תחזית: עד 2008 יותפלו כ-400 מיליון מ"ק מי ים לשנה

זו תהיה כותרתו של הכנס הבינלאומי, שיערוך בשבוע הבא האיגוד הישראלי להתפלה במרכז הקונגרסים בחיפה. בכנס, הנערך בפעם הרביעית, יוצג לראשונה מתקן התפלה ישראלי, שהקמתו תחל בקרוב בחוף אשקלון. לדברי פרופ' רפי סמיט מהמעבדה להתפלה ע"ש רבין בטכניון, העובדה שהמדינה תתחיל להתפיל מים רק בעוד שלוש שנים היא שערורייתית, והאשמה על כך מוטלת, לדעתו, בעיקר על הדרג הפוליטי, שלא השכיל להבין את חומרת מצבו של משק המים, והזניח אותו במשך שנים רבות. לדבריו, מספר אנשי מדע הקימו לפני כארבע שנים את האיגוד הישראלי להתפלה, מתוך מטרה לשכנע את האוצר ואת מקבלי ההחלטות שהפתרון נמצא בהתפלה, אך למרות כל המאמצים יגיעו המים המותפלים לברזים רק בעוד שלוש שנים. סמיט מדגיש, שבמשך כל השנים סירבו הפוליטיקאים להגיע לכנסים אלה והמשיכו להזניח את משק המים.

עוד אומר סמיט, שהאוצר הכשיל את כל נושא ההתפלה במשך שנים רבות במתכוון, בשל רצונו להכניס סדר חדש במשק המים, ולנסות לבטל את נושא סבסוד המים לחקלאים. לטענתו, לאוצר יש שיטה ידועה, לפיה הוא מביא את הדברים לידי משבר, ואחר כך מנסה לתקנם:

"תפקידם של הפוליטיקאים הוא להתנגד למהלכי האוצר, ולדאוג לאספקת מים לכל הסקטורים, החקלאי והעירוני, אך הם כשלו בכך, ודרדרו את מצב משק המים. השינוי בגישה התחולל בתקופתו של שר האוצר דאז, אברהם שוחט, שהבין שאין מנוס מהתפלה. לזכותו של שר התשתיות דאז, אליהו סוויסה, ניתן לומר שהוא החליף את נציב המים דאז, מאיר בן-מאיר, בנציב המים הנוכחי שמעון טל, שעושה מאמצים כבירים לפתור את הבעיה. סוף סוף הולכת נציבות המים בכיוון של התפלה וטיפול בקולחים".

פרופ' סמיט אינו מופתע מביטול מכרז הובלת המים מתורכיה: "קשה להובלה הימית להתחרות במחיר ההתפלה הפוחת עם השנים. לפני כארבע שנים נאלצה טנג'יר לייבא מים באניות מהצד השני של מרוקו, במחיר של שישה דולר למ"ק. מאז אמנם מחיר ההובלה פחת בהרבה, לאחר שמיכליות בעלות דופן אחת נכנסו לעסקי הובלת המים, אך למרות זאת המחיר נותר גבוה. אפילו הנורווגים, המובילים מים לקפריסין הטורקית, מודים בכך שמחיר ההתפלה נמוך יותר ממחיר ההובלה".

לדעת סמיט, מחיר המים המותפלים לא יהווה בעיה למגזר העירוני, שהתרגל במשך השנים לשלם מחיר גבוה עבור המים שהוא צורך, ואגב כך מסבסד את החקלאות: "מקורות מייצרת מים בעלות ממוצעת של 1.20 שקלים למ"ק. העיר קונה מים אלה במחיר 1.4 שקלים למ"ק, ואילו החקלאים קונים את המים במחיר של 1 שקל בלבד. אך לא רק זאת. הרשות העירונית מוכרת את המים לצרכנים במחיר הנע בין 5.20 שקל למ"ק ועד למחיר של 8.25 שקל למ"ק, כולל תשלום עבור הטיפול בביוב, שגם עליו מרוויחה הרשות העירונית סכומים לא מבוטלים. התוצאה היא שהצרכן העירוני משלם עבור המים שלו מחיר הגבוה פי כמה ממחירם הריאלי.

"כאשר מים אלה יגיעו למתקני הטיהור הם יהיו באיכות טובה הרבה יותר בשל מיעוט המלחים שבהם, ומכך ירוויח גם הצרכן החקלאי, שיוכל לעשות במים שימוש מגוון הרבה יותר לצורכי השקיה. יחד עם זאת, ההתפלה אינה פוטרת את הפוליטיקאים מלעשות סדר במשק המים. כמויות מים גדולות מבוזבזות על-ידי יישובים שהיו פעם חקלאים, והיום תושביהם משקים עם מים יקרים אלה מרבדי דשא. במקביל ישנם גידולים חקלאים בזבזניים במים שהגיע הזמן להפסיק לגדלם. אם מישהו רוצה להמשיך לגדל ולייצא בננות, שייקח בחשבון את מחירם הגבוה של המים.

"הגיע הזמן שהפוליטיקאים המופקדים על נושא החקלאות ועל נושא משק המים יקחו את העניין ברצינות הדרושה, ויסדירו את הנושא אחת ולתמיד. אסור שנטפל בנושא זה בחובבנות מרגיזה כל כך".