נדחתה תביעה בסך 750 אלף שקל נגד יורשות סוחר הקרקעות אחמד עודה

התביעה הוגשה בשנת 1995 נגד אימו ואשתו של אחמד עודה, שהיה סוחר קרקעות ביהודה ושומרון. התובעים עסקו ברכישת קרקע בשטחי יהודה ושומרון וקיימו קשרי מסחר עם עודה. בינם לבין עודה נערכו עיסקאות מכר של קרקעות בשטחי יהודה ושומרון, שבהן היה עודה מוכר או מתווך והתובעים היו הרוכשים.

על פי כתב התביעה, בחלק מהעיסקאות מכר עודה לתובעים קרקעות בשטח קטן מהמוסכם ובחלקן האחר קרקעות שלא היו שלו. בין היתר, בעיסקה ממארס 1981 לרכישת קרקע בכפר סינירא, בשטח של בין 300-250 דונם, טענו התובעים כי בפועל קיבלו 128 דונם בלבד. לטענתם, משהתגלה דבר המרמה או החסר בשטח הקרע, התחייב עודה בפניהם להעביר על שמם קרקעות חלופיות.

בתביעה נטען, שיורשות עודה, אימו ואשתו, חייבים בהעברת הזכויות בקרקעות החלופיות שעודה התחייב וגם חייבות בתשלום מלוא נזקי התובעים שנגרמו כתוצאה מהפרת ההתחייבות ומעשי המרמה של עודה. לטענת התובעים, נגרם להם נזק של כ-950 אלף דולר, אולם משיקולי אגרה העמידו את התביעה על 750 אלף שקל.

הנתבעות טענו, כי הגשת התביעה לאחר מותו של עודה בנוגע לעיסקאות שחלקן נעשו כעשר שנים לפני יום הגשת התביעה, מהווה ניסיון מצד התובעים לקבל כספים ורכוש שאינם מגיעים להם, תוך ניצול עובדת מותו של עודה.

השופטת נורית אחיטוב קבעה, שהתביעה התבססה על עדות יחידה של יצחק ינאי, בעל המניות ומנהל של החברות התובעות. עדות שלא נתמכה במסמכים או עדים נוספים. אחיטוב קבעה, כי התביעה לא הוכחה אפילו במאזן הסתברות של תביעה אזרחית רגילה, לא כל שכן בנטל ההוכחה המוגבר הנדרש לתביעה כנגד עיזבון.

התביעה נדחתה והתובעים חויבו לשלם לנתבעות הוצאות של 22 אלף שקל.

(ת.א 355/95).