נלחמת בשיניים

יותר מ-1000 חברות, ביניהן ענקיות כ-י.ב.מ, מייקרוסופט, אינטל, נוקיה וטושיבה, הצטרפו למייסדת (BSIG - Bluetooth Special Interest Group), אריקסון, ותחזיות באשר למספר המכשירים שיתמכו בטכנולוגיה עד סוף השנה החלו להציף את השוק.

התסריטים שנישאו על כל פה דיברו על מקררים אינטליגנטים שיוכלו לחייג לחנות המכולת השכונתית, ולהחליף את מלאי הירקות בביתנו, ועל קולרים מיוחדים שיתריעו בפני הורים מודאגים על התרחקותו של ילדם מעבר לטווח הביטחון שנקבע.

אולם מכשירים התומכים בבלוטות' החלו להופיע רק במחצית השניה של שנת 2000, וכאשר הללו הואילו להגיע סוף-סוף, ההתרגשות לא היתה רבה כמצופה - כמה כרטיסים למחשב וערכות למפתחים, זה כל מה שקיבלנו.

בחודש מרץ השנה האכזבה הפכה למבוכה, בעת שנסיון להקים רשת שכולה מבוססת בלוטות', שנערך בתערוכת CeBIT בהאנובר, נכשל. כמעט באותו הזמן התרבו הסימנים כי מייקרוסופט החליטה שלא לתמוך בטכנולוגיה בגירסת מערכת ההפעלה הבאה שלה, חלונות XP, שאמורה להיות משווקת באוקטובר הקרוב. ביולי הודיעה Psion, יצרנית מכשירי כף היד הבריטית, כי היא זונחת את תוכניתה לשלב תמיכה בבלוטות' בדגמים החדשים שתציג.

בינתיים, הטכנולוגיה המתחרה, רשת אלחוטית בפרוטוקול 802.11 ונגזרותיו ( b ,a, ו-g), החלה צוברת תאוצה, כאשר חברות מכובדות מאמצות את השימוש בה. רשת בתי הקפה סטארבקס התקינה עמדות אלחוטיות העושות שימוש בטכנולוגיה זו בסניפיה, וחברות נוספות הצטרפו למגמה.

מעת לעת הופיעו בתקשורת תמיהות לגבי עתידה של הבלוטות', אולם לרוב, המגמה השלטת היתה שתיקה רועמת.

הקורא הממוצע יגיע למסקנה, לאור הנתונים לעיל, שסופה של הבלוטות' ידמה לגורלה של קלטת הבטאמקס של סוני, שנראתה בזמנו כטכנולוגיה מבטיחה, ולא מצאה את דרכה אל לב הציבור. אולם, בבחינה עמוקה יותר של המצב, ניתן לומר, אם לצטט את מארק טוויין, כי השמועות על מותה של הבלוטות' היו מוגזמות.

למעשה, מתחת לפני השטח רוחשות להן עסקאות הבלוטות', והמכשירים התומכים בטכנולוגיה כבר נמצאים בדרכם אל הציבור הרחב, זה שאינו מוגדר כחובב גאדג'טים. תחושה של התעוררות מה במגזר היצרני הורגשה בשבוע שעבר, בעת שאריקסון הודיעה על עסקה במסגרתה תספק רשיונות לטכנולוגיה לארימה (Arima), חברה טייוואנית המייצרת מוצרי צריכה. זו אינה העסקה המשמעותית ביותר שנחתמה בעניין, אולם מדובר באחת מהעסקאות היחידות שפורסמו.

בינתיים, Norwood Systems, חברה המפתחת רשתות אלחוטיות לעסקים, שהוכתרה בידי מגזין "טיים" כאחת מ-30 חברות הטכנולוגיה המבטיחות באירופה, ממשיכה בעוז עם תוכניתה לבצע ניסויים של הטכנולוגיה בקרב לקוחות כדוגמת ארנסט אנד יאנג, ואחד משלושת הבנקים הגדולים בעולם.

גם התחזיות לא מרפות: במחקר שפורסם לאחרונה ממשיכה חברת היעוץ פרוסט אנד סאליבן לדבוק בהערכתה כי ההכנסות ממכשירים בהם תוטמע הטכנולוגיה יגיעו ב-2006 ל-330 מיליארד דולר.

"נכון, היו עיכובים", מודה יאן אודנפלדט, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיה באריקסון. "לקח יותר זמן לאותם מוצרים להגיע לשוק לעומת התכנון הראשוני, והתקשורת החלה לגלות סימני תיסכול. כעת אנו מרגישים שזהו הזמן המתאים לבלוטות', כאשר בפעם הראשונה ניתן להציג מוצרים טובים לשוק."

מדוע נאלצנו להמתין עד עכשיו? ראשית, הטכנולוגיה נאלצה לעבור תהליך התבגרות - בתקופת ההתלהבות הראשונית התעשיה התפרשה לעבר מספר תקנים מקבילים של הטכנולוגיה, מוסיפים קצת פה, מגלים שיפור או האטה בתפוקה, ומתקנים את הדרוש תיקון.

"המפתחים המשיכו להתקדם עם גירסאות חדשות, אבל אף אחד לא ממש התעניין ביצירת תקן יציב לדבר הזה", אומר ג'מי גרין, אנליסט בכיר בחברת היעוץ אובום (Ovum). עובדה זו האטה את פיתוח המוצרים עצמם, כיוון שהיצרנים לא היו מוכנים להתחייב לשימוש בטכנולוגיה, כל עוד לא הובטח להם שהתקן המסוים אכן יצליח להתבסס.

"כעת יש בידינו גירסה שכולם מסכימים עליה. גירסה 1.1 היא טובה מספיק בכדי לטפל בפעולות הבסיסיות", אומר גרין.

כאשר עניין התקנים נפתר בהצלחה, המכשול הבא עימו צריכה הבלוטות' להתמודד הוא המחיר. בימי האופוריה הרעיון שנישא בפי כל דיבר על רכיבים שמחירם לא יעלה על 5 דולר, מחיר שיאפשר פרישה רחבה ככל האפשר של הטכנולוגיה בקרב מכשירים אלקטרונים זולים, החל מאוזניות, דרך עכברים למחשב וכלה בנעלי ריצה.

אולם כשם שהבלבול סביב התקנים גרם ליצרנים להשהות את התחלת היצור ההמוני, בצד המחיר התפתח סינדרום "הביצה והתרנגולת".

כיוון שהדרישה של היצרנים לבלוטות' היתה מועטה, הרכיבים שאכן יוצרו התהדרו בתגי מחיר גבוהים, והחברות ששילבו את הטכנולוגיה במוצריהן, עשו כן במוצריהן האיכותיים (והיקרים) בלבד. הטלפון הסלולרי של אריקסון, למשל, נמכר יחד עם אוזניה אלחוטית בקרוב ל-300 ליש"ט, רחוק מאד מהמחיר שצרכן ממוצע יסכים לשלם עבורו.

מאז הוצג התקן המקובל של הבלוטות', אומר פול אוסטגראד, מייסד ומנכ"ל Norwood Systems, ייצור שבבי הבלוטות' החל להגיע למספרים משמעותיים. "Sillicon Radio Cambridge טוענים שעד כה מכרו יותר ממיליון שבבים שכאלו, ו-Transilica זכתה בחוזה בסך 30 מיליון ליש"ט ליצור רכיבי בלוטות' עבור Memorex . כאשר כמות המשלוחים מגיעה למימדים שכאלו, אפשר לשער שהמימד הכלכלי יחזור להיות מרכז העניין".

אודנפלדט מאריקסון מסכים עם אוסטגארד. למרות שהוא אינו מסגיר את המחירים שגובה החברה כעת, אודנפלדט מוכן לרמוז כי הם מתקרבים למחיר היעד של 5 דולר. "אנו מצויים קרוב לקו הגבול שבו ניתן יהיה להתקין רכיב בלוטות' בכל מוצר. במהלך השנה הנוכחית נמשיך לראות את הטכנולוגיה במוצרים היקרים אולם אני מעריך שבשנה הבאה נוכל לראות אותה כמעט בכל קווי המוצרים."

כבר כיום, כאשר ארימה ויצרנים אסיאתים אחרים, הידועים ביעילות הייצור שלהם, מתחילים לעשות שימוש ברשיונות לבלוטות', הכירסום העתידי במחיר נראה מובטח. בתעשיה מתחזקת גם התחושה כי המאבק של הבלוטות' בפרוטוקול ה-b‏8200.11 נופח מעבר לפרופורציה הטבעית שלו ותואר בהגזמה.

גרין מציין כי המהירות, רוחב הפס המתקבל ודרישות המתח בשתי הטכנולוגיות שונים לחלוטים, ואין כמעט חפיפה בתחומי פעילותן.

בלוטות' מאפשר לשלוח כמות קטנה יחסית של מידע (כמגהביט בודד) למרחק קצר (בערך 10 מטרים). פרוטוקול b‏8200.11, לעומת זאת, מסוגל לשלוח כמות מידע גדולה פי עשר, לטווח גדול בהרבה (כ-200 מטרים). מאידך, ה-b‏8200.11 צורך כמות רבה יותר של חשמל מאשר הבלוטות'.

תכונות אלו מייעדות את ה-b‏8200.11 למקומות בהם כמות רבה של מידע עובר בין רשתות נייחות יחסית, כמו במקרה של חיבור מחשבים ניידים לרשת משרדית. הבלוטות', מאידך, מתאים למכשירים ניידים כדוגמת טלפונים סלולריים, שלא ניתן להוסיף עליהם רכיבים המכבידים על משקלם, ושאינם זקוקים ל"הטענת מצבריהם" בתדירות של פחות מכמה ימים.

"העולם האלחוטי נחלק ל-2 גזרות", אומר אוסטגארד. "מוצרים הדורשים כמות גדולה של רוחב פס באופן מיידי, ומוצרים ניידים המוגבלים בצריכת החשמל ובמשקלם." במגזר השני, לדעתו, לבלוטות' שמור מקום נכבד.

התחושה הכללית היא של אופטימיות זהירה, ושאיפה לשמור על "שקט תעשייתי" מבחינת יצירת הציפיות. אוסטגארד מדגיש כי הסיבה שמספר בנקים ועסקים הפזורים בעולם, כמו ארנסט אנד יאנג, מעוניינים בבלוטות', היא בראייתם כי יוכלו לקבל החזר מוחשי על ההשקעה בטכנולוגיה.

תזכורת לגבי המקררים החכמים מוציאה מאודנפלדט פרץ של צחוק - "אנו מצויים כעת במצב שבו מה שמגיע ראשון, מתקבל בברכה. זמנם של מוצרים אלו עוד יגיע, אולם עלינו לייצר את המוצרים הבסיסיים ביותר קודם לכן".