש בידי חבריו, והכל בגלל חשבונות אישיים".
הכל רק חשבונות?
"מישהו מהם באמת חשב שאיזה ניואנס מסויים במו"מ המדיני לא היה נכון? תאמין לי, שאני יודע על מה אני מדבר, ולא הזכרתי אף שם. זו הפכה להיות חבורה של סכינאים ששתקה במשך שבועות ולא באה לאכול את הדשא בשביל המפלגה ואהוד.
"פתאום, ברגע שאהוד התפטר, אין תוכנית או רשת טלוויזיה שהם לא מופיעים בה להתנפל על השלל. אני ידעתי כל הזמן שאנחנו מפסידים ולא הפסקתי להילחם. גם אם היו מצטרפים עם כל הלב, היינו מפסידים. אבל ההפסד זה לא האסון הכי גדול. האסון הוא הנטישה, כשאתה לא מוכן להתמודד על הדרך שלך".
במה אתה שונה מהם, אם אתה נוטש עכשיו?
"זה לא אותו דבר. אני מרגיש, כי בזכות מה שעשיתי, אולי משהו יכול להשתנות. וחוץ מזה, החיים לא נגמרים. לא הודעתי שאני הולך לדרך חדשה. אני הולך מהכנסת וכרגע יוצא מהחיים הפוליטיים, אבל לא סוגר שום אופציה".
איך אתה הודף את הלחצים שתחזור בך?
"יש רגעים שאדם מסתכל לתוך עצמו ומצפונו, ועושה צעד שאולי נראה קשה ובעייתי, אבל מרגיש שהוא חייב לעשות אותו, גם אם הסביבה לא מבינה ולא מסכימה. הרגשתי שזו דרך המחאה שלי, גם אם יכול להיות שלא יהיה לה שום ערך ובעוד שבוע איש לא יזכור אותה. די לי בהרגשה שעשיתי מה שצריך".
אבל כאיש מצפון שמייצג דרך, אתה מפקיר את השטח לסכינאים.
"הסכינאים היו מנצחים בכל מקרה. הם ניצחו אותנו במערכת הבחירות הזאת מבפנים בכל המהלכים שלהם. היכולת שלהם להזיק היא בלתי נדלית והם הצליחו בזה. ואם הייתי נשאר, הצלחתם היתה יותר קטנה? אני לא בטוח שהיא תקטן גם אחרי שאני הולך. אני גם לא מפקיר את החזית. בסך הכל העמדתי את הראי מול פניהם ומול פני הציבור".
ככה נוהג פוליטיקאי?
"כנראה שאני לא כל כך".
כשנזפת בברק בכנסת אחרי שהלך עם ש"ס נגד הליכוד, גם הוא התנהג בדרך אחרת משלך.
"הוא פגע באמינות שלנו, אבל זה היה משהו אחר. אתה יכול לחלוק על צעדים טקטיים. ברק טעה בגדול עם רשת הביטחון וכולנו יודעים את זה, אבל הוא לא פעל מתוך העדפת אינטרס אישי. הזעקה שלי בסיפור הזה היא נגד ההשתלטות המוחלטת של האינטרס האישי והאגו הפרטי על פני כל שיקול אחר. אני מוכן להתווכח עם כל יריב פוליטי על כל נושא, אבל לא עם אנשים שמזיזים את האידיאולוגיה הצידה בגלל האגו והצרכים הפנימיים שלהם.
"מה שהסכינאים עשו במערכת הבחירות, זו היתה העדפה מוחלטת של האגו. הם שיחקו את הנעלבים שבמשך שנה וחצי אהוד לא היה נחמד אליהם, ותירגמו את העלבון להתנהגות שמשמעותה העברת המדינה לשלטון, שהולך ליישם מדיניות שגם לדעתם היא אסון. אבל הם העדיפו שלא לפעול נגד הבאת האסון הזה, רק בגלל שרצו באותה הזדמנות לפרוע חשבון. עכשיו הם באים למפלגה לאסוף את הבכורה כמו ביצים עזובות.
"אני לא הראשון במפלגה שנוהג כך בשעה שעניינים פנימיים, אני לא רוצה לקרוא לזה שחיתות, מאפילים על הדבר האמיתי החשוב. המעשה נועד רק לחשוף את המעשים".
תחזור בך אם גם ברק יחזור כמו שאומרות השמועות?
"הוא יחזור בו אולי מההתפטרות מהכנסת ולא מהנהגת המפלגה. אבל אני לא עוסק בהיפותיזות. הוא חשב להישאר בכנסת כדי למנוע את כניסת מוטי משעני (יד ימינו של דוד לוי - צ.ל). מאחר שאני עומד להכניס אותו, מה זה משנה".
ואין לך נקיפות מצפון כשאתה מכניס את משעני?
"הנזק שמשעני יכול לגרום למפלגת העבודה במשך 10 שנים לא יכול להגיע לעשירית הנזק שאותם בכירים גרמו לה במשך שישה שבועות".
עוזי ברעם בתגובה: "אחרי שברק ריסק את המפלגה, מוטב שאנשיו יכבשו פניהם בקרקע ויתביישו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
