ביהמ"ש העליון: עיריית מודיעין גבתה שלא כדין אגרת חיבור מים מקבלנים

בית המשפט העליון קיבל היום (ב') ערעור של התאחדות הקבלנים ושל עשר חברות בנייה הבונות במודיעין וקבע, כי עיריית מודיעין לא היתה רשאית לגבות מהקבלנים כספים עבור אגרת חיבור מים, לאחר שהתברר כי הקבלנים עצמם הם שהניחו את הצנרת המחברת את הבניינים ואתרי הבנייה לרשת המים הראשית.

העירייה חייבה את הקבלנים, אשר מבצעים עבודות פיתוח ובנייה בתחומי מודיעין, בתשלום אגרת חיבור מים. הקבלנים טענו, באמצעות עוה"ד מלכה אנגלסמן ואילן רובינשטיין, כי החיוב נעשה בחריגה מסמכות, משום שהם עצמם הניחו את הצינורות שחיברו את הבניינים ואת אתרי הבנייה לרשת המים הראשית.

השופטת הילה גרסטל מביהמ"ש המחוזי בת"א דחתה עתירה שהגישו לאחר שקבעה, כי פקודת העיריות מאפשרת גביית אגרה גם בשל ההוצאות המינהליות הנגרמות למועצה המקומית, ולא רק עבור ההוצאות הכרוכות בהתקנה הפיזית של הצינורות. לאחר שביהמ"ש מצא שלעירייה היו הוצאות מינהליות בעניין זה, והחוק מסמיך זאת - דחתה את עתירת הקבלנים.

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור שהגישו הקבלנים על ידי השופט אליעזר ריבלין, בהסכמת השופטים אליהו מצא ויצחק אנגלרד.

ריבלין קובע, כי העירייה זכאית לגבות הוצאות מבעלי הבתים שחוברו לרשת המים רק כאשר היא מניחה את הצינורות בין הבתים לרשת הראשית. אין בפקודת העיריות כל הרשאה לגביית אגרה מבעלי הקרקע בשעה שהעירייה איננה מניחה את הצינורות בעצמה.

ריבלין קובע עוד, כי הפרשנות שאומצה על ידי ביהמ"ש המחוזי איננה נכונה וכי החוק איננו מלמד על כוונה לאפשר גביית אגרה במקום שהעירייה איננה מניחה את הצינורות בעצמה.

השופט אליהו מצא מציין, כי הקבלנים לא תקפו את חוקיותו של חוק העזר אלא אך ורק את הדרישה שאיננה חוקית. "על הרשות מוטל לפרט בדרישתה עבור איזה פעולות שביצעה בעצמה היא תובעת תשלום אגרה ומה הבסיס לדרישת אגרה בסכום מסוים", קובע מצא. לדבריו, מאחר שהעירייה לא עמדה בדרישה זו, די במחדל זה כדי להביא לקבלת הערעור.

עיריית מודיעין חויבה ב-15 אלף שקל הוצאות משפט. (ע.א 3888/99).