השגת גבול: תוך 30 יום, בכוח סביר

סעיף 18 אומר: "המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע השגת גבולו או שלילת שליטתו בהן שלא כדין". עוד אומר הסעיף: "תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק בהן כדין תוך 30 יום מיום התפיסה להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם".

שופטי ערכאת הערעור, דבורה ברלינר, זאב המר ויהודית שטופמן, החליטו לקבל ערעור שהגיש אילן מליחי על הרשעתו בעבירה של היזק בזדון, ולזכותו מכל אשמה. מליחי והמתלונן בתיק התגוררו בבניין מגורים משותף בפתח תקווה. המתלונן היה בעל החלקה שעליה עומד הבניין. המתלונן קיבל מהוועדה המקומית היתר בנייה להוספת דירה בקומת העמודים המפולשת של הבניין. הדיירים, וביניהם מליחי, פנו לבית המשפט בבקשה להצהיר, כי הקומה המפולשת מהווה חלק מהרכוש המשותף השייך לכל הדיירים ולפיכך המתלונן איננו רשאי לבנות בדירה.

בית המשפט קבע, כי מדובר ברכוש משותף וכי המתלונן ידע שכדי לקבל זכויות בנייה עליו להשיג את הסכמת כל הדיירים בבניין. מליחי הועמד לדין באשמה כי פירק את לוחות העץ שהיו אמורים לשמש תבנית עץ ליציקת הרצפה על ידי המתלונן, במסגרת בניית התשתית לדירה בקומה המפולשת של הבניין, על ידי המתלונן.

מליחי הורשע בבית משפט השלום לאחר שזה קבע, כי חרף העובדה שמדובר ברכוש משותף היתה למליחי דרך אלטרנטיבית למנוע את הבנייה ללא פגיעה ברכוש, דהיינו, באמצעות פנייה לבית המשפט. אשר על כן, לא עומדת לו ההגנה שבסעיף 18 לחוק המקרקעין.

שופטי ערכאת הערעור דחו עמדה זו של בית משפט השלום וקבעו, כי המערער זכאי במקרה זה להנות מההגנה שבסעיף 18 לחוק המקרקעין, וקבלת עמדת בית משפט השלום מרוקנת למעשה את הסעיף מתוכנו. שהרי אם במקרה מסוג זה לא רשאי היה המערער להנות מהגנה זו, לא ברור באלו נסיבות יוכל אדם להנות ממנה. עוד קבעו השופטים, כי קיום אלטרנטיבה של פנייה לבית המשפט איננו בפני עצמו נימוק לאי החלת ההגנה.

אשר על כן החליטו השופטים לקבל את הערעור לבטל את ההרשעה ולזכות את המערער מהעבירה שיוחסה לו. (ע.פ 71216/99) יצחק דנון