11 חודשים לאחר הגשת הערר החליטה הוועדה לדחותו על הסף מפני שלא הוגשה השגה לפני כן

השופטת מיכל רובינשטיין קיבלה ערעור שהגישה חברת פריץ קומפניס ישראל טי מת"א, על החלטת ועדת הערר לארנונה של המועצה האזורית עמק לוד, לפיה היא אינה מוסמכת להחליט בערר שהגישה החברה, שלגביו שמעה כבר את מלוא הטיעונים. זאת, לאחר שהתברר לה, כי לא הוגשה השגה לפני הגשת הערר, ולפיכך אין לה סמכות לדון בערר.

הערר הוגש על הודעת תשלום לשנת הכספים 2000 על נכס של מחסן בשטח של 450 מ"ר בצריפין, המשמש כמחסן לחומרי גלם ולתוצרת גמורה של מפעלי תעשייה.

החברה הגישה השגה על סיווג הנכס לצורכי ארנונה.

הועדה דנה בערר נגד החלטת מינהל הארנונה על סיווג הנכס. כ-11 חודשים מהיום בו הוגש הערר, החליטה הוועדה לדחות את הערר על הסף מפני שלא הוגשה השגה.

רובינשטיין קבעה, כי במקרה הנדון לא פעלה הרשות בהתאם לחובת ההגינות ולו היתה עושה כן, לא היתה דוחה על הסף את הערר. זאת, לאחר שאיפשרה לצדדים לטעון לגופו של עניין במשך כמה חודשים ולאחר שנוצרה אי הבנה לגבי הגשת ההשגה.

לדבריה, לו היתה הוועדה פועלת בהתאם לחובת היעילות, לא היתה מבססת את החלטתה על העדר מילוי חובה פורמלית. רובינשטיין מציינת, כי אין פירוש הדבר שאין מקום להקפיד על פורמליות הדרושה בהליכי הערעור. אולם יש נסיבות שבהן החזרת הגלגל אחורנית פירושה פגיעה שלא במקומה באזרח.

לסיכום קבעה רובינשטיין, כי עמידה על פורמליות בהגשת השגה שלגביה כבר ניתנה החלטה, הינה בלתי צודקת. רובינשטיין החזירה את התיק לוועדת הערר להחליט בעניין לגופו. הוועדה חויבה לשלם לחברה הוצאות של 15 אלף שקל. (עמ"נ 105/01).