בינואר 2002 ינפיק משרד הפנים רשיונות זמניים לתאגידי המים והביוב העירוניים
הראשונים בארץ ליישובים חדרה, רחובות, נתניה, ראשון לציון ומטולה. לדברי ראש
מינהל המים במשרד הפנים, משה אבנון, גם חיפה, יבנה ובאר שבע מבצעות מהלכים
ראשונים להקמת תאגידים.
חוק התאגידים, שהתקבל בכנסת לפני מספר חודשים, מחייב רשויות להקים תאגידים,
אליהם יועבר הטיפול במשק מים ובביוב העירוני. תאגידים אלה יאפשרו גיוס הון
להקמת תשתיות מים וביוב, ויאפשרו שיתוף משקיעים פרטיים בטיפול במשק המים, בבעלות
ובחלוקת רווחים.
המשמעות הבולטת ביותר של החוק היא, שהוא יחייב את הרשות להכניס את כל נושא
המים והביוב למשק כספי סגור, ולהבטיח שכל ההכנסות מהמים ומהטיפול בביוב יופנו
להשקעה בתשתיות ולמתן שירותים. משמעות הדבר היא שהרשויות לא יוכלו להשתמש יותר
בתקבולי המים והביוב למטרות אחרות.
פרדס חנה-כרכור היא הרשות הראשונה שהפריטה את משק המים שלה. לפני מספר שבועות
הוכרז הזוכה במכרז הפרטת משק המים של חדרה, אך שתי רשויות אלה הפריטו את משק
המים שלהן לפני חוק התיאגודים. לדברי אבנון, הרשויות הנוספות שיקימו תאגידים
יעשו זאת בצורה שונה: קודם יוקם התאגיד, כחברה בע"מ ובנפרד מיתר מחלקות העירייה,
והוא זה שיחליט כיצד לנהל את משק המים שלו, איזה חלקים ממנו להפעיל באמצעות
מיקור חוץ (אאוט סורסינג) ואיזו פעילות לבצע בעצמו. בכל מקרה, בשלב הראשון
ימשיך התאגיד להעסיק את עובדי מחלקת המים העירונית.
לחוק התיאגודים היו מתנגדים רבים, ובראשם ראשי רשויות שסירבו להוציא מהתקציב
העירוני את תקבולי המים, בהם עשו שימוש למטרות אחרות. החוק החדש מחייב אותן
להקים תיאגודים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
