שיטת הפטיש לא עובדת

כל בר-דעת יודע שכאשר מותקפים על ידי יתושים, משתמשים בתרסיס כדי למגר אותם. ודאי שלא מכים ביתושים בפטיש 5 קילו. ובכל זאת, כך נהגה לאחרונה ספקית הטלוויזיה בלוויין DirecTv. החברה איימה לתבוע באופן אישי את כל מי שצופה בשידוריה באופן פיראטי, תוך שימוש בכרטיסים חכמים מזויפים. החברה נעזרת בכרטיסים כדי להחליט אילו שידורים אמור הלקוח לקבל, על פי לתשלום החודשי שלו.

עורך הדין של החברה שלח מכתבים לאלפי נמענים שנחשדו על ידה כ"צופים פיראטים", ובהם טען כי החוק הפדרלי אוסר על אחזקת ציוד המשמש לקבלת שידור לווייני מוצפן. מקבלי המכתבים הוזהרו כי הקנס על הימצאות ציוד שכזה ברשותם עשוי להגיע ל-עשרת אלפים דולר, וכי הם עלולים לשלם בנוסף עד מאה אלף דולר בגין "מעורבות בביצוע שינויים במכשיר, במטרה לקבל גישה, באופן בלתי חוקי, לשידורי דיירקטיוי". המכתבים אף מכילים אזהרה שלפיה הסכומים שלעיל אינם סופיים, והחברה שומרת לעצמה את האפשרות לתבוע גם נזקים עונשיים מכל מפר - בנוסף, כמובן, שכר טרחת עורכי הדין. דיירקטיוי מקווה כי הטקטיקה האגרסיבית שהיא נוקטת תגרום ל"גנבי השידורים" להפסיק באופן התנדבותי את הפעולות שעשו באמצעות הציוד החשוד, אולם בפועל המהלך משרת מעט מאוד ממטרותיה של המלחמה בתופעת גניבת שידורי הלוויין. אחרי הכל, המכתב ששלח עורך הדין המכובד הוא לא יותר ממדיניות שקופה של הפחדה. עלות איתורם, תביעתם ואיסוף ממונם של מפרי החוק - המוערכים בכחצי מיליון בכל רחבי ארצות הברית - עולה על זו שתופק באם דיירקטיוי אכן תתבע ותזכה. גם גנב לא מבריק במיוחד יבין זאת.

גם אם תמשיך דיירקטיוי במהלך, ואף תצליח לאתר ולתבוע במקרה אחד או שניים, אין שום ביטחון שהיא אכן תוכל להוכיח כי מדובר במקרה של "שינוי במכשיר" כפי שהוא מוגדר בחוק, ולפיכך פיצויי העונשין שהיא בונה עליהם אינם עובדה חקוקה בסלע. האם שימוש בכרטיס חכם מזויף הנמכר בשוק השחור אכן נכנס להגדרה שאליה התכוון המחוקק? עורכי הדין רק מחכים לוויכוח הסמנטי שיתעורר.

עדיין, אין ספק שלדיירקטיוי, חברה בת של יוז אלקטרוניקה הנסחרת בוול-סטריט, יש בעיה רצינית של פיראטיות. כמעט מאז הושק שירות הלוויין ב-1994, צמחה לצידו מחתרת האקרים, המוכרת באמצעות האינטרנט "קופסאות שחורות" (גרסאות פרוצות של ממירים ללוויין) וכרטיסים חכמים פרוצים, לכל מי שמעוניין ליהנות מהשידורים אך מעדיף לא לשלם עבורם.

קבוצת Carmel מקליפורניה, העוסקת במחקרי שוק התקשורת, מעריכה כי פעולות ההאקרים גורמות לנזק של 900 מיליון דולר לתעשייה, בכל שנה. רוב הסכום הזה משויך להפסדיה של דיירקטיוי. עם כמעט 10 מיליון מנויים, ותחזית הכנסות של 5.5 מיליארד דולר ב-2001, דיירקטיוי מובילה בהפרש גדול, כמעט פי שניים, לעומת מתחרתה, Echostar, גם היא חברה בורסאית, והשתיים חולשות על השוק האמריקאי. דיירקטיוי מציעה גישה למספר רב של ערוצים המאפשרים צפייה במשחקי הפוטבול של ליגת המקצוענים, ולפיכך גם נחשבת כ"יעד מועדף" עבור ההאקרים.

החברה נעזרה בעבר בשורה של מהלכים במלחמתה בפיראטיות, ביניהם שיתוף פעולה עם רשויות החוק לאיתור ומעצרם של סוחרי השוק השחור שמכרו את הקופסאות והכרטיסים, או ביצוע פעולת Electronic Countermeasure) ECM - אמצעי נגד אלקטרוניים). בינואר האחרון, בעת שידור משחק הסופרבול, הורתה החברה ללווייניה לשלוח שדר אלקטרוני שהרס עשרות אלפי כרטיסים מזויפים, במה שקהילת ההאקרים כינתה "יום ראשון השחור". אולם לדברי שון באדינג מכרמל, האקרים מתקדמים יכולים גם למנוע את הרסנותו של השדר האלקטרוני, באמצעות שימוש במכשירים המכונים "אמולטורים", או לעשות שימוש חוזר בכרטיס שנפגע לאחר "טיפול", באמצעות קופסה מיוחדת המתחברת למחשב אישי.

המלחמה בפיראטיות הופכת לעניין מרכזי יותר ויותר בפעילותה של דיירקטיוי, גם הודות למהלכיה של ניוזקורפ, מבית רופרט מרדוק, שעוסקת בחודשים האחרונים בדיונים לקראת רכישת 30% מיוז אלקטרוניקה. אם העיסקה תצא לפועל, ניוזקורפ תשלם עבור הנתח ביוז כ-7 מיליארד דולר, וסביר להניח שהמחיר עשוי לרדת אם תוכיח דיירקטיוי את הצלחתה במלחמה כנגד הפיראטים. לדיירקטיוי מומלץ ללמוד מניסיונן של אחיותיה בענף התוכנה - שני המגזרים נפגעים קשות מפעולות של הפיראטים. ה-BSA (Business Software Alliance), הגוף הממומן על ידי התעשייה במטרה להילחם בנגע הפיראטיות, מעריך כי בשנת 2000 הפסידה תעשיית התוכנה העולמית כ-11.8 מיליארד דולר עקב פעולות של פיראטים.

אולם מגמת הפיראטיות העולמית דווקא נמצאת בירידה, למרות עלייה קטנה בשנה הקודמת. ב-1995 העריך ה-BSA כי קרוב ל-45% מכלל התוכנה בעולם מקורם בזיוף או בהעתקה, כאשר המספר המדהים הזה מגלם בעיקר פעילות פיראטית ענפה באסיה, ובסין בפרט. בשנת 2000 ירד ההיקף לכ-37%, כאשר הירידה מוסברת במסעי פרסום אגרסיביים של ה-BSA ומלחמות משפטיות ענפות שניהל כנגד חברות שבהן נמצאו תוכנות פיראטיות שהותקנו במחשבי העובדים.

לא רק ה-BSA אחראי לירידה בהיקף פיראטיות התוכנה, אלא גם ההיבט הכלכלי של תהליך הייצור - בדיוק כמו שידורי לוויין, גם יצרני התוכנה נדרשים להשקיע סכומי עתק בפיתוח ושיווק המוצר. בשני המגזרים, העלות ללקוח נוסף, או העלות השולית למוצר, קרובה לאפס. עובדה זו המריצה את היצרנים להוריד מחירים, במטרה להחזיר את ההכנסות מכמות רבה יותר של מוצרים שיימכרו במחיר המופחת.

שוק שחור נוטה לפעול במקרים שבהם המוצרים מוכרזים כ"לא חוקיים", כמו סמים, או במקרים שבהם הסכום שנגבה עליהם גבוה במיוחד. השירות הבסיסי של דיירקטיוי עולה 21.99 דולר לחודש, אך המנוי הממוצע רוכש תכנים נוספים בעלות ממוצעת של כ-40 דולר לחודש. בכרמל מעריכים כי עד שנת 2009 תעלה ההוצאה החודשית הממוצעת למנוי ל-95 דולר, או 1,140 דולר לשנה. מערכת "מושלמת" של קליטת שידורים פיראטית ניתנת לרכישה בפחות מ-200 דולר - לא פלא, אם כן, שתעשיית הפיראטיות הטלוויזיונית פורחת.

אקוסטאר הודיעה השבוע כי היא מפחיתה את עלות החבילה הבסיסית, הכוללת צפייה ב-118 ערוצים, ל-9 דולר לחודש בלבד, וזאת תמורת התחייבות של הלקוח לצרוך את השידורים למשך שנה לפחות. נראה כי הפתרון במלחמה כנגד גנבי השידורים יימצא בכיוון הזה, ולא באמצעות הפעלת הפטישים המשפטיים.