בג"ץ אישר לעיריות ת"א וחיפה את שיעור הייקור החריג בארנונה

בג"ץ אישר בשבוע שעבר את העלייה החריגה בארנונה, שאושרה לעיריות ת"א וחיפה. עם זאת, ציין בג"ץ, כי האישור החריג שניתן על-ידי השרים לעיריות יוצר את הרושם כאילו הדבר בא כדי לעקוף את החלטות ועדת הכספים של הכנסת ודעת בג"ץ אינה נוחה מכך.

לדברי בג"ץ, הקריטריונים לאישור חריג להעלאת הארנונה אינם מפורטים דיים, וראוי שהרשות תיתן דעתה לקביעת קריטריונים ברורים יותר, לשם אישור בקשות להעלאה חריגה של ארנונה. עוד אומר בג"ץ, כי אין לאשר העלאה חריגה של ארנונה במספר רב של רשויות מקומיות, כדי שלא להפוך את החריג לכלל.

מדובר בשתי עתירות, שהוגשו נגד שרי הפנים והאוצר, אשר אישרו העלאה חריגה בארנונה לשתי הערים. לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בחיפה והצפון ותנועת שינוי עתרו לבג"ץ לביטול האישור החריג שנתנו השרים להעלאה חריגה בארנונה. ייקור הארנונה היה אמור להיות 4.8%, אך עיריות רבות פנו בבקשה לאישור חריג.

במהלך הדיונים התברר, כי שתי העיריות בנו את תקציבן על בסיס ייקורה ב-6%, וקיבלו עידוד מיו"ר מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר, להגיש בקשה לאישור חריג כדי שיוכר על-ידי השרים.

השופטים טובה שטרסברג-כהן, דורית בייניש ומרים נאור קבעו, כי על-פי תגובות השרים, מתברר, כי החומר שהוגש בצירוף לבקשות נבדק באופן פרטני, כפי שנעשה גם בנוגע לעיריות אחרות. השרים הפעילו שיקול דעת לעניין מתן האישורים בנושא זה.

עוד התברר, כי חלק מהבקשות של העיריות אושרו במלואן, אחרות אושרו באופן חלקי, וחלקן נדחו. מספר החריגים שאושרו בשנה שעברה קטן ממספר החריגים שאושרו שנה קודם לכן.

בג"ץ ציין, כי עיריות חיפה ות"א לא מקבלות מענק איזון, וכי העיריות הציגו תוכנית הבראה לשיפור מצבן הכלכלי. מכאן, שלא ניתן לקבוע שהשרים פעלו באופן שרירותי או אוטומטי גורף, כפי שטענו העותרים.

עוד קבע בג"ץ, כי לא ניתן לקבוע ששיקול דעת השרים לוקה בחוסר בסבירות או בפגם, אשר יביא לביטול אישור ההעלאה החריגה.

את לשכת התיאום ייצג עו"ד אורי סודרי, את שינוי ייצג עו"ד גדעון קורן, את פרקליטות המדינה עו"ד דנה בריקסמן ואת המשיבים עוה"ד קרן גולדשמידט ודורית קרני. (בג"ץ 7127/00).