מיד עם כניסתו לתפקידו, ייאלץ שר התשתיות החדש לקבל תחת חסותו גם את משבר המים,
שיסב לו, כפי הנראה, כאב ראש גדול, לפחות כמו לכל קודמיו. שרי התשתיות הקודמים,
אליהו סוויסה ואחריו אברהם שוחט, ניסו לפעול בתחום. בשבוע האחרון שלו במשרד
התשתיות, הצליח סוויסה אפילו לפרסם מכרז להקמת מתקן התפלת מי ים ראשון לחוף
הים התיכון, ושניהם עשו משהו למען זירוז פרוייקטים להשבת קולחין - אך כולם
מסכימים שאין בכך די.
נציב המים, שמעון טל, אומר שהוא מקווה שהממשלה הנוכחית עוד תספיק לפרסם מכרזים
להקמת שני מתקני התפלה נוספים, שיתפילו לפחות עוד 100 מיליון מ"ק מי ים בשנה,
אחרת צפוי למשק המים אסון כבד. לדעת טל, על הממשלה הנוכחית לעשות מאמץ ולהורות
על פרסום המכרזים מיד, כי כל יום שעובר ללא פרסום המכרז - מקרב אותנו עוד יותר
לשיאו של המשבר.
דוד וקסמן, מנכ"ל הנדסת התפלה, חברה משותפת לכי"ל ולדלק תשתיות, מאמין אף הוא
שאסור לחכות רגע אחד נוסף, ויש לפרסם במועד קרוב ככל האפשר מכרזים להקמת מתקני
התפלה, שיפיקו 500 אלף מ"ק מים ליום, שהם כ-180 מיליון מ"ק מים בשנה.
בשונה מטל, וקסמן אינו מצדד בהקמת מתקנים עירוניים, וממליץ על פרסום מכרזים
להקמת מתקנים גדולים. "אם הממשלה תתחייב לתת את הגיבוי הכלכלי למחיר המים,
לא משנה מי יבצע את המתקנים, גורם ממלכתי או עירייה", אומר וקסמן, "אך לדעתי,
החסרון בשיטה העירונית הוא בגודל המתקנים. בהתפלת מים יש יתרון עצום לגודל
המתקן בכל הקשור למחיר המים. מטבע הדברים, המתקנים העירוניים קטנים יותר, ולכן
מחיר ההפקה יהיה יקר יותר, וההפרשים יכולים להיות של עשרות אחוזים".
וקסמן מאמין שניתן לפרסם גם את יתר המכרזים בשיטת ה-BOT (בילד אופרייט טרנספר).
לדבריו, מרגע פרסום המכרזים ניתן להקים את המתקנים תוך שנתיים וחצי: "הקמנו
בשנים האחרונות עשרות מתקנים להתפלת מי ים ברחבי העולם, ואין שום סיבה שדווקא
בישראל נסבול ממצוקת מים".
רובי דגן, מנכ"ל יו.אס פילטר ישראל, מצפה שהממשלה החדשה תלך בעקבות הממשלה
הקודמת, ותיתן גיבוי לרשויות מקומיות להפריט את משק המים שלהן: "הרשויות המקומיות
מביאות את הקרקע, והתושבים והחברות הפרטיות מביאות את הטכנולוגיה והידע הניהולי.
ביחד ניתן להוציא את המקסימים ממקור המים.
בעקבות זכייה משותפת שלנו ושל דנקנר במכרז המועצה האזורית חוף הכרמל, תושבי
המועצה יפסיקו להשתמש במים שפירים להשקיה חקלאית, ויעברו להשתמש במים מושבים
בלבד. כולם ירוויחו מכך, כולל משק המים הלאומי".
דגן אומר, שהוא אינו חושש מכך שבראש הממשלה יעמוד מי שידוע בזיקתו למגזר החקלאי.
"להפך", אומר דגן, "אני חושב שקרבתו של שרון למגזר החקלאי תשכנע אותו בנחיצות
יצירת מקורות מים אלטרנטיביים לחקלאות, השבת קולחין, התפלת מים מליחים ועוד.
היום כבר ברור לכולם, שזה טירוף להשתמש במים שפירים לחקלאות.
"אני מציע לשר התשתיות הבא להקים רשות מים עצמאית, שלא תלויה ברצונם הטוב של
כל מיני משרדי ממשלה. במסגרת הרשות צריכים לפעול גם מנכ"ל מקורות וכל שאר הגופים
המשפיעים על המים. רק כך ניתן יהיה להכניס מעט סדר בנושא זה". שלמה מילוא,
לשעבר מנכ"ל התעשייה הצבאית וכיום מנכ"ל דלק תשתיות, מאמין שבראש ובראשונה
יש לבצע את תוכנית נציבות המים ולהקים לפחות חמישה מתקני התפלה, שיפיקו 50
מיליון מ"ק מים בשנה כל אחד בחמש שנים הקרובות. הוא ממליץ למשרד האוצר לשחרר
את ידו הקפוצה ולטפל בהשבת קולחין, בהתפלת מים מליחים, בהשמשת בארות ובכל יתר
ההחלטות, שביצוען נדחה בשל מדיניות האוצר.
מילוא אינו מצדד בקיצוץ נוסף של מים לחקלאות, ובמקביל אינו חושש מהתרת הרסן.
"אי אפשר לייבש את החקלאות", הוא אומר, "ואי אפשר להפוך את המדינה למדבר".
מילוא מצדד בהעלאת מחיר המים העירוניים לפחות בשקל אחד לקוב מים. לדעתו, העלאת
המחיר תהפוך את ההתפלה לכדאית. הוא מצפה שהממשלה החדשה והכנסת יזרזו את חוק
התאגידים, שיאפשר הפרטת משק המים העירוני. "צריך לתת לגורמים פרטיים להיכנס
למשק המים", הוא אומר, "רק כך ניתן יהיה להפוך אותו ליעיל הרבה יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
