הטלקום לאן

קבוצת Precursor היא מה ששמה מרמז ("התוויה מראש"): חברה שעוסקת בעיקר בזיהוי ובניבוי מגמות ורעיונות בתחומי הטכנולוגיה, צד הביקושים והתחיקה שיש להם השלכה על מגזר הטלקום, הרבה לפני שאחרים מחייגים לתחום הזה. זוהי חברת בוטיק עצמאית למחקר מוושינגטון די.סי שטווח המחקר שלה הוא גלובלי. לקוחותיה המוסדיים מקבלים ממנה לא רק את הניתוחים העדכניים ביותר, אלא גם את הנועזים ביותר. היא נוסדה על ידי צמד המומחים וויליאם וויימן וסקוט קלילנד, במטרה להציע ללקוחות פרספקטיבות שאותן קשה למצוא במחקרים רגילים, בהתבסס על ניסיונם הרב של המייסדים, ושל מומחה התקשורת הבינלאומי רודי באקה, הן בנושאי חקיקה בוושינגטון והן בוול סטריט. "בארונ'ס" ריאיין את צמד המייסדים בשבוע שעבר, כדי לקבל מושג על אופק מגזר הטלקום תחת ממשל ג'ורג' וו. בוש, והיכן יכולים המשקיעים ללקט הזדמנויות לעתיד.

- מה, אם בכלל, הולך להשתנות מבחינת חקיקת טלקום בממשל החדש בוושינגטון ותחת נציבות התקשורת הפדרלית, FCC, החדשה?

קלילנד: "הממשל החדש יתמוך, מעצם טבעו, בהרבה יותר דה-רגולציה, ויהיה ספקני הרבה יותר מקודמו בנוגע למגבלות או תקרות בעלות בשידורי כבלים, שידורי טלוויזיה ורשיונות סלולר. הוא הולך להיות ידידותי יותר כלפי קונסולידציה, קרי מיזוגים, במגזר התקשורת, וידידותי לתשתיות של ספקיות הטלקום, שידורי הכבלים ותקשורת הסלולר".

- מה הכוונה במילים "ידידותי לתשתיות"?

קלילנד: "הם הולכים לעודד פריסה או התקנה של ציוד תקשורת טלפוני באמצעות כבלי שידור, ללא רגולציה מסובכת מדי".

- מה עוד צריכים המשקיעים בימינו לדעת בהקשר זה?

קלילנד: "שינוי חשוב ביותר בנושאי חקיקה הוא חילופי יו"ר ועדת האנרגיה והמסחר בבית הנבחרים. זה שינוי אדיר, מפני שהיו"ר הקודם חסם את נטיית הלב של רוב חברי הוועדה לפתוח מחדש את חוק הטלקום משנת 1996. היו"ר החדש של הוועדה הזו, וו.ג'יי. טאוזין, רפובליקני מלואיזיאנה, רוצה לפתוח מחדש את החוק מ-1996 ולנסח אותו מחדש באופן שיעודד את חברות בל (חברות הטלפון האיזוריות) לקדם את פריסת קווי DSL (קווי מנוי דיגיטליים, המאפשרים פס רחב).

"השנה תיתכן הרבה חקיקה בתחום זה בקונגרס, והיא תפתיע משקיעים רבים. התחיקה הזו תעבור בקלות יחסית, אולי אפילו ברוב מכריע, בשלב כלשהו השנה. היא תשנה את הדינמיקה במגזר הטלקום, ותחייב את ממשל בוש להגיב עליה. גם הסנט יהיה חייב להגיב. מצד שני, צריך להזכיר שכל חקיקה בגבעת הקפיטול היא עניין מסובך, ולכן ייתכן שהשינויים בחוק הטלקום מ-1996 לא יעברו כבר השנה או אפילו בשנה הבאה, לתשומת לב המשקיעים. אבל יחד עם זאת, על המשקיעים לצפות לכך שחוק הטלקום הזה אכן יעודכן על ידי בית הנבחרים. זה ישנה את ההתנהגות ואת מצב הרוח במגזר הטלקום".

- האם תהיה בכך הודאה שחוק הטלקום מ-1996 היה כישלון?

קלילנד: "זו תהיה הודאה בכך שחוק הטלקום בעייתי מאוד. בדיעבד, התברר שהוא מציע סביבת השקעות גרועה מאוד. המשקיעים פירשו בדרך כלל את הצד התחרותי של החוק ההוא כך שהחברות הפעילות כיום יפסידו ממנו, והחברות החדשות ירוויחו ממנו. במבט לאחור, המפעילות הוותיקות ניצלו כמעט כל מה שנציבות תקשורת הפדרלית, FCC, וה-CLECs (חברות טלקום מקומיות תחרותיות חדשות) השליכו לעברן, ושגשגו, ואילו ה-CLECs, שהיו אמורות להרוויח מהחוק, חנוקות".

- זה בגלל שהחוק לא נאכף, או שהמודלים העסקיים נכשלו?

קלילנד: "זה היה כישלון של הבסיס הכלכלי בחוק הטלקום. החוק הזה הניח שברמה המקומית תצוץ תחרות חדשה לחברות הקיימות, שתוזיל את תעריפי השירותים לצרכנים. המטרה הייתה לעודד חדשנות. זה לא קרה, לפחות לא בכל הנוגע לחברות הקיימות. הכוונה הייתה לעודד פריסה של שירותים מתקדמים. התוצאה הייתה קיפאון יחסי בתחום פריסת קווי DSL".

- מדוע פריסת הפס הרחב מהווה בעיה כה גדולה?

קלילנד: "פריסת פס רחב תלויה במרחק מהרשת הקיימת. כדי להבין היכן צפויים בקרוב שירותי פס רחב והיכן לא, צריך להכיר את הגיאוגרפיה של הרשתות הנוכחיות. המיקום של מטות חברות הטלקום חשוב לעניין זה, וכך גם מיקומו של הכבל הראשי. בשוק הפס הרחב, אפשר להבחין בשלושה מקטעים עיקריים. בשוק העסקים הגדולים, כמעט כל חברה שרצתה פס רחב כבר השיגה אותו. בשוק משקי הבית, רק ל-6% יש שירותי פס רחב, ש-73% מהה מסופקים על ידי מודם כבלים ורק כ-26% מסופקים על ידי קווי DSL. "המקטע השלישי, עסקים קטנים ובינוניים, נשלט רובו ככולו על ידי DSL, מפני שאין לו שידורי כבלים, אבל הוא לא מקבל את הביקוש שלו לקווי DSL. הסיבה לכך היא שעסקים כאלו נוטים לא להיות במרכזים העירוניים, אלא בפריסה גיאוגרפית רחבה. משום שהפריסה הזו כה רחבה, העסקים הללו דווקא זקוקים לפס רחב, אבל הסיכוי שיקבלו אותו הוא הנמוך ביותר. זה חשוב ורלבנטי מאוד גם למשק, מפני שעסקים קטנים ובינוניים הם באופן מסורתי אחד ממקורות התעסוקה והצמיחה במשק".

- מה מעכב את פריסת הקווים הללו? האם חברות בל פשוט מסרבות לשתף פעולה עם חברות CLEC?

וויימן: "קו DSL עולה הרבה יותר, דורש הרבה יותר זמן להתקנה וגם קשה יותר אופרטיבית להתקנה. כל זה בצד ההיצע. בצד הביקושים, עדיין אין מספיק יישומים שעבורם אנשים יהיו מוכנים לשלם כסף. אנחנו מדברים על רמות מחירים של 40, 50 ו-60 דולר בחודש. אבל מהם היישומים? למשקי הבית, לדוגמה, עדיין אין סיבות טובות להתחבר לקו כזה. רוב יישומי התקשורת כיום הם מסרים מיידיים. עדיין אין לנו שירותי שיחות ועידה בווידאו או הזרמת שידורים וכיוצא באלו. אין יישום שהוא "קילר" בצד הביקוש".

- במילים אחרות, שוק ה-DSL כבר רווי או במצב של מכירות-יתר?

קלילנד: "בפירוש כך. מהפיכת האינטרנט וחברות דוט.קום גרמו לאנשים להניח שפס רחב הוא מהפיכה שממתינה מעבר לפינה. אבל התקנת פס כזה מחייבת תכנון ובנייה מחדש של שתי הרשתות הבסיסיות שלנו: רשת הטלפונים צריכה לעבור שידרוג לפס רחב, וכבלי השידור צריכים להפוך מחד-סטריים לדו-סטריים. במקומות רבים, מצב שתי הרשתות הללו הוא מתחת לכל ביקורת. לכן, וזו סיבה נוספת לכאב הראש של מגזר הטלקום, בנוסף לכך שהייתה יותר מדי דה-רגולציה, מגזר הטלקום גם עבר יותר מדי השקעות פרועות בעזרת בנקי השקעות, ויותר מדי מודלים עסקיים גרועים צצו בבת אחת. יותר מדי מתחרים צצו בתחום הזה של בסיס עלויות קבוע".

וויימן: "אשכולות התעשיות שנוסדו סביב טכנולוגיות המידע תרמו 30% מכל צמיחת המשק האמריקני בשנים 1999-1995. הן היוו 10% בלבד מהמשק, אך תרמו פי שלושה מהגודל שלהם. ב-1999, ההשקעות ב-IT היוו 46% מכל ההצטיידות של החברות והעסקים. זהו שיעור שאינו בר-קיימא לאורך זמן".

- בואו נחזור לשינויים הצפויים בחוק הטלקום. מה מטרתם, בעצם?

קלילנד: "המטרה היא לעודד השקעות בשירותי טלקום מקומיים, להנהיג דה-רגולציה בשירותי תקשורת הנתונים המקומיים. אם יש משהו שיכול למשוך את המגזר הזה מהדכדוך הנוכחי שלו, זה יהיה התנהגות חברות בל. הן צריכות להיות הסוסים שמושכים את הקרון, אלה שמבצעות את ההשקעות והפריסה של הפס הרחב. אחת מהנחות היסוד המוטעות של השוק, שגרמה לאופוריה הבלתי מוצדקת שנים האחרונות, הייתה שהמתחרות החדשות, החברות הקטנות וחברות השירותים של הדור הבא, ימשכו אחריהן את המגזר כולו. אבל החברות הללו הניבו הכנסות מזעריות לעומת הכנסות המגזר כולו. טלקום הוא שדה המשחק של הענקים, עניין של יתרון לגודל. כפי שאין לנו עשר יצרניות רכב גדולות, ולא עשר יצרניות פלדה או אלומיניום, לא יכולות להיות יותר מדי שחקניות טלקום. רק מעט מאוד שחקניות גומחה יחזיקו מעמד לאורך זמן. לרובן אין את שולי הרווח שיאפשרו להן פעילות לטווח רחוק".

וויימן: "כל מבנה התמריצים של חוק התקשורת מ-1996 הוא בעייתי. מדוע שחברת טלקום אחת תהיה מחויבת למכור את כלי המשחק שלה ליריבותיה, כדי שהללו יכו אותה במגרש שלה? (בין היתר, החוק מחייב חברות לפתוח את רשתותיהן בפני מתחרות כאשר הרשת המקומית שלהן היא מונופול למעשה - המערכת) חברות בל חויבו לעשות את זה מכוח חקיקה. מעניין איך מתפלאים אחר כך שהן עשו זאת באיטיות של צב".

- אז שניכם מוציאים מכלל חשבון את חברות CLEC בשלב זה?

קלילנד: "בהחלט כן. כמודל כלכלי, לחברות הללו אין הרבה מה למכור. הטענה הסטנדרטית של בנקי ההשקעות שהנפיקו אותן בעבר היא שחלק מהן יצליח לשרוד. אבל זה מפני שיש חברות מעטות כאלו שיש להן משקיעים פרטיים, שימשיכו לסבסד את המודלים העלובים שלהן. אני ספקן מאוד לגבי ה-CLECs".

- בואו נחזור לטיעונכם שיש מעט מדי ביקושים לפס רחב מאשר השוק חושב, ושאין יישום 'קילר' שיכול לדחוף את הביקוש. אבל מה לגבי העברת נתונים?

קלילנד: "יש הרבה הייפ בדיבורים על העברת הנתונים. אנחנו לא מאמינים לסיפורים של סיסקו או של חברות הטלקום מהדור הבא, על ההיפר-צמיחה בביקושים לתקשורת נתונים. הצמיחה הזו היא מה שאנחנו רואים כבר כעת. השוק הפך אותה למהירה וכמותית הרבה יותר מכפי שהיא באמת. רוב המשקיעים נטו לקבל את המוסכמה שתקשורת הנתונים מכפילה את עצמה מידי שלושה עד ארבעה חודשים. במונחים שנתיים, אלו הם שיעורי צמיחה של 800% עד 1,600% בהעברת הנתונים. הצמיחה האמיתית קרובה יותר ל-100%. זו אמנם צמיחה מהירה, אבל רחוקה מאוד מ-1,600%-800%".

- אז מי נהנה בשלב זה מתקשורת הנתונים?

קלילנד: "אחד האתגרים הגדולים בתחום תקשורת הנתונים במבט לעתיד הוא שהתקשורת הזו מתבססת על מודל שאינו למטרת רווח. אנחנו נוטים לשכוח שהאינטרנט תוכנן במקורו על ידי משרד ההגנה כדי לתמוך במוסדות אקדמיים, ששילמו עבורו. לא היה שם מודל מסחרי בר-קיימא".

וויימן: "אנחנו מאמינים בצמיחה של תקשורת נתונים, אבל הרווחיות בתחום הזה חמקמקה מאוד. בסמינר שערכנו, לאיש מהמשתתפים לא הייתה תשובה לשאלה איך עושים כסף מתקשורת כזו. אנשים הניחו שצמיחת נפחי תקשורת נתונים שווה לצמיחת הכנסות. מה שמתרחש בפועל הוא קפיצה אדירה בנפחי העברת הנתונים, שמתקזזת על ידי ירידה תלולה במחירי השירותים הללו. הדרך היחידה שתוביל החוצה מהמעגל הזה היא לספק סוג כלשהו של שירותים ייחודיים או מובדלים. אבל זה ידרוש עוד זמן רב".

- אז היכן צריכים המשקיעים להתמקד?

קלילנד: "הלקח למשקיעים כאן הוא שהשיטה הקיימת מבוססת על גביית תשלומים בנקודת היציאה מהשירות. חברות השולטות בנקודת היציאה ללקוח, בין אם מדובר בחברת הטלפון, חברת שידורי הכבלים או חברת הסלולר, יצליחו להניב הכנסות. לעומת זאת, הגורמים שעוסקים בתעבורת הנתונים, כמו חברות הטלפון למרחקים ארוכים או ספקיות רשתות הנתונים של הדור הבא, הן בצרות גדולות. הערך במגזר הזה נודד משירותי ההעברה אל נקודת המוצא ללקוח, ובגדול".

- בואו נדבר על המגזר הסלולרי. יש באמת בעיה של מחסור בתדרים?

קלילנד: "תחום הסלולר הולך להיות אחד הנושאים המעניינים מבחינת המשקיעים השנה, כתוצאה מכך שיש לנו ממשל חדש. אנחנו מאמינים שההגבלות הנוכחיות על התדרים יוקלו במידה ניכרת כבר השנה. מבחינת המשקיעים, זו התפתחות חשובה".

- תסביר, בבקשה, את נושא ההגבלות על תדרים".

קלילנד: "כעת יש חוק שקובע ששום חברה לא יכולה להחזיק ביותר מ-45 מגהרץ בעיר גדולה, או 55 מגהרץ באיזור כפרי. התוצאה היא שדווקא לחברות שיש להן את רוב הלקוחות, יש את השירותים הגרועים ביותר, כי יש להן הכי פחות תדר ללקוח להציע. ההגבלות הללו נועדו ליצור תחרות רבה לטובת הצרכן, אבל בפועל הן הולידו שימוש לא אופטימלי בתדרים. כשההגבלות יבוטלו, השימוש בטווחי התדרים יהפוך ליעיל הרבה יותר, וערכם יעלה. זה עשוי להיות אחד הזרזים שיאפשרו את הקאמבק של מגזר הטלקום". - אבל יש מספיק תדרים לכולם?

קלילנד: "ללא ספק יש בעיה של מחסור, אבל ברור שהדבר הראשון שחייבים לעשות הוא לאפשר ניצול יעיל יותר של התדרים הקיימים. יש המון תדרים מבוזבזים המוחזקים על ידי חברות קטנות שאין להן את הלקוחות".

- אז מה יהיה התהליך כאן?

קלילנד: "אנחנו חושבים שזה יהיה זרז חיובי למגזר הסלולר, מפני שטווח התדרים יהיה שווה יותר, והשחקניות הקטנות מדי הולכות להתחסל. השחקניות הגדולות יהיו שוות יותר, מפני שיהיה להן טווח תדרים מנוצל כמו שצריך. יש כעת בהחלט ערכים סמויים במגזר הסלולרי".

- תן כמה שמות בנושא הזה.

קלילנד: "בין השחקניות הגדולות אפשר לציין את ורייזון, T ,Cingular&AT וויירלס, ספרינט וויסטרים, PCS ונקסטל. השחקניות הקטנות הן חברות כמו אולטל, יו.אס סלולר, ווסטרן וויירלס, סנצ'וריטל, דובסון, רוראל סלולר, פאוארטל, ארץ' קומיוניקיישנס ומטרוקול. אנחנו מעריכים ש-T&AT וויירלס תהיה נושא מעניין, כי הם ייהנו מהרמת המגבלות על טווח התדרים, ובמקביל יהפכו לעצמאיים מ-T&AT ובכך תעלה הגמישות שלהם".

וויימן: "צריך רק להזהיר את כל אותם המשקיעים שמצפים שהסלולר יהיה הדבר הגדול הבא בתחום יישומי האינטרנט, שכדאי שקודם לכן תיפתר בעיית המחסור בתדרים, מפני שהמחסור הזה הוא המגבלה הרצינית ביותר".

- אתם מתכוונים לשירותי הדור השלישי?

קלילנד: "אם אין לך מספיק תדרים, שירותי ג'י-3 יהיו הרסניים. הם יכרסמו ויעשו קניבליזציה לטווחי התדרים הרווחיים לשירותי הסלולר הקולי. חייבים להסיר את מגבלות התדרים הרגולטוריות, כדי לאפשר מרחב לצמיחת שירותי ג'י-3".

- מה עם טווחי התדרים המוחזקים כעת על ידי משרד ההגנה?

קלילנד: "משרד ההגנה אכן מחזיק כיום ברוב התדרים שנחוצים לשוק המסחרי. הייתי מזהיר את המשקיעים שלא לעצור את הנשימה עד שהמשרד הזה ישחרר את התדרים המובחרים שלו. זה לא האינטרס שלו לעשות כך".

- אנחנו באמת זקוקים לדור השלישי? חברות רבות אומרות ששירותי ג'י-2.5 הם די והותר מבחינתן.

קלילנד: "תוספת ההכנסה משירותי ג'י-3 תהיה באמת צנועה ביחס לתוספת ההוצאה הגדולה, ולכך תהיה השפעה מעכבת גדולה על פריסת השירותים הללו. כמו שביל (וויימן) ציין קודם, בינתיים אין לנו יישום "קילר" שאנשים ירצו לקנות בכל מחיר לשירותי הדור הסלולרי השלישי".

וויימן: "כשאני מתבונן על המודלים הכלכליים של הפעילות הזו, אני מתמלא עוד יותר חשש. המנוי יצטרך לשלם דמי העברה יקרים ודמי מנוי נוספים. האם אנשים יהיו מוכנים לשלם את זה? יש דיבורים על הכנסות מפירסומת למכשירי הסלולר, ועל מסחר אלקטרוני סלולרי, אבל שניהם עדיין רחוקים מאיתנו כיום".

- מי, בעצם, מקדם את שירותי ג'י-3?

וויימן: "התשובה היא בדרך כלל אירופה, שבה השירותים הללו טופחו וסובסדו על ידי ממשלות. אבל רק ל-1% או פחות ממנויי הסלולר של דויטשה טלקום, לדוגמה, יש גישה לאינטרנט. אם אתה מתבונן בצד הפירסומת, אז כל שוק הפירסומת הסלולרית (למכשירי הטלפון הניידים) באירופה נאמד כיום בפחות ממיליארד דולר בשנה".

- מה זה אומר לגבי NTT דוקומו היפנית, ומכשיר iMode שלה, שמבוסס על שירותי ג'י-3?

קלילנד: "השאלה היא אם המכשיר הזה יימכר בהצלחה גם מחוץ ליפן".

- תרחיבו בבקשה.

וויימן: "ה-iMode של דוקומו מבוסס על סטנדרט טכנולוגי שונה לחלוטין מזה ש-T&AT משתמשת בו, ובוודאי מהסטנדרטים האירופיים, שמבוססים על משפחות GSM. כמו בהרבה תחומים אחרים, מה שקורה ביפן ייחודי ליפן. אנחנו לא אומרים שהמכשיר הזה גרוע מבחינה טכנולוגית, אבל קשה להשתיל אותו בשווקים אחרים, בהתחשב בסטנדרט הטכני, בהגנה הרגולטורית שקיימת בהם ובכמה נושאים חשובים אחרים".

- מה דעתכם על מגזר הכבלים בארה"ב?

קלילנד: "החלטת בית המשפט בוושינגטון לפני כמה שבועות לרופף את הגבלות הבעלות בשוק שידורי הכבלים, היא התפתחות חיובית מאוד למגזר הזה, והיא עשויה לקדם קונסולידציה בו. זו תהיה מגמה חיובית. אבל לשירותי הכבלים יש שתי בעיות גדולות: הם עדיין לא גיבשו מודל עסקי מוכח של פס רחב באמצעות הכבלים, והם עדיין לא יודעים איך הרגולטור יתייחס לשירותים הללו. מגזר כבלי השידורים יודע שהוא יכול לעשות טונות של כסף אם הוא יישאר סגור לגמרי, אבל מסיבות פוליטיות וסיבות של אנטיטראסט, החברות יהיו חייבות לפתוח את הרשתות שלהן בפני מתחרות. השאלה מבחינתן היא, באלו תנאים הן יעשו זאת, ובאיזה קצב.

"האי ודאות הגדולה השנייה של המגזר הזה היא ההגדרות המשפטיות. חברות הכבלים אינן מעוניינות שיסווגו אותן כחברות שירותי תקשורת מהדור הבא. עד כה הן הצליחו להימנע מכל סיווג. אבל בשנה הבאה, בית המשפט העליון הולך לדון בתיק שיהיו לו השלכות ישירות על החברות הללו. בית המשפט עשוי להכריע אם חברות הכבלים הן חברות טלקום לכל דבר, חברות כבלים עם פחות רגולציה או חברות שירותי מידע ללא רגולציה. אלה הן שאלות גדולות באמת, והתשובות יצטרכו להינתן תוך כשנה. אבל מצד שני, אסור לטעות: הממשל הנוכחי וה-FCC בניהול החדש (של מייקל פאואל, בנו של שר החוץ, קולין פאואל - המערכת), יהיה הרבה יותר ידידותי למגזר הכבלים. לכן, בסך הכל התחזית לענף הזה חיובית, עם הרבה סימני שאלה לגבי המודל הכלכלי של שירותי הפס הרחב שלהם והאופן בו הם יפוקחו בסופו של דבר".

- יש תחומים בטלקום שהמשקיעים לא שמים אליהם לב?

קלילנד: "מגזר הטלקום של מקסיקו ראוי למספר מבטים נוספים. מקסיקו היא שוק הטלקום השני בגודלו באמריקה הלטינית, והשוק הצומח במהירות הגבוהה ביותר. בחירתו של ויסטנה פוקס לנשיא, וההסדר הרגולטורי של הסכסוך בין חברות הטלקום המקומיות, שינו מאוד את הדינמיקה בשוק הזה לחיובית. לפני כן זה היה שוק בלתי ודאי ובעייתי. החברות עברו תהליכי הפרטה, אבל לא התארגנו כראוי לשוק פרטי. בסתיו האחרון, הוסדרו גם סכסוכים בין החברות הוותיקות לשחקניות החדשות. הם גם חיזקו את הרגולטור שלהם, גוף שנקרא Cofetel".

- תן שמות.

קלילנד: "טלמקס היא, כמובן, השחקנית הוותיקה והגדולה ביותר, ו-9% ממנה מוחזקים בידי SBC האמריקנית. חברה אחרת היא Aventel, שוורלדקום מחזיקה 45% ממנה. שם נוסף הוא Alestra, ‏49% בבעלות T&Axtel .AT היא עוד שם, עם 27% בבעלות בל קנדה. ישנה גם קבוצת Iusacell, שמוחזקת ב-33% על ידי ורייזון ו-וודאפון הכריזה בינואר שתקנה 34.5% ממנה. שם נוסף הוא Pegaso, שנתמכת על ידי ליפ וויירלס וספרינט".

- מה עוד כדאי למשקיעים לבדוק בזירה הגלובלית?

קלילנד: "יש עוד כמה סיפורים גלובליים חשובים כאלו, אבל מנקודת מבט שלילית. אחד מהם הוא בריטניה, המדינה בה החלה אופנת שירותי הטלקום התחרותיים והדהרגולציה בתחום הזה, לפני למעלה מ-20 שנה. מגזר הטלקום הבריטי עובר כעת סיבוב של 180 מעלות, לכיוון של רגולציה כבדה".

- מה גורם לזה?

קלילנד: "ממשלת טוני בלייר מגלה הסתייגות גוברת והולכת מדה-רגולציה והפרטות. זה חשוב, מפני שהעולם כולו הולך בעקבות בריטניה. ההתפתחויות באי הבריטי הן סמן מוקדם רב עוצמה למשקיעי טלקום גלובליים. הפילוסופיה של ממשלת בלייר רגולטורית יותר מאשר ממשלת תאצ'ר, שהתחילה את מהפיכת הדה-רגולציה וההפרטות. אנחנו רואים כעת חקיקה שתיצור ביורוקרטיה פיקוחית גדולה בשוק הטלקום הבריטי. כל האיתותים הם נגד סביבה תחרותית וחופשית יותר. זו למעשה חזרה לימים של הרגולציה הכבדה".

- פירסמתם לא מכבר סקירה על מדיניות "השמירה על הפרטיות" באירופה.

קלילנד: "נכון. אנחנו מניחים שהרגולציות הפאן-אירופיות בנושאי שמירה על פרטיות הלקוח יאיטו את תהליכי פריסת היישומים והשירותים. בתרחיש הגרוע ביותר, התקנות החדשות של האיחוד האירופי יחניקו את פיתוח התוכנות היישומיות למכשירי סלולר, לדוגמה, ולרשתות בכלל, יפצלו את השוק ויפגעו בצמיחה העולמית של -m commerce (סחר מובילי, סלולרי). ספקיות אירופיות כמו וודאפון, נוקיה וטי-אונליין עלולות להיפגע מכך מאוד, כי הנתונים האישיים של הלקוח הם הבסיס לשירותים סלולריים מבוססי תחנות מקומיות.

"זה גם עלול להיות מכשול חדש בפני פריסת שירותי ג'י-3. בנוסף, 'הוועדה לשמירת פרטיות הנתונים' בבריטניה גיבשה הנחיות לפיהן כל הפירסומת שמבוססת על נתוניו האישיים של הלקוח ועל הרגלי הקנייה שלו בעבר, תיאסר בכל רחבי האיחוד האירופי. אם המלצה זו תיושם, כל פיתוח התוכנות לאביזרים ולרשתות יוחנק. לכך יש השלכות שליליות על חברות כמו אלקטל, נוקיה ואריקסון. בניגוד לכך, ספקיות שירותי מסחר סלולר (m-commerce) בארה"ב, כמו ורייזון, מוטורולה ו-AOL-טיים וורנר יכולות ליהנות מהגמישות הפיקוחית בארה"ב כיום, בנושאים של שמירה על פרטיות לקוחות".

- מה עוד מדאיג אתכם בזירה הבינלאומית?

קלילנד: "משקיעים רבים נלהבים מההזדמנויות בשוק הסיני, על רקע כניסתה הצפויה בקרוב של סין לארגון הסחר העולמי. היינו ממליצים להתייחס לדברים בזהירות רבה, מפני שסין מבטיחה בינתיים הכל על הנייר, אך עדיין לא עושה הרבה כדי להבטיח שהשקעות טלקום בתחומה יהיו רווחיות".