אל תאהבו אותי

"אני מודע לכך שאני לא פופולרי, אבל זה לא בגלל שאני טיפוס מעצבן אלא בגלל שהדברים שאני אומר לא תמיד נעימים לשמיעה. ואני לא חוסך את שבטי מהממשלה ולא מהקולגות שלי, שחלק מהם רוממות הצדק בגרונם, אבל את עסקיהם הם רושמים בארצות-הברית. כשאני אומר להם שהם צבועים, זה מעורר אנטגוניזם, אבל זה לא מפריע לי.

יש לי חברים שרואים איתי עין בעין, ולא הצטרפתי לשוק בתור תחרות למלכת יופי. אני ער לכך שיש אנשים שיצאו נזופים, ולכן כשהתחלתי להעסיק את נתניהו האשימו אותי בכל ההאשמות הקיימות, החל מכך שאני חניבעל לקטר ופעיל ימין קיצוני ועד היותי אטילה ההוני. אותם אנשים שהאשימו אותי זקוקים לאשפוז דחוף, אבל זה טבעו של העם המקוטב שלנו".

נא להכיר, ד"ר צבי מרום (47), מנכ"ל באטמ, מי שלקח לעבודה את בנימין נתניהו כדי למשוך תשומת-לב לחברה שלו, במהלך שרבים רואים בו הברקה, אבל גם עוד עדות לאקצנטריות מסוימת שלו - ואחר-כך יצא, בלהט חוצב להבות אופייני לו, נגד תשומת-הלב שהמהלך עורר; מי שגם מעריציו וגם מתנגדיו אומרים עליו שהוא מבריק וש"הוא יכול למכור קרח לאסקימוסים", וההבדל הוא רק בנימה שבה הדברים נאמרים; מי שמוכן לדבר באותו הפאתוס על היום שבו האאורה של כל אדם תעבור דרך הפס הרחב, וגם על המארב המשטרתי בדרך לפארק סיבל בראש-העין, שבו הוא יושב, שתופס את "הנהגים האומללים המעונים שמנסים לעקוף".

נתניהו, על תקן יועץ אסטרטגי, הוא הרכש היותר ידוע שלו. רכש אחר, חדש יותר, הוא עמית, בנה הבכור של המדענית הראשית לשעבר, ארנה ברי, העובד בבאטמ כמנהל מוצר. בעת כהונתה, ברי נהגה לדבר לא מעט בשבח באטמ, וכך גם צוטטה ב"גלובס". בינה לבין מרום שררה, על-פי עדותו לפחות, ידידות. "אם תשאלו אותה", הוא אומר, "היא תספר שחבטתי בה לא מעט כפקידה ממשלתית, אבל אחר-כך התיידדנו. היתרון שלה היה שאפשר היה להתקשר אליה, ביום שישי בערב או בשבת בבוקר. היא נלחמה מלחמת עולם עבורנו ועבור התעשייה. ארנה היא מסוג האנשים שאני מעריך, ומצצו לה את הדם ולא פרגנו לה הרבה פעמים".

באטמ די נהנתה מהקרבה למדענית.

"חברות אחרות קיבלו 30 מיליון דולר בקצב החזרה של 30% בשנה. אנחנו החזרנו את כל המענק, שהסתכם ב-300 אלף דולר, תוך שנה. קשה לקרוא לזה העדפה".

אתם עדיין בקשר ידידות אישי?

"בהחלט כן".

וזה בסדר שהבן שלה עובד פה?

"גייסתי אותו רק אחרי שהיא פרשה. אני לא רוצה שאפילו למראית-עין יווצר מצב שלמישהו יהיה פתחון פה. עקבתי אחריו הרבה זמן, ורק לאחר שאמו פרשה לקחנו אותו לחברה".

ומה ברי חושבת על העסקת בנה בבאטמ? לדבריה, היא אינה יכולה להתראיין בנושא בטאמ, כיוון שהיא נמצאת עכשיו בחברה מתחרה (למדא קרוסינג, העוסקת גם היא ברכיבים אופטיים).

"שאלה שתגרום לבת שלי לצחוק"

הסיפור על צבי מרום יכול היה להיקרא גם כמשל על תפקידו ואישיותו של מנהל במה שאנחנו קוראים לו, בהיעדר שם מתאים יותר, "כלכלה חדשה". יכול היה, מפני שאצל מרום הכול יותר מוקצן.

בהכללה גסה אפשר לומר שפעם, כשהמוצרים היו פשוטים, וכמוהם גם כללי הכלכלה, דיברו על המנהל הכריזמטור, המנהיג, בעל האישיות הסוחפת. היו אפילו מחקרים (אמריקניים כמובן), שציינו גובה כתכונה שכיחה, סטטיסטית, אצל מנהלים.

אחר-כך הגיע ההיי-טק, החזון נהיה טכנולוגי, המנהל המצוי היה יובשני למדי - ואם לא היה, הכריח עצמו להיות כזה - ולעתים קרובות היה מהנדס או איש כספים המכיר היטב את התעשייה שלו, אבל מקפיד מאוד לייבש את שומעיו עד מוות ("אנחנו חברה ציבורית, אני יכול להגיד רק מה שכתוב בדוח לבורסה", היה התירוץ הקבוע.) דיברנו אז על "נקמת היורמים".

ואז הגיע הדור השלישי. המנהלים עם הפס הרחב. של החזון. אם כדי להשקיע צריך להשתכנע גם בדרך מסוימת, שתהיה זו ולא אחרת - למשל, שמתגים אופטיים הם הדבר הבא באינטרנט - אז צריך אמונה. וכשיש אמונה, יש אנשי דת, יש מיסיונרים, יש אנשים ש"יכולים למכור קרח לאסקימוסים". אין זו הכריזמה האישית הישנה, שגורמת לאנשים להגיד, הוא בסדר, עליו אפשר לסמוך, בחור מהסוג שלנו. זו כריזמה חדשה, שבה נחלץ החזון מהתפקיד הצר והמשעמם, בסגנון "ב-2002 נגדיל את המכירות ב-20%", ועלה ספירה לתחזיות-נבואות על איך ייראו פני העולם, האינטרנטי, הכלכלי והכללי.

משווי מוערך של ארבעה מיליארד דולר, באטמ צללה לכ-500 מיליון. מה קורה?

"אתם שואלים שאלה שאפילו את הבת שלי בת ה-12 מצחיקה. היינו בלובר בפריס וראינו אנשים הולכים ככה במסדרונות ואומרים, זה ואן גוך, 100 מיליון, המונה ליזה - שווה בטח 200 מיליון. מה הם זוכרים אחר-כך? כמה שווה ואן גוך או כמה עולה פיקאסו, לא איך התמונות נראות".

ואיך התמונות שלך נראות? כלומר, למה נועדים המוצרים שלך?

"הרעיון הוא מסובך, אבל פשוט נורא במהותו. יש אימג' של בן-אדם - המראה, הריח, השמיעה, הכול ביחד, הסך-הכול שלך, אנשים דתיים אולי יקראו לזה אאורה - ואפשר לבטא אותו בכמות מסוימת של רוחב סרט. אם עומדים לרשותך הצינור המתאים והמשאבה המתאימה, אתה יכול לשגר את רוחב הסרט הזה טכנולוגית לכל מקום ידוע במהירות האור. זה הרעיון. ומאותו רגע אתה, או האימג' שלך, יכולים להיות נוכחים באין-ספור מקומות. זה הכול. האפליקציות של זה כמעט אין-סופיות".

ואיפה בטאמ משתלבת בחזון הזה?

"בעולם שבו האירועים האלה קורים, צריך לבנות מכשירים שיוכלו למתג ולנתב את האינפורמציה במהירויות מאוד גבוהות".

מתחרה של באטמ, המבקש לדבר שלא לייחוס, מתרשם פחות מהמוצרים של באטמ. "החברה התחילה מייצור מוצרים פשוטים יחסית, ונכנסת כיום לאספקת מוצרים לחברות הטלקום, כאשר הם פונים לשוק הארגונים ולא לשוק הבזקים (בזק ברבים)".

מה מיוחד במוצרים שלהם?

"אני חושב שמה שבאטמ מוכרים בשטח הם מוצרים פשוטים, שאין בהם ייחוד. סוויצ'ים של אינטרנט הם היום סחורה ישנה, ועל סדרת צ'יפים שיצאו לפני שלוש שנים אין בעיה להרכיב סוויץ' כמו שבאטמ מייצרת. לפני חמש שנים היתה להם טכנולוגיה מעניינת, אבל כיום אין להם כל ייחודיות".

מרום אינו מתרשם מחוסר ההערכה של מתחריו למוצרי באטמ. "אני מוכן להתעמת עם כל אחד שיבוא ויגיד לי בפרצוף, תשמע, אין לך טכנולוגיה. אני בכלל לא מוכן להתייחס לאנשים שמרכלים אוף רקורד", הוא אומר.

"המוצרים שלנו מסוגלים לנהל מרחוק כמות גדולה מאוד של מידע, באיכות גבוהה ובעלות נמוכה מאוד. עכשיו, כאשר כל הטכנולוגיה עוסקת בהעברת מידע באיכות גבוהה ובעלות נמוכה, במעבר למתגים פוטוניים שאנחנו מפתחים (דרך ההשקעה של באטמ בלינקס פוטוניקס) מדובר בקפיצת מדרגה. הסוויצ'ים הישנים דואגים יותר לניהול הרשת, בעוד שבפוטוניקה הרעיון הוא לקחת כמויות עצומות של מידע ולהעביר אותן".

אילו אחוזים יש לך בלינקס?

"באטמ מחזיקה בחברה כ-5%, קרן פומה, הקשורה לבאטמ, מחזיקה בעוד 5%, וגם עובדי באטמ משקיעים בחברה. אבל מדובר בהשקעה אסטרטגית, במובן זה שגם ללינקס וגם לנו יש הבנה עמוקה יותר של התחום הפוטוני".

"אנשים לא חשבו שהמהלך גאוני"

כאשר ישבנו מול מרום הרגשנו שאפשר להתבלבל לרגע, ולחשוב שבטאמ לא רק מייצרת מתגים (סוויצ'ים) לאינטרנט (ראו מסגרת), אלא שהיא המציאה את הפס הרחב עצמו. פס רחב שווה בטאמ.

כאשר מרום ונתניהו הסתובבו בעולם, הם דאגו קודם-כול, כך אומר מרום, להיי-טק הישראלי בכללו. "נורא הקפדנו", הוא אומר, שהוא ילך וישבח את תעשיית ההיי-טק הישראלית. כי הצלחת כולם - הצלחתנו. הוא אדוני ראש הממשלה לשעבר, והוא סוחב איתו את הנוכחות של מדינת ישראל". אנשים שנכחו למשל בוועידת הטכנולוגיה IST בהלסינקי, לפני שנה וחצי, יודעים לתאר איך אחרי נאום חוצב להבות וקוצר מחמאות של נתניהו על ההיי-טק הישראלי והפוטנציאל העצום הגלום בו, רשות הדיבור עברה למרום, והיתה מין הרגשה שנוצרת מעין משוואה: היי-טק ישראלי שווה באטמ.

נתניהו, מכל מקום, בהחלט סיפק את הסחורה (מרום מסרב בתוקף למסור מה היה המחיר ששולם לנתניהו תמורתה). "פותח הדלתות נתניהו", בכך ניתן לסכם את קשריו של ראש הממשלה לשעבר עם חברת באטמ. נתניהו, אשף התקשורת ומנהל מכירות של חברת הרהיטים רים בעברו הרחוק, הצטרף מיד לאחר כישלונו בבחירות לבאטמ. דוגמה טובה ל"פתיחת הדלתות" שלו ניתן לראות במקרה של דויטשה טלקום הגרמנית. באפריל בשנה שעברה פנה מרום אל החברה הגרמנית, ונוכח כי דלתות החברה הגרמנית סגורות בפניו. חצי שנה מאוחר יותר, ראשי דויטשה טלקום הם שחיכו בתור כדי לפגוש את מרום.

תחילה התייחסו רבים אל הבאתו של נתניהו לחברה כאל קוריוז. "כששכרתי את נתניהו", כך מרום, "אנשים לא חשבו שהמהלך היה גאוני, אלא כולם קיללו אותי, ובבורסה האנגלית בעטו בי". אבל זמן לא רב לאחר הצטרפותו של נתניהו לחברה זינקה מניית באטמ פי שלושה, ושווי החברה טיפס ל-2.5 מיליארד דולר. בשוק ההון, עם זאת, דאגו להדגיש שאין לייחס ישירות את העלייה במניה לאיש זה או אחר.

נתניהו עדיין עובד אצלך?

"הקשרים בינו לבין בטאמ נמשכים, וקבענו מסגרת מקובלת של שעות. אני לא יודע לאן נשואות עיניו. אני מניח שהוא יישאר בפוליטיקה. אבל בקטעים שהוא לא בפוליטיקה, אשמח מאוד להיעזר בשירותיו".

"אני קמצן בשכר? נכון לחלוטין"

איש עז-ביטוי, צבי מרום, מבקר נמרצות את סדרי העולם, אפסות הפקידים, חיסרון התשתיות. לגלעד שר, ראש לשכת ראש הממשלה, שלח לפני שבועות אחדים מכתב "בגלל סניף מרשם האוכלוסין של משרד הפנים בפתח-תקווה. איזה תורים, אנשים יושבים שם משעה שתיים לפנות בוקר בגלל שמתעללים בעולים חדשים. אני התפוצצתי, כתבתי לו ואיימתי עליו שאני, על חשבוני, אקרין בכל בתי-הקולנוע בארץ סרט על מרשם האוכלוסין בפתח-תקווה". אצלי במשרד, אומר מרום, יש אפליה מתקנת לעולים חדשים בקבלה לעבודה ("גם אשתי עולה חדשה, שנה וחצי בארץ").

אבל דווקא מרום, שנושא ברמה את דגל התעשייה הישראלית בארץ-ישראל, צוטט בעת התקופה הביטחונית הקשה באוקטובר האחרון כמי שאמר למשקיעיו שתוך שש שעות יוכל לקחת את הייצור ולצאת מכאן. תארו לכם את העלבון.

"הציטוט לא היה נכון, וגם התנצלו עליו", הוא אומר. "אגב, לא לחינם ציטטו את זה, כי נהנים לנגח בנו, מחמת נתניהו. את מדברת עם בן-אדם, שאיך אומרים, לחם את כל מלחמות ישראל".

מרום, לוחמני, נחוש, ובעיקר מצויד בחוש עלבון מפותח ובעורך-דין צמוד, ארתור מוהר ("הוא בדיוק מתאים לי כי הוא לא אוהב פוילעשטיקים"), מצליח לחלץ לא מעט התנצלויות. בדצמבר 2000, למשל, פרסמה באטמ אזהרת מכירות שלפיה מכירותיה השנה יסתכמו בכ-92 מיליון דולר, לעומת התחזיות שעמדו על כ-110-104 מיליון דולר. אבל היא לא הסתפקה בכך, אלא הסיטה את האש לכיוון אחת הספקיות שלה, אינפיניאון מקבוצת סימנס, שלטענת מרום לא היתה מסוגלת עוד לספק את המקלטים והמשדרים האופטיים שהחברה דרשה. כתוצאה מכך, אמר, איבדה הנהלת החברה כל אמון בספק.

נעם אלרואי, המנכ"ל בישראל של אינפינאון, הגיב באופן נחרץ. תגובתו, בתמצית, היתה שהבעיה היא בבאטמ, "שהיא חברה לא מספיק מסודרת". מרום לא נשאר חייב, ולאחר איום בתביעה כספית נגד אינפינאון, נאלץ אלרואי להודות כי דבריו נאמרו ללא שקיבל סמכות לכך מההנהלה באירופה, וכי "דבריו לא הובנו כהלכה".

איך גרמת לו להתנצל?

"כל מה שהוא אמר היה מצוץ מדמיונו הקודח. איש לא ביקש ממנו כלל להתבטא, והוא השתפך בשירה וריקודים".

כיום, אלרואי לא מוכן להוסיף מילה על הפרשה.

גם סיסקו הזניקה פעם את עורך-הדין של באטמ לפעולה. זה היה כאשר סגן נשיא סיסקו לאזור אירופה ואסיה, ויליאם נוטי, כינה את באטמ בלגלוג "באטמן", בתגובה לשאלה האם נכונה הידיעה מהפייננשל טיימס, שלפיה סיסקו מתעניינת בבאטמ. גם כאן, זה נגמר בהתנצלות.

אז מה, סיסקו התעניינו ברכישת באטמ או לא?

"לא יכול להגיד לכם. אבל סיסקו ספגה כמה הפסדים כואבים מאיתנו, ונוטי לא אהב את זה, בלשון המעטה".

הוא נשאל על אפשרות הרכישה, והשיב מה שהשיב.

"מה שאני יכול לומר הוא שהראיה היא שסיסקו שלחו לנו מכתב התנצלות עוד יותר ארוך מזה של אינפיניאון".

שוב שיחות דרך עורכי-דין?

"כשמישהו מתראיין לעיתון ואומר ככה וככה, אז אני מדבר איתו דרך עורך-דין".

אבל גם אחרים חוזרים ואומרים עליך שאתה אדם ש"יכול למכור קרח לאסקימוסים", ובמידה רבה, זה בונה את הצלחת החברה, גם כשבמוצרים אין משהו מיוחד.

"אנחנו חברה שמההקמה שלה מרוויחה כסף, ואנחנו צופים שנוכל לגדול בקצב של 40% ומעלה גם בתקופות משבר בשוק, כמו עכשיו. כל הלקוחות שלנו הם מהקאדר של סאן, T ,3M&AT ולוסנט. בישראל יש הרבה מומחים מטעם עצמם, לכל דבר אפשרי, אבל לפרגן הם לא יודעים. חלקם יודעים הכול על הכול, חוץ מאשר איך לבנות חברה ולהביא רווח".

יש גם עובדים-לשעבר שלך, שלא ממש מרוצים.

"כל הקבוצה שהתחילה את באטמ עדיין נמצאת פה. היו לנו שלושה מקרים של תביעות. בשניים מתוכם אנשים משלמים עד היום פיצויים לחברה, ובמקרה השלישי הגענו לפשרה. אותם אנשים, שלא נעים להם לדבר גלויות נגדי, מתעוררים מפני שמהצוף והמיץ שעכשיו נוטפים מאיתנו הם לא נהנים. אבל הם אלה שגרמו לכך ישירות, כי הם לא האמינו בחזון. בישראל, נדיר מאוד שאנשים לוקחים אחריות ומאשימים את עצמם".

אומרים גם שאתה קמצן במשכורות.

"נכון לחלוטין. חלק מהמשכורות בענף שלנו בשנתיים האחרונות היו מטורפות, ולא הסכמתי לשלם אותן. ובכל זאת, עובדה היא שמחברת באטמ יצאו הרבה מאוד אנשים אמידים, מרמת המזכירה ועד רמת מנהלי מחלקות, ובזכות האופציות יש לנו גם לא מעט מיליונרים בדולרים.

"עם זאת, נכון שהעפתי הרבה אנשים מהמשרד, לאחר ששאלו אותי כמה אופציות מקבלים, או שאמרו שהמשרדים לא נראים יפים מספיק. אנשים מקבלים אצלנו משכורות סבירות וארוחות. מי שרוצה להתעשר תוך שנתיים או לטוות חלומות באספמיה, אני לא הכתובת. ואנחנו, אגב, גם היום לא מפטרים אלא שוכרים אנשים".

יש החולקים על שיטת הניהול שלך ורואים בך צנטרליסט.

"אני בכלל לא צנטרליסט. בקרוב נפרסם את התוצאות הכספיות שלנו, ותוצאות כאלה לא נובעות מצורת ניהול שכזו. פשוט, אני היום שורק בבית-קברות, וזה מרגיז כמה אנשים שעינם צרה".

ולא אכפת לך שעינם צרה?

"פופולריות אף פעם לא היתה חשובה לי".

גם לא בקהילה העסקית הישראלית?

"בכלל לא. לא אכפת לי להיות לא-פופולרי בקהילה עסקית. אני לא מתחכך עם אף אחד, אני לא חבר של עיתונאים. אתם רואים את זה בסגנון שאני מדבר איתכם. לא מזמן העפתי עיתונאית מהחדר הזה. אני לא מנסה להיות חבר של אף אחד, ותמיד הייתי כזה".

"גידלנו אותו כמו ילד"

מקום שבו מרום בעליל איננו פופולרי הוא בחברת הכבלים ג' ברס, שם החלה הקריירה העסקית שלו. אבל את הסיפור הזה יש לספר מהתחלה:

לפני כ-25 שנה, כשמרום היה סטודנט, הוא לימד בחוגי המחוננים של אריקה לנדאו. "הוא לימד אצלנו שעשועי מדע ומדעים", משחזרת לנדאו. "אני זוכרת אותו כאדם יצירתי ושופע רעיונות. הילדים אהבו אותו ושתו את המילים שלו בתאווה". משפחת ברס, שהכירה את לנדאו, חיפשה אז בייביסיטר, ולנדאו הפנתה אליהם את מרום. אגב, בביוגרפיה שלו מצויים עוד פרקים רבים, כמו קריירה במט"ח (מרכז טכנולוגיה חינוכית) ותואר ברפואת שיניים ("זה טוב בתור קוריוז, אבל אני לא יכול להציע לכם שירותים בתחום הזה").

כמה שנים אחר-כך הקימו ברס ומרום חברה משותפת, באטמ (ברס אדוונסד טכנולוג'י מרום), שהתבססה על הרעיונות השיווקיים של מרום. ב-1996 הנפיקו אותה בבורסת ה-AIM האנגלית (הבורסה המשנית בלונדון. כיום נסחרת באטמ בבורסה הראשית), עשו כסף, ובסופו של דבר הסתכסכו.

בצדק או שלא בצדק, גרשון ודינה ברס מרגישים נבגדים. "גידלנו אותו כמו ילד", אומרת דינה ברס, "וכאב לי מאוד שזה נגמר כך. אני זוכרת שביום שבאטמ נכנסה לבורסת ה-AIM יצאנו למסעדה, ואני ביקשתי להרים כוס לחיים. בברכה אמרתי לצביקה שלא ישכח שהאות ב' בבטאמ היא ברס, אבל נראה לי שכבר אז הוא ידע שהוא יוציא אותנו החוצה". היום נקראת החברה "ברוד אדוונסד טכנולוג'י מרום".

"יש לו כישרון מיוחד להקסים אנשים", אומרת ברס. "הוא ניחן בזיכרון פנומנלי ומסוגל לדבר על כל מיני נושאים. גם אני נשביתי בידע העצום שלו ובכושר השכנוע שלו. בכל תחום שהוא מתקרב אליו, הוא יכול להיות כוכב.

"צביקה עבד במט"ח כשכיר. יום אחד גרשון אמר לו, 'ניתן לך חדר ומכונית, תתחיל לעבוד ונראה מה יצא'. כל יום הוא היה הולך עם גרשון לאכול ארוחת צהריים בבית. אנחנו משפחה חמה, וצביקה היה חלק מאיתנו".

מתי התחיל השבר ביחסים?

"אף פעם לא הבנתי בדיוק מה קרה שם. אולי הוא חשב שגרשון לא מספיק רפרזנטטיבי בשביל חברת היי-טק. בכל מקרה, הפירוד נעשה בצורה לא יפה. בשלב מסוים הוחלט שצריך להפריד את החשבונות ואת הפעילות. כשהם שכרו את המשרדים בראש-העין, והלכו לקנות רהיטים, מרום הודיע פתאום לגרשון שהוא לא רוצה שהוא ישב אצלו". מרום מכחיש.

"אני חושבת שכשהבן שלנו, קובי, נכנס לעבוד בחברת ג' ברס, צביקה הרגיש שגרשון בוגד בו", אומרת ברס. גם גרשון ברס אומר שהיחסים היו מאוד קרובים, והתקררו כאשר ילדי ברס נכנסו לעסק.

מרום: "לברס יש עסק של כבלים בפתח-תקווה, ומכיוון שהייתי צריך מקום לשבת בו פיסית, ומכיוון שלא היה לי שום כסף, עשיתי איתו עסק. הוא נתן לי מקום בתוך העסק שלו, ואדמיניסטרציה - קרי, הנהלת-חשבונות, ניקיון, כל מה שיש בעסק, ובתמורה הוא קיבל כמעט מחצית מהחברה. מובן שבחלומות הכי פרועים לא תיארנו שזה יצליח ככה. "בשלב מסוים החברה גדלה, והעסק של ברס הוא גם עסק משפחתי. באטמ היא לא עסק משפחתי, היא עסק ציבורי, לכן דרכינו נפרדו. הוא מכר את המניות שלו, וזהו. מאז בטאמ היא חברה ציבורית".

זה לא היה כה חלק, היה שלב שבו היו חילוקי דעות.

"נכון בהחלט. לא היו חילוקי דעות במובן שהוא רצה ללכת לטכנולוגיה מסוימת ואני רציתי ללכת לטכנולוגיה אחרת. הוא לא איש טכנולוגיה. הוא לא יודע להבדיל בין טכנולוגיה מסוג א' לבין כזו מסוג ב' או ג'. אני האמנתי שצריך להשקיע באינטרנט, שהיה אז מאוד לא-פופולרי, וגרשון רצה To cash out. הוא קיבל 30 מיליון דולר מזומן, וזה היה אז סכום גדול מאוד במושגים של עסק משפחתי. בחיים הוא לא היה יכול לעשות אותו מעסק הכבילה שלו. אני גם לא אוהב שמשפחה מעורבת בעסקים".

בעבר, הוא אמר שהיית לו כבן. אתם שומרים על קשר?

"התשובה היא שהיו לנו יחסים טובים מאוד".

והיום?

"אנחנו כמעט לא בקשר. אבל זה מטבע הדברים. גם עברנו מקום, ומטבע הדברים, כשהעסקים זזו, הקשר הלך והתמעט. נכון שכשישבתי בפתח-תקווה ישבנו ממש משרד ליד משרד, וכשאתה יושב משרד ליד משרד אתה כל הזמן נכנס, ואוכלים ביחד. לנסוע מפה לפתח-תקווה זה חצי יום עבודה. גם עם העניין של הבן לא צריך להיסחף. אני מניח שזה היה על דרך ההפרזה. היינו שותפים טובים. לא צריך להגזים".

"יש לי סבלנות של דייג"

הקפיצות הגדולות בערכי המניה של באטמ בבורסה הלונדונית היו סמוכות לעתים לידיעות בדבר שיתופי-פעולה והשקעות צפויות בחברה. חלק מהן לא התממש, כמו רכישת החברה על-ידי סיסקו.

גם הידיעות על "שיחות" עם סאן הקפיצו בשעתו את המניה בכ-20% באותו היום. לדברי מרום, חברת סאן השקיעה בשנת 2000 בחברת באטמ. כמה? הוא אינו זוכר, אבל ההשקעה הראשונית היתה 10 מיליון דולר, תמורת 1% מהמניות, ויש לה אופציה להשקעה. הוא מספר שלבאטמ גם ברית אסטרטגית עם נוקיה.

הסכם שכן התממש הוא זה עם חברת סמסונג, המבסס מסגרת לפיתוח שותפות אסטרטגית בתחום ההעברה בפס רחב ובשוק מתגי ה-IP. באטמ מסרה בהודעתה כי ההסכם הוא "בעל השלכות מיידיות" - שיתוף-הפעולה הזה צפוי להוביל לשילובן של טכנולוגיית ה-VDSL וטכנולוגיית הרשתות של באטמ בממירי סמסונג.

אך הרכישה המדוברת ביותר היתה הרכישה הגדולה ביותר שביצעה באטמ מעודה. בחודש פברואר שעבר רכשה באטמ את טלקו סיסטמס, יצרנית אמריקנית של ציוד גישה ותמסורת לחברות טלקומוניקציה, תמורת 326 מיליון דולר. מרבית העסקה בוצעה במזומן - כ-260 מיליון דולר - ויתרתה, כ-66 מיליון דולר, במניות באטמ (960 אלף מניות).

בכך "שרפה" באטמ את כספי ההנפקה האחרונה שלה, שבה גויסו 200 מיליון דולר. עם רכישת טלקו הצהיר מרום כי הרכישה תביא לכך שהחברה תנפיק את מניותיה בבורסה האמריקנית. בינתיים לא בוצעה ההנפקה הנ"ל, וספק אם במצב השוק הנוכחי הדבר יתממש בזמן הקרוב.

כך או אחרת, רכישת טלקו מחזקת את יכולתה של באטמ בשוק האמריקני. עד הרכישה היתה פעילה באטמ בשוק האירופי, אך לאחר הרכישה כ-75% מהכנסותיה מגיעים מהשוק האמריקני.

"העסקה הזו, שבה חברה שמוכרת ב-20 מיליון דולר קונה חברה שמוכרת ב-100 מיליון דולר, היא תהליך שאנחנו היינו רוצים לעודד אותו; מגמה הפוכה למגמה של חברות ישראליות הנרכשות על-ידי זרות", אומר בנימין סופר, הנספח הכלכלי של ישראל בבוסטון.

למה טלקו היתה צריכה את זה?

"היתה פה השלמה של פערים של שתי החברות. באטמ היתה צריכה מערך שיווק מאסיבי, טלקו היתה צריכה לרענן את מערך המוצרים שלה. מעבר לזה שבאטמ שמה לה על השולחן 326 מיליון סיבות טובות למיזוג".

רכישת טלקו אינה היחידה, וכנראה גם לא האחרונה, לפחות על-פי הצהרת החברה. באטמ ביצעה ב-1999 שורה של רכישות, כמו רכישת 50% מחברת ציוד המחשבים המקומית אלדור, שתפיץ את מוצרי באטמ בשוק המקומי, ו-20% מלנטק, יצרן טייוואני שדרכו מתכוונת החברה לחדור ביתר-שאת למזרח אסיה, וכן להרחיב את יכולות הייצור שלה.

כאשר רכשתם את טלקו, הובעה תמיהה על כך שעשיתם זאת בעיקר במזומן, ובכך דיללתם את משאביכם.

"אתה לוקח ממשקיעים כסף ואומר להם שאתה הולך לקנות חברה, אז לא תקנה בכסף חברה? בגלל ההתחכמויות האלה, המון אנשים הפסידו את הכסף בשוק המניות, כי הכול עשו הפוך על הפוך".

גם המשקיעים בבאטמ יכלו להפסיד די הרבה כסף בזמן האחרון.

"טעות. אני באתי מבית שאף פעם לא היה בו גרוש, אבל היו בו עקרונות. ואם יש משהו שהשפיע עליי, זה חיל-הים. כשאתה יוצא משם, יש לך מה שאני קורא תפיסה של דייגים, סבלנות.

"חברות איכותיות לא נמדדות בביצוע המניות שלהן, אלא ביכולת של המנהלים להפוך אותן לחברות איכותיות לאורך זמן, ולכן בגרף המניה יש שינויים מפליגים".

מנהלים נוהגים לומר שהם "נמדדים לפי הביצועים של המניה" שלהם.

"אז אותי זה לא ממש מעניין. התעקשתי שבעלי המניות, שאני אחד מהם, לא יתגמלו אותי ואף אחד אחר בחברה לפי ביצועי המניה, אלא לפי הרווח נטו בלבד. הטרמינולוגיה שאנשים משתמשים בה לשחק במניות דומה לזו של הימורים - בהבדל אחד: במכונות בלאס-וגאס הכלל הוא ש-80% מההימורים מוחזרים חזרה. בקזינו שהפכה להיות הבורסה אין חוק כזה".

וזאת הסיבה שציפיות האנליסטים ממך לא התממשו?

"אנשים שאמורים להיות שפויים בדעתם ציפו מעסקים שישלשו וירבעו את עצמם כל שנה, למשך שנים רבות. אלא אם כן אתה שוטה חסר תקנה, אתה יודע שאי-אפשר להגדיל עסק לאורך זמן מרבעון לרבעון ב-50%. אפילו אם אתה סוחר סמים, ששם הביקוש הוא קשיח, לא תוכל לעשות את זה".

אז צודקים האנליסטים שאומרים שאתה נסחר ב-10% יותר ממה שאתה שווה?

"בכלל לא אכפת לי מה האנליסטים אומרים, כי מקודם הם אמרו שאני נסחר בשמינית מהשווי שלי. לא מעניין אותי מה האנליסט אומר. אני אומר עכשיו, וזה המקסימום שאני יכול להגיד, ששנת 2001 תהיה שנה מובחרת, שאין לה אח ורע בתולדותינו".

"קיוויתי שהוא יעשה הרבה יותר"

הרומן של באטמ עם שוק ההון האנגלי החל בחודש יולי 1996, אז גייסה החברה כ-12 מיליון דולר, לפי מחיר של 12.5 פני למניה. במשך כשלוש שנים דשדשה המניה בבורסה הלונדונית, עד שבאפריל 1999 רכשה חברת M‏3 4.3% ממניות באטמ, תמורת 10 מיליון דולר.

הקשר בין באטמ ל-M‏3 נוצר במהלך הרבעון האחרון של 1998, אז החלה באטמ לספק את מוצריה לחברה האמריקנית. באטם חתמה על הסכם לאספקת הזמנות בהיקף של כ-12 מיליון דולר לחברה האמריקנית, והסכם זה כבר מתחיל להיות ניכר בתוצאותיה של החברה.

ההשקעה של M‏3 בבאטמ הצליחה להקפיץ את מחיר מניית החברה, וכתוצאה מכך נהנו גם בעלי העניין בחברה. כך, למשל, דייוויד גולדמן ז"ל, יו"ר החברה דאז, מכר מניות ב-3.5 מיליון דולר, וחודשיים מאוחר יותר מכר מניות בשווי של כ-40 מיליון דולר. צבי מרום עצמו מימש באותה הזדמנות מניות בשווי 11.5 מיליון דולר, כאשר מחיר מניית החברה עמד על 1.6 ליש"ט למניה, פי 13 ממחיר ההנפקה.

באטמ המשיכה למנף עצמה בעקבות השקעת M‏3, ובחודש נובמבר גייסה כ-200 מיליון דולר לפי שווי של 3.85 ליש"ט למניה, פי 30 ממחיר ההנפקה. שווי החברה עמד אז על 2.3 מיליארד דולר. ומרום? מרום מימש אז כ-10 מיליון דולר נוספים והחזיק במניות בשווי של 640 מיליון דולר. יורשיו של גולדמן מחזיקים באותה עת מניות בשווי של 310 מיליון דולר.

מנקודה זו ואילך ידעה החברה מספר עליות וירידות, כאשר בחודש פברואר 2000 הודיעה על רכישתה של טלקו האמריקנית, תמורת 326 מיליון דולר. המניה נסחרה אז לפי שווי שיא של ארבעה מיליארד דולר. מאז התהפכה המגמה, ומניית באטמ החלה בצלילה כלפי מטה, כמו רוב שאר חברות הטכנולוגיה.

נסיקתה של מניית באטמ היתה מלווה בתוצאות כספיות מרשימות למדי. כך למשל, דיווחה החברה כי הכנסות החברה הגיעו לכ-36.8 מיליון דולר במחצית הראשונה של שנת 2000, לעומת כ-10.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-1999, ורווחיה הסתכמו בכ-9 מיליון דולר, לעומת 2.7 במחצית המקבילה ב-1999.

על-פי סקר שפורסם בפייננשל טיימס, מניית באטמ אף צוינה כמניה שהניבה את התשואה הגבוהה ביותר במדד 350 FTSE (מדד המניות הלונדוני המוביל) בשלוש השנים האחרונות. יחד עם זאת, שבוע לאחר תום תקופת הסקר צנחה המניה ביותר מ-50%, בעקבות אזהרת המכירות, ומחירה ירד בכ-80% ממחיר השיא.

אבל את מרום, כפי שהוא אומר, מחיר המניה וניתוחי האנליסטים לא מעניינים. הוא איש של חזון. ואם נחזור לאחור, גם אריקה לנדאו זוכרת אותו ככזה. "אני זוכרת שהוא כל הזמן חלם על שילוב של טכנולוגיה ורפואה. אני זוכרת שהיו לנו שיחות נהדרות, והייתי בטוחה שהוא יפעל בכיוון הזה בהמשך".

את נשמעת מאוכזבת.

"מאוד. אני לא חושבת שכסף יכול לספק את האדם. רק כסף זו ריקנות איומה. צריך הרבה יותר מזה. קיוויתי שהוא יעשה הרבה יותר".